שניים מהילדים עברו את גיל 6 וזמני השהות שווים. בנסיבות אלה נקבע שהאב ישלם מזונות זמניים של 2,900 שקל לחודש בלבד כולל מדור - סכום נמוך מזה ששילם ממילא
בית המשפט למשפחה בנוף הגליל-נצרת קבע לאחרונה שאב ל-3 ישלם מזונות זמניים בסך 2,900 שקל בלבד לחודש עבור צרכי ילדיהם, לא כולל הוצאות חינוך ובריאות, חרף דרישת האם למזונות גבוהים יותר. עובר להחלטת השופטת גלית מרגלית ביטון שילם האב סכום גבוה יותר, כאשר הסיבה להפחתה נעוצה באחריות ההורית המשותפת, ובעובדה שרק הבת הקטנה עודנה מתחת לגיל 6.
המבקשת, שיוצגה באמצעות עו"ד דורית ענבר סברדליק, והמשיב, שבאת-כוחו הייתה עו"ד דקלה דויטש, הם בני זוג לשעבר והורים ל-3 ילדים, מתוכם 2 שעברו את גיל 6 - כלומר חובת המזונות לגביהם אינה מוטלת אבסולוטית על האב. הצדדים מקיימים זמני שהות שווים עם הקטינים, וכפועל יוצא מכך אחריותם ההורית הינה משותפת.
בבקשה שהגישה האם לבית המשפט, סיפרה שבן-זוגה לשעבר אומנם מעביר לה על דעת עצמו מזונות חודשיים בסך 3,500 שקל, אולם לטענתה הדבר אינו מספיק, ולכן היא עותרת ל-700 שקל נוספים עד הגיע הבת הקטנה לגיל 6 - ובסך הכול ל-4,200 שקל לחודש.
מנגד טען האב שיש להעמיד את המזונות בהם יחויב על סכום נמוך בהרבה: 1,325 שקל, המורכבים מ-150 שקל עבור כל אחד מהילדים הגדולים ו-1,025 שקל בגין הבת הקטנה. לשיטתו אין מקום לחיובו בנוסף בהוצאות מדור, על רקע חלוקת זמני השהות השווה והעובדה שאין בין הצדדים פערי הכנסות משמעותיים.
ישלם מדור
השופטת ביטון בחנה ומצאה שיחס הכנסות הצדדים הינו 62%-38% לטובת האב. כך, בעוד לאם הכנסה פנויה של 8,631 שקל - הכנסה חודשית של 13,631 שקל, בעיקר מעבודתה כעו"ס וכמנחת סדנאות יצירה לילדים, בניכוי הוצאות מדור של 5,000 שקל - הרי שהאב נהנה מהכנסה פנויה של 14,281 שקל - הכנסה חודשית של 19,781 שקל בניכוי הוצאות מגורים של 5,500 שקל.
על הרקע הזה, ולמרות השוויון בזמני השהות, חויב האב במזונות זמניים נמוכים בהרבה מאלה שנדרשו על-ידי האם. נקבע שעבור הבת הקטנה ישולמו 1,600 שקל, בעוד שעבור כל אחד מהילדים הגדולים יועברו לאם 270 שקל בלבד.
בתוך כך דחתה השופטת את בקשת האב שלא לחייבו כלל בהוצאות מדור. "שני ההורים חולקים זמני שהות שווים, אולם נוכח פערי ההשתכרות - אין מנוס מחיוב המשיב ברכיב זה", נימקה. היא העמידה את הוצאות המדור ואחזקתו, עבור שלושת הילדים, על 775 שקל לחודש.
בסיכום העניין קבעה השופטת שעל האב לשלם לאם מדי חודש מזונות ומדור בסך 2,900 שקל בלבד - סכום הנמוך ממה ששילם ממילא על דעת עצמו עובר להחלטה, והקטן בכ-30% מזה שתבעה האם. הובהר שדמי המזונות יהיו צמודים למדד, יעודכנו אחת ל-3 חודשים, וישולמו עד סיום התיכון של הקטינים או הגיעם לגיל 18 - המאוחר מביניהם.
לבסוף קבעה השופטת שהוצאות החינוך והבריאות החריגות יחולו על הצדדים בחלוקה של 60-40, נוכח פער ההשתכרות ביניהם. אשר לקצבת הילדים מביטוח לאומי, נקבע שזו תועבר לאם בנוסף לדמי המזונות.
לפסק הדין המלא בתיק תלה"מ 15855-10-25
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.