איים על מנהל הפרויקט בסכין – היזמיות הפסיקו עם התיקונים

ליקויי בנייה רבים בפנטהאוז הובילו לסכסוך שהגיע לשיאו באירוע אלים. בית המשפט קבע כי היזמיות איבדו את ההזדמנות לתקן עקב חוסר אמון מוחלט בין הצדדים, וחייב אותן לשלם לרוכשים כ-240 אלף שקל

בית משפט השלום ברחובות חייב לאחרונה את היזמיות "אביגדור שטרן", "איטל פאש" ו"בוסיני את ג'ורדנו" לשלם כ-240 אלף שקל פיצויים והוצאות לזוג שרכש פנטאהוז עם ליקויי בנייה רבים שלא תוקנו כשנה וחצי אחרי המסירה. היזמיות טענו שהפסיקו את התיקונים בעקבת תקרית אלימה במסגרתה הרוכש איים על מנהל הפרויקט בסכין, וביקשו הזדמנות להמשיך בעבודות. אבל השופט ישראל פת קבע כי חוסר האמון העמוק בין הצדדים לא מאפשר זאת. הפיצויים נפסקו על עלויות תיקון, ירידת ערך ועגמת נפש.

בני הזוג רכשו ב-2015 פנטהאוז בפרויקט "לאב ארגמן" בנס ציונה תמורת 3.5 מיליון שקל. תוך כדי הבנייה הקבלן פשט את הרגל והיזמיות השלימו את הבנייה באמצעות קבלני משנה.

בתביעה שהגישו נגדן בני הזוג כשנה וחצי אחרי המסירה הם טענו כי היזמיות התקשרו עם אנשי מקצוע לא מיומנים וכתוצאה מכך הדירה שלהם מלאה בליקויים. לטענתם, היזמיות התחייבו לתקן הכל אבל ביצעו רק חלק מהתיקונים ולאחר מכן משכו אותם תקופה ארוכה בהבטחות שווא.

לפיכך הם תבעו פיצויים על ליקויי בנייה, ירידת ערך, עגמת הנפש שנגרמה להם ועל איחור במסירה בהתחשב בכך שבמועד קבלת המפתחות הדירה לא הייתה ראויה למגורים.

הנתבעות טענו מנגד כי חלק מהליקויים תוקנו ואילו הליקויים שנותרו מצריכים תיקון פשוט למדי. בצד זאת הן הודו שהפסיקו את העבודות אבל טענו שזה היה לאחר תקרית אלימה שאירעה בבית הרוכשים –כשהתובע התפרץ על מנהל הפרויקט בזעם והבריח אותו מהדירה עם סכין יפנית – שבגינה הקבלנים חששו לחזור לשם. מכל מקום הן ביקשו כעת לאפשר להן לבצע את התיקונים בכל זאת.

חשש מוצדק אבל התנהלות לא מקובלת

השופט ישראל פת קבע כי החשש של הנתבעות היה אולי מוצדק אבל ההתנהלות שלהן לא הייתה מקובלת, שכן במקום להסביר לתובעים את המצב ולמצוא פתרון הן משכו אותם והבטיחו שוב ושוב שהתיקונים יבוצעו אף שלא הייתה להן כל כוונה לעשות זאת.

בנוסף, הסכסוך הקיצוני גרם לחוסר אמון מוחלט שהסיכוי לשקמו מזערי. בעניין הזה, הבהיר השופט, אין רלוונטיות לשאלה מי אשם בתקרית – די בכך שבנסיבות אלה מתן זכות התיקון תחייב פיקוח בלתי סביר על העבודות ועלולה לגרור להגשת תביעות נוספות. לפיכך נקבע שהנתבעות החמיצו את ההזדמנות לתקן ובנסיבות המקרה מוטב לפסוק לתובעים פיצוי.

סכום הפיצויים על ליקויי הבנייה וירידת הערך של הדירה הועמד על כ-204 אלף שקלים בהתאם לחוות דעתו של מהנדס שמונה מטעם בית המשפט. בנוסף, חויבו הנתבעות ב פיצוי נמוך יחסית של 5,000 שקלים על עגמת נפש בהתחשב בהתנהלות התובע.

עם זאת, השופט לא קיבל את התביעה בנוגע לאיחור במסירה כיוון שרוב הליקויים במועד המסירה היו אסתטיים ולא מנעו את האפשרות לגור בדירה.

בנוסף חויבו הנתבעות בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-30 אלף שקל. גם כאן מדובר בסכום נמוך באופן יחסי שנפסק נוכח ההפרזה של התובעים בתיאור הליקויים ודרישתם הראשונית לפיצוי של יותר מחצי מיליון שקל – סכום גבוה בהרבה מזה שנפסק להם.

• ב"כ התובעים: עורכי דין דן ישעיהו ונדב דוידי
• ב"כ הנתבעות: מאור רחום, עורך דין מקרקעין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין