אכיפה בררנית: בוטל צו הריסה לסככת חניה בצפון ת"א

בעלת הסככה, תושבת נווה אביבים, הציגה בביהמ"ש תצלומים המעידים על עשרות סככות נוספות באזור מגוריה שלא נאכפו. את השופט זה שכנע

ניצחון מוחץ לתושבת תל-אביב על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר: צו הריסה שנתנה האחרונה לסככת חניה שהקימה הראשונה ללא היתר - יבוטל. הדיירת, שהגישה בקשה לביטול הצו, הציגה בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב צילומים המראים עשרות רבות של סככות, רק ברחובות הסמוכים לבניינה, שהקמתן לא נאכפה. השופט משה סרוגוביץ קבע שמדובר באכיפה בררנית.

המבקשת, תושבת שכונת נווה אביבים שבצפון תל אביב, הקימה בחניון הלא מקורה של בניינה סככת חניה עבור רכבה. על-פי צו ההריסה שנחתם בנובמבר 2023, מדובר ב"קונסטרוקציה מצינורות מתכת" המחוברת לקרקע ומכוסה בברזנט אפור. חודש לאחר חתימת הצו הגישה הדיירת את הבקשה לביטולו. תחילה העלתה טענה שבניית הסככה פטורה מהיתר, אך בהמשך זנחה אותה וטענה שבוצעה כלפיה אכיפה בררנית.

כך, לדברי האישה שכונת מגוריה משופעת בסככות כמו שלה, ו"היכן שלא תזרוק אבן בנווה אביבים - תפגע בסוכך כזה". לטענתה, רק ברחובות הסמוכים לבניינה קיימות 138 סככות דומות מבלי שנאכפו, או שנאכפו בדלילות רבה - אחדים בלבד לכל היותר. לעמדתה תוצאת האכיפה המפלה כלפיה אמורה להיות ביטול צו ההריסה.

מנגד טענה הוועדה המקומית שהיא לא נמצאת בכל זמן ובכל מקום אבל אוכפת איפה שניתן, כך שלא מדובר באכיפה בררנית. אשר לצילומים מטעם הדיירת טענה הוועדה שלא ברור מהם מתי הוקמו הסככות האחרות באזור מגוריה, האם ניתן להן היתר, והאם נחתם בגינן צו הריסה שפשוט טרם בוצע. מכאן, לעמדת הוועדה, שאין מקום לביטול צו ההריסה.

סוככים כפטריות אחרי הגשם - ואכיפה דלה

ראשית קיבל השופט סרוגוביץ את גרסת הדיירת, לפיה קיימות באזור מגוריה סככות חניה רבות נוספות, וזאת על-סמך הצילומים שהגישה - בין היתר באמצעות רחפן - אשר אינם מותירים מקום לספק. לאור זאת הוא קבע, מבחינה עובדתית, כי בשכונת נווה אביבים "צמחו להם סוככי חניה, כדוגמת זה שהתקינה המבקשת, כפטריות אחר הגשם ממש".

בהמשך התרשם השופט כי האכיפה שבוצעה כלפי המבקשת אכן הייתה שרירותית. הוא הגדיר את האכיפה הכללית באזור כנגד סככות חניה מהסוג אותו התקינה האישה כ"דלה מאוד, כמעט בלתי קיימת - ספורדית במקרה הטוב". כך למשל, בהחלטה צוין כי ב-3 השנים האחרונות הוגשו רק 21 צווי הריסה מינהליים בכל אזור רמת אביב, ו-9 בלבד באזור נווה אביבים.

מסקנת השופט הייתה כי במקרה זה נחצה הקו הדק המפריד בין אכיפה חלקית, שהינה לגיטימית, לבין אכיפה שרירותית, בררנית ומפלה. לדבריו "האכיפה הכללית כאן היא כה דלה וכה מועטה, כה חסרת הכוונה וסיבה ברורה, מדוע נאכפה המבקשת ואילו עשרות אחרים לא, שהיא חצתה את הקו".

לקראת סיום העיר השופט כי החלטתו לבטל את צו ההריסה אינה קלה עבורו, שכן משמעותה היא הותרת בנייה אסורה על כנה. ואולם לדבריו כאשר האכיפה כאן היא כה דלילה ועולה, כאמור, לכדי אכיפה בררנית כלפי המבקשת - הרי שהאינטרס הציבורי לא רק שלא ייפגע בשל החלטתו, אלא ייתכן שאף ייצא נשכר.

בסיכום העניין הורה השופט על ביטול צו ההריסה שניתן נגד המבקשת, ללא חיוב צד כלשהו בהוצאות.

• ב"כ המבקשת: עו"ד עמית לשם ועו"ד עדיה כהן ינאי
• ב"כ ועדת תו"ב: עו"ד ויקטוריה סבח גולדמן 

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.