זכתה בירושת מיליונים – וגם בפנסיה של הפרוד

שתי ערכאות קבעו: העובדה שהאישה קיבלה מחצית מבניין יוקרה בת"א, ששוויו מוערך ב-150 מיליון שקל, אינה רלוונטית לחלוקת הרכוש בינה לבין בעלה

בעל ואישה נפרדו לאחר כ-27 שנות נישואים. סמוך למועד הקרע קיבלה האישה בירושה דירות בבניין יוקרה, אשר לטענת הבעל שוויו מוערך ב-150 מיליון שקל. האיש עתר, בנסיבות אלה, להורות על חלוקת רכוש בלתי שוויונית לטובתו, תוך שמירת הפנסיה שלו בידו, אך הן בית המשפט למשפחה והן שופטי המחוזי בלוד - ורדה פלאוט (אב"ד), צבי ויצמן ומוטי פירר – דחו את בקשתו.

הצדדים התחתנו בשנת 1991 ונפרדו בתחילת 2018. סמוך למועד הקרע נפלה לאישה ירושת עתק מאביה, בדמות זכויות בבניין יוקרה בתל אביב. לדברי הבעל, היא קיבלה 50% ממבנה המוערך ב-150 מיליון שקל, הכולל 11 דירות. על הרקע הזה הגיש הבעל תביעה לבית המשפט למשפחה בראשון לציון, לעריכת איזון משאבים לא שוויוני לטובתו, בהתאם לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.

אלא שהוא נחל הפסד צורם: פסק הדין קבע שמדובר בנכס חיצוני אשר לא הוכחה לגביו כוונת שיתוף ספציפית. הובהר כי "הירושה הנאה שקיבלה המשיבה אינה מהווה, כשלעצמה, נסיבה חריגה המצדיקה לסטות מכלל החלוקה השוויונית", כאשר לא הוכחה מצוקה כלכלית בה שרוי הבעל, המקימה עילה לביצוע איזון לא שוויוני לטובתו.

מכאן הערעור שהוגש, במסגרתו טען הבעל (60) כי הינו סובל ממצב רפואי רעוע, וכי הכנסותיו מקצבת נכות ומפנסיה מסתכמות ב-9,400 שקל בלבד, בה בעת שנדרש לשלם שכירות של 11,000 שקל. לעומת זאת פרודתו, כך נטען, מחזיקה בירושת העתק שמניבה לה שכירות חודשית של 100,000 שקל, זאת בנוסף להכנסתה מעבודה בסך 21,000 שקל.

"איש עסקים אמיד"

הבעל שב על בקשתו לבצע, בנסיבות שתוארו, חלוקת רכוש בלתי שוויונית לטובתו, בשיעור 85%-15%, תוך שמירת הפנסיה שלו בידו. מנגד טענה האישה כי בעלה מתמסכן לשווא, וכי בפועל מדובר באיש עסקים אמיד השותף בחברת סטרטאפ שגייסה מאות מיליוני דולרים, כאשר רמת חייו גבוהה וכוללת תשלום שכירות מעל הממוצע וחופשות בחוץ לארץ מעת לעת.

בסופו של יום סמכו שופטי המחוזי את ידיהם על קביעת קודמתם, כי ירושת העתק שקיבלה האישה מהווה "נכס חיצוני" אשר ככזה אינו בר איזון, בהיעדר כוונת שיתוף ספציפית: "למערער אין חלק בו וכפי שנקבע בפסיקה - הוא אינו יכול 'לנגוס' בו או לקבל 'הטבות חלופיות' לשוויו באמצעות הוראות 8(2) לחוק אשר לא נועדו לצורך כך, על חשבון המשיבה, כגון חלקה בזכויות הפנסיה של המערער".

השופטים קיבלו, בתוך כך, את מסקנת קודמתם כי לא הוכחה מצוקה כלכלית מצד הבעל, המצדיקה לסטות למענו מחלוקת הרכוש השוויונית. נמצא, בהקשר הזה, כי בנוסף לקצבת הנכות ולפנסיה מקבל האיש, במסגרת חלוקת הרכוש, חצי מדירת מגורים שערכה 5 מיליון שקל, כשלאחר האיזון נותרו בידיו מאות אלפי שקלים.

"במצב דברים שכזה לא ניתן לטעון כי עתידו הכלכלי מעורער, וכי הוא מצוי במצוקה כלכלית אף בהינתן גילו ומצבו הרפואי. דומה שיש לו די רכוש על מנת להבטיח את עתידו", כתבו השופטים - שהורו על דחיית הערעור, תוך חיוב הבעל ב-10,000 שקל הוצאות.

• ב"כ המערער: עו"ד רות דיין וולפנר ועו"ד שלי יהב
• ב"כ המשיבה: עו"ד יהודית מייזלס ועו"ד חופית בן עזרא כהן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.