לפסק הדין בעניין דה-שליט ואח' נ' מרכז ציפורי - בריכת יער ירושלים
מסיבת יום ההולדת בבריכה הסתיימה בעוגמת נפש: את פני האורחים קיבלו מעשנים ועשן סמיך של סיגריות אפף את כל האזור, עד אשר האורחים נאלצו לעזוב את המקום. הפרת הוראות החוק למניעת עישון תעלה למנהל המקום 4,000 שקל.
שני אורחים הגיעו למסיבת יום הולדת שנערכה ביוני 2013 בבריכת יער בירושלים. כבר בכניסה 'הריחו' השניים שמשהו אינו כשורה: המאבטח והכרטיסן קיבלו את פניהם כשסיגריה בידיהם, ובמקום, שהיה עמוס באנשים, רבים עישנו סיגריות, ושלטים האוסרים על עישון לא נראו במקום.
בלית ברירה, שני האורחים פנו למי שנחזתה לטענתם לאחראית המקום וביקשו ממנה לאכוף את איסור העישון. להפתעתם, היא ענתה להם שהעישון מותר. לטענתם, לאחר שהבהירו לה שעל פי החוק, כאחראית על המקום עליה לאכוף את האיסור, היא הואילה בטובה להתלוות אליהם ולהעיר למעשנים על העישון, אלא שהיא גם אמרה לאורחים שמבחינתה אין מניעה שימשיכו לעשן.
בצר להם נאלצו שני האורחים לעזוב את המקום באמצע האירוע. משכך הם הגישו תביעה נגד מרכז ציפורי, בו מצויה הבריכה לביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים.
הם טענו שלא רק שהעישון במקום לא נאסר, אלא שהאחראית לא דרשה מהמעשנים לכבות את הסיגריות או לצאת משטח הבריכה.
מנהל מרכז ציפורי טען, שהאישה אליה פנו התובעים כלל אינה אחראית על המקום, כי אם מזכירה, ואין זה מתפקידה לאכוף את איסור העישון בשטח הבריכה. למרות זאת, לדבריו, עשתה המזכירה הכל כדי לסייע לתובעים למנוע את העישון, אך בקשותיה מהמעשנים לא נענו. עוד טען, כי המציל כרז על דבר איסור העישון וכי התבקשה גם עזרת שוטרים שהיו במקום, אך הם סירבו להפעיל סמכותם או להתערב במהומה שהקימו התובעים.
לטענתו, לאחר קרות האירוע הוא פנה לאגף הפיקוח בעיריית ירושלים וביקש סיוע באכיפת החוק ושליחת פקחים למקום. לדבריו, שלטים האוסרים על עישון הוצבו בכל שטח הבריכה, והוא הציג תמונות המעידות על כך.
התיר באופן מודע את העישון
הרשמת הבכירה מאיה אב-גנים ויינשטיין קבעה, שהנתבע לא הוכיח שנקט בכל הפעולות הקבועות בדין כדי למלא אחר הוראות החוק, אלא להפך - לא רק שלא מנע את העישון - הוא התיר אותו באופן מודע. העובדה שאת פני הרוחצים קיבלו עובדים כשבידם סיגריות, העבירו לאורחים את המסר שהעישון במקום מותר.
הרשמת אב-גנים קבעה, שאינה מאמינה לתמונות שהציג בפניה הנתבע, ופסקה שאין ספק שהשלטים לא היו במקום בעת המסיבה, ושיש לראות בחומרה את ניסיון הנתבע להציג ראיות בדויות.
הרשמת הבכירה ציינה, שהעובדה שהנתבע בחר שלא להביא לעדות את אותה אחראית או מזכירה שאליה פנו התובעים, מעוררת חשד שיש דברים בגו.
בבואה לקבוע את גובה הפיצוי, התחשבה הרשמת בעוגמת הנפש ובאלימות שחוו התובעים בשל הימנעות הנתבע מאכיפת החוק, ומנגד בכך שהאירוע התרחש פרק זמן קצר יחסית מיום כניסת החוק לתוקף, וקבעה שהנתבע ישלם לכל אחד מהתובעים 1,500 שקל.
הרשמת הוסיפה, שבשל חוסר תום הלב שהפגין הנתבע הוא חויב בהוצאות משפט של 1,000 שקל.
לפסק הדין בעניין דה-שליט ואח' נ' מרכז ציפורי - בריכת יער ירושלים
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.