- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
אדם חויב במזונות בנותיה המאומצות של ידועתו בציבור לשעבר
לפסק הדין בעניין ר.ס. ואח' נגד ע.ר.
בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, וחייב ידוע בציבור במזונות בנותיה המאומצות של בת זוגו לשעבר, על אף שלא אומצו על ידו מעולם.
אישה שרצתה לאמץ ילד, לאחר שנודע לה כי בשל מחלת הסרטן בה לקתה, לא תוכל להביא ילדים לעולם, ביקשה מבן זוגה לקחת חלק בהליך האימוץ. תחילה, הגבר התנגד, אולם לטענתו, מאחר והאישה התנתה את המשך מערכת היחסים ביניהם בסוגיית האימוץ, שיתף עמה פעולה, ואכן נסע עמה לחו"ל, ויחד הביאו מאוקראינה שתי תאומות פעוטות, אולם רק האישה נרשמה כאם המאמצת ע"פ חוק.
לימים, נפרדו דרכיהם של בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לחיוב הגבר במזונות הקטינות שאומצו על-ידה, וביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי הגבר חב לשלם לקטינות מזונות של 1,200 ש"ח לכל אחת, בתוספת 250 ש"ח עבור מדור, סכום מופחת מזה שנפסק ככלל להורים ביולוגים או מאמצים כדין.
על כך הגישו בני הזוג ערעורים הדדיים- האישה על סכום המזונות הנמוך, והגבר על עצם חיובו במזונות.
האישה טענה, כי כאשר הגיעו ארצה, הבנות התקבלו בחום ע"י המשפחות של בני הזוג והגבר הציג את עצמו כאביהן, וכי לא הייתה מאמצת את הילדות לבדה, בפרט כאשר רק החלימה ממחלת הסרטן ואין וודאות שלא תחלה שוב.
כן טענה, כי הגבר לא אימץ את הקטינות בשל סירוב הרשויות האוקראיניות לאשר אימוץ של זוג שאינו נשוי לפחות שלוש שנים. האישה הוסיפה, כי התחייבות הגבר לשמש כאב שקולה כנגד חובתו של אב ביולוגי, ויש לחייבו במזונות מלאים, כפי שקובע הדין העברי.
הגבר טען מנגד, כי אדם חב במזונות רק עבור ילדו הביולוגי או המאומץ, ולא קיים דין הכופה עליו חובת מזונות לילדי הידועה בציבור שנפרד ממנה. כן טען, כי כוונת הצדדים במערכת היחסים הייתה לחיים משותפים אך לא להורות משותפת.
השופטת שושנה שטמר דחתה את הערעורים וקבעה כי יש בסיס משפטי לחיוב הגבר במזונותיהן של הקטינות, וזאת עפ"י עקרונות חוזיים, ובהם, הסתמכות האישה והקטינות, כי יהיה חלק מהתמונה המשפחתית, וכן מכח עקרונות של תום לב וטובת הילד.
נקבע, כי ההסכמה להכניס ילד לתוך המסגרת המשפחתית, כאשר אחד מבני הזוג מאמץ אותו והשני מסכים לכך, יוצרת התחייבות חוזית הן כלפי הילד והן כלפי המאמץ לפיה הוא ימלא חובות של הורה כלפי הילד, לרבות חובת מזונות.
כן נקבע, כי הגבר לא הוכיח כי הוסכם בינו לבין האישה כי הקטינות יהיו רק שלה, אלא ההיפך- הוכח כי הגבר היה שותף בהבאתן של הקטינות לתא המשפחתי, ואף נרשם כאביהן בתעודת הלידה שהוצאה להן באוקראינה.
עוד נפסק, כי ההיכרות של הגבר עם הקטינות החלה מגיל צעיר ביותר, וכי מערכת היחסים ביניהם הייתה דומה למערכת בין אב לבנותיו, הן קראו לו "אבא", הוא הציגן כ"בנותיו", ונתן את הסכמתו המלאה לאימוצן.
עם זאת נקבע, כי תקופת החיים המשותפת של הגבר עם הקטינות הייתה קצרה יחסית, והימנעותו מלאמץ בפועל את הקטינות, מעידה על רצונו להימנע מהתחייבות ארוכת טווח ומשכך- יעמוד סכום המזונות על מכונו, בתוספת של 300 ש"ח לחודש לשתי הקטינות בגין הוצאות חינוך חריגות.
- ב"כ המערערות: עו"ד משה לוי
- ב"כ המשיב: עו"ד רז משגב
לפסק הדין בעניין ר.ס. ואח' נגד ע.ר.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
