האישה עברה ניתוחי ראש בעקבות גידולים סרטניים ותפקודה נפגע קשות. בית הדין הרבני קיבל את בקשת הבעל להתיר לו לשאת אישה שנייה בין היתר לנוכח הסיכוי הקלוש לשיפור במצב אשתו.
בית הדין הרבני באשקלון קיבל לאחרונה בקשה של בעל שאשתו שנמצאת במצב הכרתי מינימלי לשאת אישה שניה. האישה חלתה לפני כארבע שנים בסרטן שהתפתח בראשה וניתוחים שעברה פגעו ביכולותיה לתקשר עם סביבתה. הדיינים קבעו שההלכה מתירה במצבים כאלה לחרוג מהאיסור שקבע חרם דרבנו גרשום לשאת אישה שנייה.
בני הזוג, מקהילת בני המנשה, התגיירו לפני כ-10 שנים והביאו לעולם שני ילדים. לפני כארבע שנים האישה עברה ניתוחי ראש קשים עקב גידולים סרטניים והוסר חלק משמעותי ממוחה. מאז הניתוחים היא אינה מתקשרת, איבדה את זיכרונה ומתפקדת בצורה מינימאלית ביותר.
הבעל ביקש מבית הדין הרבני באשקלון היתר לשאת אישה שנייה. לדבריו, הוא חי בבדידות, אין לו אפשרות לקיים חיי משפחה עם האישה במצב הזה ולגדל את ילדיהם הקטנים והוא זקוק לחיי משפחה רגילים. הוא הוסיף שמצבה הכלכלי של האישה טוב והיא זכאית לקצבה מהביטוח הלאומי עקב נכותה. עוד לדבריו, אמו היא המטפלת העיקרית בה בהתאם למנהג קהילת בני המנשה שלפיו עם הנישואים האישה מצטרפת למשפחת הבעל והם אחראים עליה.
הבעל ביקש שהאישה תמשיך לגור בבית ששייך למשפחתו, תישאר בטיפול אמו, תהיה בקשר עם ילדיהם והוא יישא אישה נוספת.
עורך הדין שייצג את האישה עמד גם הוא על מצבה הקשה ועל כך שלא ניתן ליצור עמה קשר של ממש והסכים למתן ההיתר במקביל להסדר שיבטיח את טובת האישה.
אין צורך בהכרעה רפואית
הדיינים הרב ישי בוכריס, הרב שמעון לביא והרב דניאל כ"ץ כתבו שהאישה הופיעה בפניהם והם התרשמו באופן בלתי אמצעי שלא ניתן לנהל עמה שיחה. לדבריהם, היא אינה זוכרת שמות, לא מסוגלת לומר דבר וכמעט שאינה עונה תשובות לשאלות מלבד ״כן״ ו״לא״. הם הוסיפו שקשה לדעת בוודאות אם היא מבינה את הדברים.
הדיינים הבהירו שאחד המקורות המרכזיים לאיסור לשאת אישה שנייה הוא חרם דרבנו גרשום. לדבריהם, על פי רוב הפוסקים ישנם מקרים יוצאים מהכלל בהם האישה לא ״ברת גירושין״ (לא כשירה להביע הסכמה או סירוב להתגרש), כמו למשל ״אישה שנשתטית״. במקרים אלה יש להקל ולהתיר לבעל לשאת אחרת.
הדיינים הוסיפו כי ב״אישה שנשתטית״ הכוונה לאישה שאינה מסוגלת לתפקד. שיקול הדעת בעניין זה מסור במלואו לבית הדין שיכול לקבוע לפי מצב האישה האם יש לבעל אפשרות להמשיך ולחיות איתה או לא, ללא צורך באבחנה רפואית שתקבע את סיכויי ההחלמה.
הדיינים הדגישו את התקופה הארוכה שחלפה מאז פרוץ המחלה וציינו שלפי רבים מהפוסקים יש צורך בתקופה של שנה או שנתיים לצורך אימות מצבה של האישה ובמקרה זה חלפו כבר ארבע שנים.
מקור נוסף לאיסור לדבריהם הוא מנהג מחייב. הדיינים ציינו שלפי מנהג קהילת ספרד (שאליה משתייכים בני הזוג), במקרים בהם יש ״עילה של ממש״ לשאת אישה שניה לא נהגו לאסור זאת.
הדיינים קבעו שלצורך ההיתר על הבעל לשלם לאישה פי שלוש מסכום הכתובה (18,000 שקל) אם זו תידרש בעתיד והעבירו את ההחלטה לאישור נשיא בית הדין הגדול.
- ב״כ התובע: לא צוין
- ב״כ הנתבעת: עו"ד משפחה אופק בלאיש
עו"ד ליאורה אוחנה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין