לפסק הדין בעניין פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי
האב ואשתו הראשונה נפטרו - האם בנותיה של האישה השנייה זכאיות לכפל קצבה מביטוח לאומי כיוון שהיו חלק ממשפחה פוליגמית?
בשנת 93 לקח הבעל אישה שנייה שהולידה לו שלוש בנות. כך חיו להם יחד שתי הנשים, האב והבנות כמשפחה פוליגמית.
ב-2003 נפטרה האישה הראשונה. הבעל קיבל בגינה קצבת שאירים וכן תוספת קצבה על בנותיה של האישה השנייה, בהיותן סמוכות על שולחנו.
בפברואר 2006 נפטר האיש והותיר את אשתו השנייה אחריו. היא החלה לקבל קצבת שארים בגין פטירתו וכן תוספת קצבה על בנותיה. בנוסף, המשיך הביטוח הלאומי לשלם לה את תוספת הקצבה שקיבל הבעל המנוח, בזמנו, בשל פטירת אשתו הראשונה, ולמעשה בנותיה זכו לכפל קצבה מהמדינה.
כך במשך שש שנים, עד שביטוח לאומי עלה על טעותו, והודיע לאלמנה שעליה להחזיר את תוספת הקצבה שקיבלו בנותיה בשוגג לאורך השנים.
האלמנה החליטה להילחם בביטוח הלאומי, בטענה שבנותיה הן חלק ממשפחה פוליגמית שנסיבותיה מיוחדות ויש להתחשב בהן. האלמנה טענה שבנותיה זכאיות לקבל תוספת קצבה בשל מות אמם החורגת, כיוון שעל פי הפסיקה, יתומים משני הורים זכאים לכפל קצבה. גם אם היא - אמן הביולוגית של הבנות - עדיין בחיים, אין חולק ששניים מהוריהן נפטרו.
לעמדת ביטוח לאומי, מי שקיבל את הזכות לקבלת קצבה עם פטירת האישה היה האב ולא הבנות, ואלה קיבלו את תוספת הקצבה מכח זכותו של אביהן. במקרה הזה, הוסיף, הילדות אינן יתומות משני הצדדים, שכן אמן הביולוגית בחיים, ואין כל היגיון בהענקת הקצבה בגין פטירת אם חורגת - נוספת. עוד נטען, כי הפסיקה לא חלה על משפחה פוליגמית לא חוקית ואין מקום להעניק לילדי התובעת זכות יתר שילדים ממשפחות רגילות לא זכאים לה.
אין עדיפות למשפחות פוליגמיות
השופטת מיכל פריימן הסבירה כי פטירת האישה הראשונה הקנתה לבעלה את הזכות לקצבת שארים וילדותיו קיבלו את תוספת הקצבה משום שהיו סמוכות על שולחנו.
פטירת האישה הראשונה לא הפכה את התובעת ל"אלמנה", קבעה השופטת, והעובדה ששתי הנשים חיו באותה משפחה עם גבר אחד לא משנה זאת ואינה הופכת אותה לאשת האישה הראשונה.
לפי השופטת פריימן, התובעת כלל לא הייתה זכאית לקבל את התוספת עבור הילדות בשל פטירת האישה הראשונה, לא לפני שבעלה נפטר ולא לאחר מכן. פטירת בעלה מזכה את התובעת רק לקצבת שאירים ולתוספת בגין הילדים המשותפים ותו לא. הפסיקה בנושא זה, היא הבהירה, לא התירה לילדים, שאינם יתומים משני הוריהם, לקבל כפל קצבה בפרט כשמדובר במשפחה פוליגמית לא חוקית.
עוד פסקה השופטת, כי הכשרת תוספת הקצבה לבנותיה של התובעת תוביל להעדפת משפחה פוליגמית על פני משפחות רגילות. משכך, התביעה נדחתה. לא נפסקו הוצאות.
לדברי עו"ד מיכאל טאוסיג העוסק בדיני משפחה, בהתאם לכלל המשפטי, שמקורו בחוק הרומי, תביעה לא יכולה להישען על עוולה או על הפרת חוק, ובארץ יש חוק האוסר על ריבוי נישואין במפורש. גם מבחינה אנושית, קשה להאמין שלבנותיו הייתה זיקה של ממש ל'אם החורגת', בעוד הן חיות עם אישה אחרת של המנוח - צרתה של האם החורגת.
"יחד עם זאת, יתכן שבעקיפין ירשו הבנות את אימן החורגת, כי אם לא נכתבה צוואה, הרי שהאב ירש את אשתו הראשונה ובעקבות מותו של האב ירשו אותו אשתו הראשונה וילדיו, כאשר בירושה נכלל כל מה שירש מאשתו הראשונה", מוסיף עו"ד טאוסיג.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי
*המגיב לא ייצג בתיק.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.