יזם שפעל לקידום פרויקט בנייה בבית הכרם בירושלים, תבע מחברת הבנייה כחצי מיליון שקל עבור פעולותיו. החברה טענה, מצידה, כי עוד לא התקיימו התנאים לתשלום, ובכל מקרה – לא מדובר ביזמות אלא בתיווך. בית המשפט הכריע באחרונה לטובת התובע.
בשנת 1988 נחתם הסכם שותפות לבניית פרויקט מגורים רחב ממדים בשכונת בית הכרם שבירושלים. השותפות להסכם היו בעלת הקרקע – קריית בית הכרם, וחברות הבנייה צוותא, אפריקה ישראל ודנקנר השקעות.
נקלעתם לסכסוך נדל"ני?
עורך דין מקרקעין
חלק מהפרויקט יצא אל הפועל ללא בעיות מיוחדות, אבל מגרש אחד נותר "ערום" במשך שנים. בשנת 2005 החל יוסי רוזיליו, מי ששימש כמהנדס הפרויקט בזמנו, לקדם את הבנייה במגרש, וביוזמתו נכנסה לתמונה אפסילון פיתוח והשקעות. בהסכם שנחתם עמה נקבע כי היא תבנה על המגרש שנותר, ובין היתר גם נקבע מתווה התשלום לרוזיליו על קידום הפרויקט.
חמש שנים חלפו מאז חתימת ההסכם ועל המגרש נבנו בינתיים שני בניינים מתוך שלושה מתוכננים. בתביעה שהוגשה על ידי רוזיליו בשנת 2010, הוא טען כי עד היום לא קיבל את הכסף, סכום שלטענתו עומד על כחצי מיליון שקל.
אפסילון טענה, לעומת זאת, כי ב-2008 בוטל ההסכם שנחתם עם רוזיליו ונחתם בינה לבין השותפות הסכם חדש, ששינה את פני הדברים כולל את סוגיית התשלום לרוזיליו.
מעבר לכך, היא טענה, עוד לא התקיימו מספר תנאים הכרחיים לתשלום. כך, למשל, חלק מהתמורה לרוזיליו הותנה בקבלת היתרי בנייה וליווי בנקאי – שעד היום לא התקבלו בשלמותם. חלק אחר הותנה בהשגת פטור מאגרת דרכים – אך לבניין השלישי לא הושג פטור כזה. בהקשר זה גם נטען כי הפטור שרוזיליו השיג לשני הבניינים האחרים היה פטור "היסטורי" קיים, כך שלמעשה פעל במרמה. מעבר לזה נטען כי רוזיליו כלל לא זכאי לקבל את הכסף, שכן אין לו רישיון תיווך.
איך מפרשים הסכם?
השופטת מרים ליפשיץ-פריבס קבעה כי ההסכם עם רוזיליו שריר וקיים ואין כל קשר בינו לבין ההסכם המאוחר יותר שנחתם מול השותפות.
בהמשך פנתה השופטת לבחון האם התקיימו התנאים המכשירים את התשלום לתובע. בנוגע להיתרי הבנייה, השופטת קבעה כי גם אם לא התקבל היתר בנייה לכל הבניינים המתוכננים, רוזיליו זכאי לתמורה הקבועה בהסכם עמו.
לפי השופטת, בתקופת החתימה על ההסכם אפסילון עדיין לא ידעה כמה בניינים ייבנו, ולכן לשון ההסכם לא נקטה במספר מסוים של בניינים והותירה לשון פתוחה: "בניין / בניינים". כלומר, די בקבלת היתר בנייה לבניין אחד כדי שהתובע יהיה זכאי לתשלום. כמו כן, התברר שבזמן ניהול התביעה התקבל ליווי בנקאי לפרויקט, כך שגם תנאי זה התקיים.
באשר לאגרת הדרכים, בניגוד לטענת הנתבעים, השופטת קבעה כי התובע לא פעל במרמה, כי לא מדובר בפטור היסטורי וכי רוזיליו הצליח להשיגו בצורה חוקית ולאחר שביצע לא מעט פעולות לשם כך. עם זאת, לגבי פטור זה נקבע בהסכם במפורש כי אם יושג פטור חלקי – גם התשלום יהיה חלקי, ולכן התובע זכאי רק לחלק יחסי מהתמורה.
בתוך כך השופטת דחתה את טענת הנתבעים כי התובע לא זכאי לתשלום משום שאינו מתווך. התנהלות הצדדים והפעולות שביצע התובע מעידות על כך שהיה יזם ולא מתווך.
בסופו של דבר, אם כך, התביעה התקבלה חלקית: אפסילון ובעליה חויבו לשלם לתובע 308,833 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות ושכר טרחה של 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יהונתן פודים
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אלי כץ
* עורך דין רועי צרפתי עוסק בנדל"ן ובמשפט מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין