המעסיקה התנערה מאחריות וטענה שהעובד גרם לתאונה כיוון שנהג בחוסר זהירות. אלא שבית המשפט לא התרשם מדבריה וקבע כי שינויים שביצעה במכונת העבודה יצרו סביבה לא בטוחה לעובדים.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצוי של כ-2 מיליון שקלים לעובד שאיבד את אצבעות כף ידו הימנית בתאונת עבודה. 600 אלף שקל מתוכם תשלם לו המעסיקה ובשאר יישא הביטוח הלאומי. סגנית הנשיא השופטת אילת דגן הבהירה בפסק הדין כי מעסיקים חייבים לייצר לעובדיהם סביבת עבודה בטוחה, ודחתה את ניסיון החברה-המעסיקה להטיל את האשם על העובד.
התאונה אירעה במאי 2013 כשהתובע היה בן 20 ועבד כעובד ייצור ואחראי משמרת בחברת אריזות פלסטיק בשם "א.מ.ג.".
ביום התאונה הוא הלך לבדוק תקלה במכונת החיתוך של האריזות, וגילה שנתקעה בה תבנית שחסמה את שרשרת הייצור. לטענתו הוא כיבה את המכונה והכניס את ידו בכדי לשחרר את התבנית, או אז ירד על כף ידו להב הגליוטינה וכרת חלקים שונים מאצבעותיו.
לדברי התובע התאונה התרחשה כיוון שבדיעבד התברר לו שנערכו במכונה שינויים המנוגדים להוראות ההפעלה המקוריות, במסגרתם פורקו מנגנוני המיגון שלה.
התובע טען כי נגרמו לו נזקים רבים ובלתי הפיכים מאז התאונה. עד היום הוא סובל מנפיחות, כאבים חדים וכף ידו לא מתפקדת. הוא מוגבל ביכולת הכתיבה, אינו מסוגל להקליד במחשב או בסלולרי או לבצע פעולות מוטוריקה עדינות כגון החזקת מברג.
בנוסף טען התובע כי הוא סובל מהפרעה פוסט טראומתית, חרדות ודכאון שבגינם הוא מטופל נפשית ותרופתית, ועדיין לא הצליח לחזור למעגל העבודה.
לעניין הפיצוי, התובע ביקש לפסוק לו הפרשי שכר על בסיס גבוה מהשכר הממוצע במשק – בין 12,000 שקלים ל-14,000 שקלים – מאחר שהוא מגיע ממשפחה משכילה ומלומדת.
אך החברה טענה כי אין להטיל עליה אחריות שכן התובע נהג בחוסר זהירות, ללא היגיון ובניגוד לכללי העבודה. כל זאת, כאשר מדובר בעובד ותיק שטיב העבודה, כולל כללי הבטיחות, היו מוכרים לו היטב.
לגבי סכום הפיצוי החברה טענה כי אין לייחס את מלוא מצבו הנפשי של התובע לתאונה, שכן הוא השתחרר מהצבא עקב חוסר התאמה נפשית ואף איים בעבר בהתאבדות.
אחראית למנוע תאונות עבודה
סגנית הנשיאה דגן קבעה כי על מעסיק חלה חובה כללית וגורפת לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו פועלים בתנאי בטיחות אופטימאליים. במקרה הנוכחי החברה הפרה חובה זו.
השופטת קיבלה את דבריו של העובד שטען כי כיבה את המכונה לפני שהכניס את ידו. עוד לדבריה העובד הוכיח, והחברה אף אישרה, כי במהלך השנים הוכנסו שינויים במכונה בניגוד לכללי הבטיחות ומבלי שהעובדים עודכנו על כך.
מדובר לפי השופטת ברשלנות וביצירת סביבת עבודה לא בטוחה, ועל כן גם לא ניתן לייחס לתובע אשם תורם.
לצורך חישוב הפיצוי סגנית הנשיאה העמידה את אחוזי הנכות של התובע לפי הנכות בביטוח הלאומי, וקבעה שהיא תעמוד על 55%. בנוסף היא דחתה את בקשת התובע לעניין השכר וחישבה את הפסדי השכר והפנסיה שלו לפי הממוצע במשק.
לבסוף הפיצוי על נזקיו – בהם גם כאב וסבל, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות – הועמד על כ-2.2 מיליון שקלים. מסכום זה ינוכו התגמולים מביטוח לאומי, כך שבסך הכל החברה תשלם לו כ-600 אלף שקלים (באמצעות חברת הביטוח הפניקס) כולל הוצאות משפט.
* עו"ד רויטל הורוביץ עוסקת ברשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין