פסק-דין בתיק ב"ל 5103-03-13

רקע כללי

1.         בפנינו תביעת התובעת כנגד החלטת הנתבע ולפיה אין התובעת זכאית לתוספת קצבת שאירים עבור ילדיה ל', ע' ומ' עקב פטירת גב' אלמונית, אשה נוספת לה היה נשוי אביהם, מר פלוני, ואשר התגוררה עימם במערכת יחסי משפחה פוליגמית (להלן: "אלמונית" או "האם החורגת").

ואלה עיקר העובדות הצריכות לעניין

2.         התובעת התחתנה בשנת 93 עם מר פלוני, אשר היה נשוי גם לאשה אחרת בשם אלמונית.

3.         לתובעת ולפלוני נולדו שלוש בנות: ל', ע' ומ'.

4.         ביום 22.4.01 נפטרה אלמונית ומאז פטירתה אושרה לפלוני קצבת שאירים כאלמן וכן תוספת קצבה בגין כל אחת מהבנות בהתאם לסעיף 252(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995.

5.         ביום 28.2.06 נפטר פלוני, והחל מחודש 3/06 אושרה לתובעת קצבת שאירים וכן תוספת קצבה לבנות בגין פטירתו של האב פלוני.

מ-3/06 ועד 3/12 כולל, השתלמה לתובעת תוספת קצבה עבור הבנות הן בגין פטירת אלמונית והן בגין פטירתו של פלוני.

6.         בחודש 3/12 הודיע הנתבע לתובעת על שלילת הזכאות לתוספת הקצבה עבור הבנות בגין פטירתה של אלמונית, ויצירת חוב עקב קבלת התוספת לקצבה בתקופה מ-3/06 ועד 3/12.

7.         במכתב הדחיה נכתב, כי לא ניתן לשלם קצבת שאירים בגין האם החורגת וכן, הילדים מקבלים קצבת שאירים בגין האב הטבעי פלוני ז"ל ולא ניתן לשלם קצבה מכוח הורה אחר, לפי סעיף 320(א) לחוק (כפל גמלאות).

8.         על כך התביעה שבפנינו.

עיקר טענות הצדדים

9.         לטענת התובעת, כדין שילם הנתבע לפלוני תוספת קצבה בגין הילדים לאחר פטירתה של אלמונית, שהיתה אימם החורגת, אף כי היו להם באותה העת שני הורים טבעיים.

10.       עם פטירת אביהם, פלוני, זכאים היו הילדים לקצבת שאירים בגן פטירתו, וכן זכאים היו להמשיך לקבל קצבת שאירים בגין פטירתה של אלמונית, מכח עצמם.

11.       ההחלטה על שלילת הקצבה בגין פטירת אלמונית, לאחר פטירת אביהם פלוני, הינה החלטה מוטעית.

12.       התובעת מפנה לפסיקה בעניין נוב (דב"ע מט/0-74 נוב נ' המל"ל), שם הוכרה זכאות יתומים לכפל קצבה במקרה של יתום משני הורים, וטוענת, כי יש להחיל מקרה זה על העניין שבפנינו ולאשר את קצבת השאירים הן בגין פטירת אלמונית והן בגין פטירת פלוני, אף שלילדים הורה טבעי חי- אמם התובעת, וזאת לנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, בו מדובר בהרכב משפחתי חריג של אב ושתי אמהות שהיו סמוכים על שולחן אחד.

13.       לטענת הנתבע, פלוני הוא זה שקיבל תוספת שאירים בעקבות פטירת אלמונית אשתו. הזכאות והתוספת בגין הילדים היא לאב, עקב פטירת אשתו, ולא לילדים עצמם.

עם פטירת האב פלוני, לא קמה לילדים הזכאות לתוספת מכוחו.

14.       לטענת הנתבע, פס"ד נוב אינו דומה לענייננו.