לפסק הדין בעניין א. ר. ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ
כמה זה "חצי שנה"? חברת הביטוח אליהו התחייבה לשלם לאדם שנפגע בתאונת דרכים, פיצוי עבור הוצאות סיעוד בתנאי שישהה בביתו לפחות חצי שנה. כשהגיע הרגע לשלם, טענה אליהו שהתנאי לא התקיים כי חסרים כמה ימים לספירה. ביהמ"ש דחה את טענותיה: "לא היה מקום לספירת ימים דקדקנית".
באוגוסט 2008 נפצע הולך רגל באורח קשה בתאונת דרכים ואושפז בבית החולים הוד אדומים שבמעלה אדומים. בינואר 2009, בעודו מאושפז, הוא הגיש תביעה נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח אליהו.
התביעה הסתיימה בהסכם פשרה שאושר כפסק דין, בו נקבע שאליהו תשלם לנפגע 902,080 שקל, מתוכם 752,080 שקל תוך 30 יום, ו- 150 אלף שקל נוספים, שישולמו רק אם ישוחרר לביתו מהאשפוז וישהה בבית חצי שנה לפחות.
האיש נפטר באוגוסט 2012. יורשיו, שטענו שהמנוח שהה בבית במשך חצי שנה, דרשו מאליהו את אותם 150 אלף שקל, אך אליהו דחתה את דרישתם, שכן לפי ספירתה, הוא שהה בבית קצת פחות מחצי שנה.
באוקטובר 2013 הגיעה הסוגיה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. היורשים, שתבעו את אליהו, טענו שהמנוח שוחרר ואושפז מספר פעמים ובין לבין שהה בבית. ספירת ימי השהייה, לרבות ימי הכניסה לאשפוז והשחרור, מגיעה לחצי שנה.
הם הוסיפו, שבכל מקרה, אין להקפיד על כל שעה חסרה. לעמדתם, יש להעניק למונח "חצי שנה" את המשמעות העממית ונסיונה המבטחת להשתמט מתשלום אינו ראוי ואינו עושה חסד עם תדמיתו של תחום הביטוח.
אליהו דחתה את טענות התובעים, שלדבריה מנסים להתעשר על גבה. המנוח לא שהה בבית חצי שנה והפיצוי ששולם לו עד כה כיסה את עלויות הסיעוד לשהייה בבית של עד חצי שנה.
לעמדתה, הכוונה במילים "לפחות חצי שנה" היא, כי הפיצוי מגיע למנוח רק אם חלפה למעלה מחצי שנה. עוד טענה, כי ימי הגעה או שחרור מאשפוז אינם נחשבים לימי שהייה בבית.
חצי שנה של בני אדם
השופטת תמר בר-אשר צבן דחתה את פרשנות חברת הביטוח בקובעה כי אינה הגיונית. השופטת הזכירה, שבעת אישור הפשרה היה המנוח מאושפז ולא ניתן היה לדעת אם בכלל ישוחרר לביתו.
לכן, ומכיוון שאליהו לא רצתה לשלם לו "סתם", נקבע שאם ישוחרר וישהה בבית לפחות חצי שנה, יקבל פיצוי לכיסוי הוצאות הסיעוד. מכאן, שהפיצוי ששולם לא כלל הוצאות אלה.
באשר למשמעות המונח "חצי שנה" - נקבע, כי אין מקום לספור את הימים בדקדקנות. ההסכם נוקב בביטוי "חצי שנה" - ולכן ברור שכוונת הצדדים היא "לא למנות כרוכל את מספר הימים או השבועות".
עוד נקבע, שאין לקבל את הטענה שהכוונה במילים "חצי שנה לפחות" היא יותר מחצי שנה. ההסכם, על פי לשונו, קובע פיצוי על שהייה של חצי שנה בבית, כפי שבני אדם סבירים מבינים את המונח.
הדקדקנות של חברת הביטוח במקרה זה מעלה את החשש שלא נהגה בתום לב, סיכמה השופטת וחייבה את אליהו לשלם ליורשים 150 אלף שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט של 15 אלף שקל.
עו"ד אבישי יונגר העוסק בתחום הביטוח ותאונות הדרכים מסביר, כי "ביטוח הינו מוצר שונה מרוב המוצרים, שכן את התמורה לתשלום לא מקבלים במועד עריכת הפוליסה, שאז כח המיקוח של הצרכן גבוה יותר, אלא מאוחר יותר, בעת התרחשות מקרה הביטוח, מה שמקנה כח רב יותר לחברות הביטוח. על כן, נכון עשה בית המשפט כאשר ירד לעומק אומד דעת הצדדים במועד חתימת ההסכם".
- ב"כ התובעים: עו"ד יוסף היקרי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יובל ראובינוף
לפסק הדין בעניין א. ר. ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ
* עו"ד אבישי יונגר ממשרד עורכי דין יונגר-בודיק עוסק בדיני ביטוח ותאונות דרכים
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: ביטוח
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.