86 מיליון דולר יצאו מישראל בלי מס – ביהמ"ש התערב

קרן השקעות זרה הקימה חברה ישראלית לצורך רכישת NSO וטענה כי רק "השיבה הלוואה" לחברת האם. המחוזי קבע: מדובר בתכנון מס מלאכותי שנועד לחסוך מיליוני דולרים

בית המשפט המחוזי בלוד קבע לאחרונה כי קרן השקעות זרה השתמשה בחברה ישראלית כדי להעביר לחו"ל כ-86 מיליון דולר מרווחיה של חברת הסייבר NSO, מבלי לשלם את המס החל על חלוקת דיבידנד לחברה זרה. השופט אבי גורמן קבע כי מדובר בתכנון מס מלאכותי, ודחה את ערעור החברה הישראלית. מי שמבקש ליהנות מן הגמישות שהדין מאפשר, צריך להיערך מראש גם ליום שבו יידרש להסביר מדוע בחר דווקא בדרך הזו.

הפרשה החלה ב-2014, כאשר קרן השקעות זרה בשם "פרנסיסקו" ביקשה לרכוש את NSO הישראלית, הפועלת בתחום הסייבר. לצורך העסקה נרכשה חברת מדף ישראלית, שלימים נקראה "קיו סייבר טכנולוגיות", אשר באותה עת הייתה חסרת פעילות עסקית. באמצעות חברה בשליטת "פרנסיסקו" בשם "OSY", הועמדה ל"קיו סייבר" הלוואה בסך כ-86 מיליון דולר, אשר נועדה לממן את רכישת NSO.

בהמשך חילקה NSO רווחים בהיקף דומה. מאחר שהדיבידנד הועבר תחילה ל"קיו סייבר", כלומר לחברה ישראלית, הוא נהנה מהפטור החל על חלוקת דיבידנד בין חברות ישראליות. לאחר מכן הועברו אותם כספים ל-OSY, כהחזר הלוואה, מבלי ששולם המס שהיה חל אילו חולקו הרווחים ישירות אליה.

פקיד השומה ראה בהעברת הכספים ל-OSY משום חלוקת דיבידנד החייבת במס, ולא כהחזר הלוואה, ומכאן הערעור שהגישה "קיו סייבר" - במסגרתו טענה כי הלכה למעשה, מדובר במבנה מקובל בעסקאות רכישה ממונפות, ולא בתכנון פסול שנועד לחמוק משתלום מס.

מנגד טען פקיד השומה כי במועד ביצוע העסקה "קיו סייבר" הייתה ללא עובדים או פעילות, כאשר מטרתה הבלעדית הייתה ליצור מסלול שיאפשר להעביר את רווחי NSO לחו"ל, כהחזר הלוואה במקום כדיבידנד, ובכך לחסוך מס של מיליוני דולרים.

מבחן התכלית

השופט גורמן קיבל עמדה זו. הוא הבהיר שאומנם אין פסול עקרוני בכך שחברה זרה מקימה חברה ישראלית או מממנת רכישת חברה באמצעות הלוואה. לדבריו מבנה כזה עשוי להיות לגיטימי כאשר קיימת לו תכלית עסקית ממשית.

ואולם במקרה זה, קבע השופט, "קיו סייבר" לא הצליחה להוכיח כי זו הייתה הסיבה להקמתה. הוא ציין, בין היתר, כי לא הובאו עדים מטעם "פרנסיסקו" שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות בזמן אמת, לא הוצגו מסמכים שיכלו ללמד מדוע נבחר דווקא המבנה התאגידי הזה, ואף לא הוכחו הטענות שלפיהן ל"קיו סייבר" בפועל היה תפקיד, לרכז את פעילות השיווק וההפצה.

"תוצאת הדברים", לדברי השופט, "היא כי נותרנו עם הפחתת מס ברורה – העברת למעלה מ-86 מיליון דולר מרווחי NSO לחברה תושבת חוץ, מבלי ששולם מס בהתאם למודל הדו-שלבי שקבע המחוקק. מנגד, לא עלה בידי המערערת להראות כי היה טעם מסחרי ממשי, זולת הפחתת המס, אשר הוביל לביצוע הפעולות כפי שבוצעו".

השופט חידד, בהקשר הזה, כי הגם שלימים נוצרה פעילות עסקית מסוימת ב"קיו סייבר", הרי שאין בה כשלעצמה על מנת להוכיח כי המטרה הראשונית בעת עיצוב העסקה הייתה לגיטימית, ולא לחמוק מתשלום מס. בנסיבות אלה נקבע כי מדובר בעסקה מלאכותית, כך שיש למסות את העברת הכספים ל-OSY כאילו הדיבידנד חולק אליה מלכתחילה.

לדעתי, פסק הדין בעניין קיו סייבר אינו שולל תכנון מס או רכישות ממונפות כשלעצמם, אלא מצביע על כך שככל שהמבנה מעניק יתרון מס חד יותר, כך גוברת הציפייה להראות כי הוא נשען על היגיון עסקי ממשי, תיעוד מסודר ויישום עקבי. לשיטתי, המסר המרכזי הוא שלא די בתכנון משפטי מתוחכם בלבד, וכי בהיעדר בסיס עסקי ממשי והתנהלות התואמת את המבנה, עשוי בית המשפט לראות בעסקה עסקה מלאכותית.

הערעור נדחה, ו"קיו סייבר" חויבה ב-40 אלף שקל הוצאות.

• ב"כ המערערת: עו"ד מיכאל בריקר, עו"ד גלעד שיף ועו"ד נועה חיימי כהן
• ב"כ המשיב: עו"ד עדי חן (פמת"א אזרחי)

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.