בת 37 הגיעה לבית החולים "מאיר" בכפר סבא 9 ימים אחרי הלידה עם תלונות על כאבי ראש וחום. במשך שבעה ימי אשפוז לא נעשה בירור מקיף של התלונות, מה שהוביל לנזק בלתי הפיך והיא נותרה משותקת בחצי גוף
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעת רשלנות רפואית קשה נגד בית החולים מאיר בכפר סבא, שבבעלות שירותי בריאות כללית. התובעת הגיעה לבית החולים אחרי ניתוח קיסרי והתלוננה על כאבי ראש, חום, בצקות ולחץ דם גבוה. כאבי הראש התגברו והפכו בלתי נסבלים במהלך האשפוז, אך הצוות לא ערך הדמיה ובירור נוירולוגי כנדרש. האשפוז הסתיים במציאת התובעת משותקת בחצי הגוף, שוכבת במיטת האשפוז של בית החולים, כשמיטתה ספוגה בשתן.
בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד תיאודור ויינברג ועו"ד דור ויינברג נטען כי בספטמבר 2019 התובעת, צעירה בת 37 ואם לארבעה, פנתה לבית החולים עם תלונות על כאבי ראש וחום, 9 ימים אחרי שילדה בניתוח קיסרי.
בכל ימי אשפוזה היא התלוננה על כאבי ראש עזים ומתמשכים בעיקר בעורף ועל ירידה בראייה. בית החולים לא בירר את התלונות, לא ביצע בדיקות הדמייה ואף לא הזמין ייעוץ נוירולוגי.
לטענת התובעת, עם קבלתה לבית החולים רופאה בחדר מיון תיעדה שישנם סימנים לרעלת הריון שכן ביקשה "מעקב של תלונות טוקסימיות" (תופעה שיכולה לגרום לדימום מוחי). למרות זאת, במהלך שבעת ימי האשפוז של התובעת הצוות הרפואי לא התייחס לאבחנה המבדלת הזו והתנהל עד לקרות האסון על פי אבחנת העבודה של דלקת.
בחוות דעת שצורפה לכתב התביעה נכתב כי התלונות המרובות על כאבי ראש חזקים בשילוב טשטוש ראייה היו אמורות להדליק את כל הנורות האדומות כמתחייב ולהעלות אבחנה מבדלת לכאב ראש משני הדורש בירור מידי. המומחה קבע כי היה על הרופאים להעלות חשד למעורבות מערכת העצבים המרכזית (המוח) ולבצע בירור מקיף הכולל בדיקה נוירולוגית, יעוץ עיניים ודימות המוח בשלב מוקדם באשפוזה של התובעת ואף בקבלתה.
עוד כתב המומחה כי בסבירות גבוהה אבחון מוקדם של הבצקת והדימום המוחי היו מובילים לשינוי משמעותי בטיפול תוך מניעת הסיכון שהתממש, התפתחות יתר לחץ תוך גולגולתי. המומחה הוסיף שכבר בתחילת האשפוז התובעת הייתה צריכה להיות מועברת לטיפול נמרץ נוירוכירורגי, תוך ניטור רציף של לחץ הדם (גורם הסיכון המשמעותי ביותר להופעת דימום תוך מוחי).
שבויים באבחנה הראשונית
בחוות דעת נוספת שצורפה נכתב כי התלונות המרובות על כאבי ראש עזים במהלך האשפוז, שעברו בין מטפלים רבים לסירוגין, חייבו העברת הטיפול לגורם מרכז ראשי ובכיר אחד, והמחדל הביא לכך שלא הייתה התייחסות ראויה לחומרת המצב.
עוד נכתב בחוות הדעת כי הרופאים היו שבויים באבחנת העבודה של סיבת האשפוז הראשונית, דלקת, והתקשו לעבור להתמקדות באפשרויות הנוספות הקיימות לנוכח עליית לחץ הדם וכאבי הראש.
בכתב התביעה צוין כי כתוצאה מהטיפול הכושל הסתיים האשפוז בבית החולים כשהתובעת שוכבת במיטה ספוגה בשתן ומשותקת בחצי הגוף השמאלי. היא נותרה נכה בשיעור של 100% וסובלת גם מפגיעה נפשית בשל הטראומה. "זהו אחד המקרים הברורים שבהם ברור שהצוות הרפואי התרשל בטיפול בחולה וכי יש להטיל עליו מלוא אחריות לנזקיו", נטען.
ממרכז רפואי מאיר נמסר שהטענות יבדקו ותשובות אליהן יינתנו במהלך ההליך המשפטי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין