ביטוח לאומי התעקש שאין קשר בין מחלת הסרטן לבין 35 שנות חשיפה לשמנים רעילים ביחידה לשיקום אמל"ח, אך בית הדין לעבודה הסתמך על קביעתה של מומחית ברפואה תעסוקתית שהגיעה למסקנה שונה
בית הדין לעבודה קיבל תביעה שהגיש אזרח עובד צה"ל נגד ביטוח לאומי, לאחר שהאחרון סירב להכיר במחלת סרטן השפה שאובחנה אצלו ב- 2013 וקבע כי יש להכיר בה כפגיעה בעבודה. סגן נשיא בית הדין לעבודה בנצרת, מוסטפא קאסם, הסתמך על קביעתה של מומחית ברפואה תעסוקתית שמצאה סבירות גבוהה לכך שהמחלה התפתחה עקב חשיפה יומיומיות לשמנים רעילים לאורך 35 שנות עבודתו של התובע במרכז שיקום ואחזקה של אמצעי לחימה. ניסיונותיו של ביטוח לאומי להטיל דופי במסקנותיה נדחו, תוך שנקבע כי חוות הדעת מקצועית, יסודית ומשכנעת.
התובע (66), הועסק כחרט ביחידה הטכנולוגית מש"א 7200 החל משנת 1979. לאורך השנים עסק בייצור חלקי חילוף של טנקים, נגמ"שים וכדומה באמצעות מכונות לעיבוד שבבי, ובאופן בלתי נמנע נחשף לנוזלי קירור ושמנים מינרלים רעילים.
לפני כ-7 שנים אובחן התובע עם סרטן מסוג קרצינומה תאי קשקש בשפה התחתונה, בגינו נאלץ לעבור מספר ניתוחים והוא נותר עם קשיים תפקודיים ושפתיים משמעותיים.
תביעה שהגיש התובע כנגד המוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה נדחתה בטענה שאין קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה שלו, ובאמצעות עורכי הדין אדיר שויגמן ואנה אונגר ממשרד עורכי הדין אונגר שויגמן הגיש ערעור לבית הדין כנגד קביעה זו.
שאלת הקשר הסיבתי
סגן נשיא בית הדין מוסטפא קאסם מינה בהסכמת הצדדים מומחית ברפואה תעסוקתית לצורך הכרעה בשאלת הקשר הסיבתי.
המומחית קבעה כי אמנם אין מחקרים ספציפיים לגבי האפשרות כי חשיפה לשמנים מהסוג שעבד איתם התובע מגדילה את הסיכון לסרטן השפה, אך לאור מיקום הנגע והעובדה שהתובע לא השתמש באמצעי מיגון, קשה לשלול את האפשרות שהחשיפה המתמשכת והיומיומית לחומרים הרעילים גרמה למחלה. במילים אחרות, קבעה המומחית כי בנסיבות הספציפיות של המקרה קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין אופי עבודתו של התובע בסבירות העולה על 50% כנדרש בפסיקה.
עו"ד סירין זועבי בסול מטעם הביטוח הלאומי טענה שחוות הדעת ספקולטיבית וביקשה למנות מומחה אחר. היא הפנתה לכך שניסוח כמו "קשה לשלול" לא מעיד על קשר מובהק ברמה הנדרשת.
בפסק הדין קבע השופט קאסם כי "המומחית שוכנעה בהתבסס על שקלול המחקרים המדעיים השונים כי סביר יותר שמחלת התובע נגרמה כתוצאה מחשיפתו לחומרים שונים שפורטו בחוות הדעת, ודי בכך לפי הפסיקה כדי לעמוד בהוכחת הקשר הסיבתי הדרוש בתיקי פגיעה בעבודה."
הוא הוסיף כי בניגוד לטענות שעליהן התבסס הביטוח הלאומי, כשקוראים את חוות הדעת כמכלול מבינים שהיא מצביעה במפורש על קשר סיבתי, וכי מדובר בחוות דעת מקצועית, מנומקת ויסודית של מומחית אובייקטיבית.
לפיכך, בית הדין קבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע ונכותו לבין אופי עבודתו והכיר בתובע כנפגע בעבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לו שכר טרחת עורך דין של 5,000 שקל.
לפסק הדין בתיק ב"ל 43294-01-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין