אופציות שקיבל הבעל לפני הפרידה הבשילו אחריה. האישה זכאית לחצי?

בפסק דין חדשני קבע בית המשפט כי האופציות ניתנו לבעל בעיקר על סמך המוניטין שצבר בתקופת הנישואין ולכן עליו להעביר לאישה את חלקה – סך של כמיליון שקל

השופט רן ארנון פסק לאחרונה בשאלה שטרם הוכרעה בפסיקה: מה דינן של אופציות שניתנו לבן הזוג לפני הפרידה בעוד שמועד הבשלתן הוא לאחריה? מדובר בבני זוג שהיו נשואים כ-23 שנה. הבעל הוא מנהל וותיק בחברה רווחית וכחמישה חודשים לפני הפרידה קיבל אופציות בשווי של מעל 2 מיליון שקל. מימושן נקבע לשלוש השנים העוקבות. השופט קבע שהאישה זכאית לחצי מהאופציות עבור התקופה שממועד תחילת עבודתו של הבעל בחברה ועד למועד הקרע.

בני הזוג נישאו באוגוסט 1995 והביאו לעולם שלושה ילדים. ב-2021 הם חתמו על הסכם גירושין בו הוסדרו רוב המחלוקות, זולת שאלת האופציות.

הבעל החל לעבוד בחברה בשנת 2002 במשרת ניהול. ב-2008 בוצעה הקצאת אופציות בחברה והוא קיבל  54,459 אופציות.

במרץ 2018 בוצעה הקצאת אופציות נוספת שעמדה במוקד המחלוקת. בהקצאה זו זכה הבעל ל-179,000 אופציות ונקבעו  שלושה מועדי הבשלה בשנים 2019,2020 ו-2021. 

הבעל מימש 50% מהאופציות וקיבל תמורתן 2,069,598.97 שקל נטו לאחר ניכוי מס.

בהסכמת הצדדים נקבע היום הקובע לאיזון המשאבים (״מועד הקרע״) לסוף אוגוסט 2018.

האישה טענה שהבעל הוא עובד ותיק בחברה ובמועד הענקת האופציות השנייה הוא כבר עבד 16 שנים בחברה, בעל כישורים מוכחים ו"קבלות" בשטח על הישגים וביצועים. 

לדבריה, הסכם האופציות אינו מתנה את מימושן בביצועיו של העובד בעתיד וזכות המימוש ניתנת גם אם ביצועיו של העובד ותפקודו בעתיד אינו מצדיק הענקת הטבה בשווי כספי עצום. עוד לטענתה, מטרת האופציות לא הייתה שימור הבעל בחברה.

לפיכך לשיטתה, האופציות הוענקו עבור מוניטין של הבעל שנצבר רובו ככולו בתקופת החיים המשותפים ולכן היא זכאית למחצית משווי האופציות. 

הבעל טען כי האופציות ניתנו לו עבור מאמץ עתידי בלבד. לדבריו, מאחר ומימוש האופציות מותנה בעבודה בפועל שלו מצד אחד, ובהגיע מועד הבשלתן מאידך, אזי במועד הקרע לא היתה לו זכות לממש את האופציות ולכן הן לא נכס בר איזון. 

בזכות ההישגים

השופט רן ארנון מבית המשפט למשפחה בקריית שמונה קיבל את עמדת האישה. הוא ציין כי החברה בה עובד הבעל וותיקה ורווחית ויש להבחין בינה לבין חברת ״הזנק״ שבדרך כלל אין באפשרותה לתגמל את העובדים בזמן הווה וכל כולה בנויה על הישגי העתיד. 

השופט הגיע למסקנה כי במקרה זה הענקת האופציות השנייה נבעה מהישגיו של הבעל בשנות עבודתו הארוכות בחברה וביצועיו המצוינים, וללא קשר לפעולותיו בעתיד.

״המניע העיקרי, גם אם לא היחידי, להענקת האופציות נבע מתוך היכרותה של החברה עם יכולותיו, ניסיונו וביצועיו של הנתבע בכל שנות עבודתו בחברה״, כתב. 

בנסיבות אלה, יש לחשב את שנות עבודתו הרבות של הבעל בחברה כנכס משותף בר איזון לצורך חישוב חלוקת האופציות. 

בסיכומו של דבר קבע השופט שהאישה זכאית למחצית משווי האופציות ביחס לתקופה שממועד תחילת עבודתו של הבעל בחברה ועד מועד הקרע. 

הוא הורה לבעל להעביר לה 976,881 שקל מתוך התמורה שקיבל על האופציות שנפדו. כמו כן הוא קבע כי האישה זכאית ל-43% מכל מימוש נוסף של אופציות שמוחזקות על ידי הבעל.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ האישה: עו״ד חיים אוחיון
• ב״כ הבעל: עו״ד אירה אלקלעי רובין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין