בית הדין לעבודה הפך את החלטת הביטוח הלאומי שלא להכיר בבן ה-70, כשקבע כי חשיפתו המרובה לחומרים מעוררי אסטמה בעבודתו גרמה לפרוץ המחלה
בית הדין לעבודה בחיפה הכיר לאחרונה בעובד לשעבר של מפעל העוסק בצביעה תעשייתית, אשר חלה בשלב מסוים באסטמה, כנפגע עבודה. השופטת איריס רש אימצה את מסקנת המומחית מטעם בית הדין לפיה מחלת התובע פרצה אצלו בשל היחשפותו המרובה לחומרים מזיקים המגרים ומרגשים את דרכי הנשימה, במהלך שנות עבודתו כאיש אחזקה וחשמלאי במפעל.
התובע (70) הועסק במפעל במשך שבע שנים. עיקר עבודתו היה ביצוע עבודות חשמל ותחזוקה של מכונות הצביעה. במהלך התקופה הוא נחשף לאבקות צבע שונות ולחומרים אחרים המגרים את דרכי הנשימה, כמו אפוקסי, ובשלב מסוים אובחן כלוקה באסטמה.
בדצמבר 2019, כתשעה חודשים אחרי תום עבודתו במפעל, דחה הביטוח הלאומי את תביעת העובד להכרה בו כנפגע עבודה בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין העבודה לבין האסטמה. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין שנה לאחר מכן.
התפנית החיובית מבחינת העובד הייתה בהחלטת בית הדין לפיה קיימת הצדקה למנות מומחית רפואית שתבחן אם המחלה קשורה לעבודה. באפריל אשתקד קיבלה התפנית החיובית חיזוק משמעותי, כשהמומחית קבעה שהאסטמה ממנה סובל התובע קשורה במישרין לתנאי עבודתו במפעל.
המומחית פירטה בחוות-דעתה כי עובדי המפעל ובכללם התובע נחשפו לרמות גבוהות של גורמים מזיקים מעבר למותר. בנוסף, התובע לא חבש במהלך עבודתו מסכה או חליפת מגן, ולא ננקטו כלפיו אמצעי בטיחות אחרים כמו כיבוס בגדי העבודה שלו.
לא מעשן מ-1996
עוד הבהירה המומחית, כמענה לשאלת הביטוח הלאומי, כי התובע הפסיק לעשן בשנת 1996, שנים רבות טרם אבחון המחלה ותחילת עבודתו במפעל – וגם אז עישן קל, כך שלא זה הגורם להתפרצות האסטמה. עמדת המומחית נותרה בעינה, שיש להכיר במחלה כפגיעה בעבודה.
בשלב זה עתר הביטוח הלאומי למנות מומחה אחר בטענה שהמומחית סתרה את עצמה בחוות הדעת, ואף התעלמה ממסמכים המחזקים את עמדתו שלא מדובר בתאונת עבודה. מנגד, העובד ביקש לאמץ את מסקנת המומחית.
השופטת רש כתבה ש"המומחית קבעה באופן חד משמעי כי התמונה הקלינית עומדת בקריטריונים של אסטמה תעסוקתית". היא הוסיפה כי המומחית מצאה שהתובע נחשף מעבר למותר לחומרים מעוררי אסטמה כמו אפוקסי ואבק צבע כשדרכי הנשימה שלו לא היו מוגנות באמצעות מסכה, וכשמעסיקו לא פעל להגן עליו בדרך אחרת.
עוד ציינה השופטת כי מומחה בית הדין משמש כיד ימינו בתביעות להכרה בעובדים כנפגעי עבודה, וכי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן חוות דעתו לא תאומץ. היא קבעה שאין מקום לסטות ממסקנת המומחית שעה שמחוות דעתה עולה בבירור שיש קשר סיבתי בין מחלת האסטמה לבין החומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו.
בנסיבות אלה הכירה השופטת באסטמה כפגיעה בעבודה, וחייבה את הביטוח הלאומי לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ג'רייס בולוס
- ב"כ הנתבע: עו"ד צחי רטר
עו"ד שני אדרי
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין