"יצאתי ואני לא חוזרת, כבד את החלטתי", כתבה האישה למי שטענה בביהמ"ש כי התעלל בה שנים. מה שחשב השופט על בקשתה שבעלה ימשיך לפרנס עד הגירושים?
אישה שעזבה את הבית לצפון אחרי יותר מיובל שנות נישואים לא תקבל מבעלה מזונות אישה: כך קבע לאחרונה השופט ירון אלטרזון מבית המשפט למשפחה בחדרה. הנימוק היבש היה שלא הוכח כי הכנסותיה מקצבאות וסיוע ממשלתי אינן מכסות את הוצאותיה. מעבר לכך השופט הסביר שיש להימנע מפסיקת מזונות אישה בהיעדר סיכוי לשלום בית.
המבקשת והמשיב התחתנו באוגוסט 1971 והביאו לעולם 3 ילדים, כולם בגירים כיום. אחרי 53 שנות נישואים, באוגוסט 2024, עזבה האישה את הבית ושכרה דירה בצפון הארץ. כשנה לאחר מכן הגישה לבית המשפט את תביעתה, שלצדה בקשה לחיוב בעלה במזונות אישה זמניים.
היא תיארה "שנים של התעללות נפשית" לצד "אלימות מילולית וכלכלית" שחוותה מבעלה, לאחריהן אזרה לבסוף את האומץ ועזבה את הבית, תוך ששכרה לה דירה משל עצמה, הרחק ממנו. המבקשת טענה שהוצאותיה הנוכחיות מסתכמות ב-10,800 שקל לחודש, וכי מחובתו של בעלה לזון ולפרנס אותה עד למועד הגירושים הרשמיים.
מנגד טען הבעל (77) - שתיאר עצמו כנכה צה"ל ומתנדב לשעבר במשטרה - כי מדובר בבקשה מופרכת לחלוטין, "עלילת דם של ממש". הוא התעקש שמעולם לא הכה את אשתו, וכי טרם עזיבתה עבר עליה "שינוי לא מובן" שבעקבותיו הגישה נגדו תלונת שווא - שהביאה למעצרו - והחליטה לפרק את המשפחה תוך נטישתו לאנחות.
לעמדת המשיב בנסיבות שתוארו יש להגדיר את רעייתו כ"מורדת" מבחינה הלכתית, כאשר הכנסותיה מביטוח לאומי ומשרד השיכון מספיקות לכל צרכיה באופן הפוטר אותו מלשלם לה מזונות אישה.
חשש מהנצחת נישואים "על הנייר"
השופט אלטרזון ציין שבהתאם להצהרתה, האישה מרוויחה 8,530 שקל בחודש מקצבאות ביטוח לאומי וסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון. אלא שמאידך, היא לא הוכיחה בראיות ברורות את גובה הוצאותיה הנוכחיות, לאחר שעזבה את הבית ועברה לצפון. הוא קבע שבמצב המתואר בעלה פטור ממזונותיה, על-פי הכלל "צאי כנגד מעשה ידייך במזונותייך".
ואולם מלבד הנימוק היבש של אי-הוכחת גובה ההוצאות, קבע השופט שגם ברובד המהותי מוצדק לפטור את הבעל ממזונות אישה אם היא עזבה את הבית מרצונה, והראיות מלמדות על היעדר סיכוי אמיתי לשלום בית. אינדיקציה מרכזית בהקשר הזה נמצאה, לדברי השופט, בדברים שכתבה האישה לבעלה לאחר עזיבתה, ושצורפו לכתבי טענותיו. באותו מכתב כתבה, בין היתר: "יצאתי למסע חדש, עם נייר וארנק בלבד, ובלב תחושת חופש שלא הרגשתי שנים. אני לא חוזרת ... מבקשת שתכבד את ההחלטה שלי. מאחלת לך כל טוב ובריאות איתנה".
לדברי השופט המכתב מדבר בעד עצמו, ובשילוב תקופת הנתק הממושכת (מזה כשנה ו-4 חודשים) והתלונה שהוגשה למשטרה - עולה שקיים סיכוי קלוש, אם בכלל, לשלום בית בין הצדדים. "חובתו של בית המשפט לבחון את סיכויי שיקום היחסים, ולהימנע מפסיקת מזונות אשר רק תנציח את הנישואין 'על הנייר' ללא סיכויי שיקום אמיתיים", חידד השופט. לפיכך הוא דחה את הבקשה, תוך שקבע כי סוגיית החיוב בהוצאות משפט תידון בהמשך במסגרת פסק הדין הסופי בהליכים בין השניים.
- ב"כ המבקשת: עו"ד גלית בלאו-בהרב
- ב"כ המשיב: עו"ד יונתן כריף
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.