השופטת שושנה שטמר, אב"ד
1. בני זוג, ידועים בציבור, הביאו ארצה מחו"ל שתי תאומות פעוטות. האשה אמצה כדין את הילדות. בני הזוג חיו עוד תקופת מה יחדיו, כבני זוג, ואף בנו את הבית בו התגוררו. לימים נפרדו דרכיהם. פסק דיני זה עוסק בסוגיה, אם חלה על בן הזוג חבות, ומכח איזה דין, לשאת במזונות הקטינות, שאומצו על ידי הידועה בציבור שלו בעוד הקשר ביניהם קיים, ואם הוא חב במזונות או בפיצויים משקמים לבת זוגו. כן אדון במחלוקת, אם בת הזוג שותפה בזכויות בבית שבנו בני הזוג לפני פרידתם ושנרשם על שמו של בן הזוג, אם על בת הזוג לשלם דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה היא מתגוררת בבית, החל ממועד הפירוד , ומהו סכומם של דמי השימוש.
עיקרי העובדות
2. העובדות הנחוצות להכרעה, עולות מפסק דינו של בית משפט קמא, רובן אינן במחלקת, אשר מצויה בפרשנות שיש לתת לעובדות לגבי כוונות הצדדים:
ר' ס' (להלן - "
ר'" ואו "
האשה") וע' ר' (להלן - "
ע'") הכירו בשנת 1998. ע' חי, לפני כן, שנים רבות בהולנד, שם היה בקשר עם אשה הולנדית (ולא הובהר לי אם הם היו נשואים ובאילו נשואים) והוליד שני ילדים. ר' וע' נפגשו זמן קצר לאחר שע' נפרד מאם ילדיו וחזר ארצה.
ר' עבדה כאחות באחד מבתי החולים בחיפה. קודם להכרותה עם ע', חלתה ר' בסרטן ממנו החלימה, אך איבדה את היכולת להרות וללדת ילדים.
סמוך לאחר היכרותם, עברו ר' וע' להתגורר יחד, תחילה בדירתה של ר' בחיפה ולאחר מכן, משנת 2005, בקיבוץ בצפון (להלן - "
הקיבוץ" או "
קיבוץ א'").
בני הזוג לא נישאו.
3. קרוב לתחילת חייהם המשותפים, העלתה ר' לפני ע' בקשה לאמץ ילד, כשהיא מעדיפה זוג תאומים. ע' התנגד לכך, אולם, לאחר שר' הבהירה כי אימוץ הוא תנאי להמשך יחסיהם, שיתף פעולה בהליכי האימוץ שונים שנוהלו בארץ ובחו"ל. הליכים אלו כללו מגעים עם רשויות האימוץ בארץ וכן עם עמותות העוסקות באימוץ ילדים בחו"ל. בין השאר עברו בני הזוג הליכי אבחון והשתתפו בסדנאות להורים מאמצים. ע' ליווה את ר' בכל הליכי האימוץ כשותף לבקשת הזוג לאמץ (ראו בין היתר את תיק האימוץ בארץ). לאחר שהזוג לא הצליח לקבל ילד על פי ציפיותיהם, הם פנו לאימוץ בחו"ל.
בשנת 2004 נמצא באוקראינה זוג תאומות, שתאמו לדרישות הזוג. שני בני הזוג נסעו יחד לאוקראינה שם קיבלו את הילדות, שהיו כבנות שנה וחצי בעת אימוצן. ר' בלבד נרשמה כאם מאמצת על פי צו אימוץ של בית המשפט באוקראינה, אולם ע' נרשם בתעודת הלידה האוקראינית כאביהן. בנוסף חתם ע' (לטענתו, לאחר שאחותה של ר' סרבה לעשות זאת, ראו ס' 28 לכתב ההגנה מטעמו) על מסמך התחייבות לשמש כאפוטרופוס לקטינות, אם יבצר מר' לטפל בהן.
חלק הארי של הליכי האימוץ מומנו על ידי ר'. רק משאזלו מקורותיה הכספיים, סייע ע' במימון האימוץ ממקורותיו הוא.
4. אוסיף (מפסק דינו של בית משפט קמא) כי כשהגיעו בני הזוג ארצה, התקבלו הבנות בחום על ידי המשפחות של בני הזוג, וע' הציג עצמו כאביהן. הוריו של ע', נקראו "סבא וסבתא" בפי הבנות וכך הם כינו את עצמם (ראו, בין היתר, נפסח כ"ו לתצהיר עדותה של התובעת וכן עדותה של אמו של ע' בבית משפט קמא)
.
5. במקביל להליכי האימוץ, הקים ע', בשנת 2003, עסק. כמו כן רכש על שמו באותה שנה, מגרש לבנית בית בקיבוץ א', שנועד למגוריו עם ר' והילדות, אולם נרשם על שמו בלבד ((להלן - "
הבית"). מרבית המימון לבניית הבית, בא ממשכנתא שע' נטל על שמו ונשא בה בעצמו, ומיעוטה בהלוואה של אמו של ע'. כאמור, זכויותיה של ר' בבית זה, גם הם אחד מנושאי המחלוקת בערעור. בני הזוג עברו להתגורר בבית בקיבוץ בשנת 2005.
עוד בשנת 2004 רכשה ר' דירה מכספים של מכירת דירה קודמת שלה, גדולה ויקרה יותר. ההפרש במחירים, יועד לשמש אותה למימון הליכי האימוץ. הדירה שנרכשה נרשמה על שמה של ר', ודמי השכירות ממנה, הוכנסו לחשבונה של ר', שע' לא היה שותף בו.
6. עם המעבר לקיבוץ, עזבה ר' את עבודתה. היא לא חזרה לעבודה או לעבודה סדירה ברוב התקופה של חייה המשותפים עם ע'.
7. בשנת 2006 (לטענת ע') או 2007 (לטענת ר') התערערו היחסים בין בני הזוג. בתחילה הם עברו להתגורר בחדרים נפרדים, ובהמשך עזב ע' את הבית, בנסיבות שהדעות עליהן חלוקות אך אין בהן לשנות לענינינו. בשנת 2008 הגישה ר' תביעות שונות נגד ע', ובהן תביעה למזונות אשה וילדים (תמ"ש 1180/08, תביעה רכושית (תמ"ש 1181/08), תביעת אבהות (תמ"ש 1185/08) ותביעה למשמורת (תמ"ש 1186/08). מנגד, הגיש ע' תביעה לסילוק יד מהבית והשבת הוצאות (תמ"ש 1184/08).
8. ב-18/9/08 ניתנה החלטה של השופט מאזן דאוד, מבית המשפט למשפחה בקריות, בנושא המזונות הזמניים, ובו פסק מזונות זמניים של 1,600 ש"ח לחודש לכל אחת מהקטינות. השופט קבע שר' איננה זכאית למזונות אשה עקב הזמן הרב יחסית שחלף מהפירוד מע'.
ביום 27/4/2011 ניתן פסק הדין בתיק 1180/08 נשוא ערעור זה.
9. אוסיף כי ע' ניתק באופן מוחלט את הקשר עם התאומות, ככל הנראה בסמוך לפרידה, ואינו מבקש, למצער לעת עתה, לחדש את יחסיו עמהן.