לאחר מות הבעל ניתן צו קיום לצוואתו, בו נקבע כי האישה היא היורשת היחידה. בפסק הדין שדחה את הבקשה נרמז כי המניע היה ככל הנראה רצון לחסוך במס על העברת נכסים לילדים
השופטת ורד ריקנטי-רוסהר דחתה לאחרונה בקשה של אלמנה לתקן צו קיום צוואה שניתן ב-2014 ולקבוע כי היא, הזוכה היחידה על פי צוואת בעלה המנוח, מסתלקת מעזבונו לטובת ילדיה. השופטת הבהירה שהמבקשת לא עמדה בכללים שנקבעו בחוק להסתלקות, ובין היתר לא הסבירה את האיחור הרב בהגשת הבקשה.
הבעל המנוח הותיר צוואה מאפריל 2013 בה הוריש את רכושו לאשתו. צו לקיום הצוואה ניתן ב-2014 וב-2021 ביקשה האישה לבטל את הצו ולהסתלק מעזבונו.
השופטת ורד ריקנטי-רוסהר מבית המשפט למשפחה בטבריה דחתה את הבקשה.
היא הבהירה שעל פי חוק הירושה בבקשה לביטול צו ירושה או צוואה על בית המשפט לבחון האם יכול היה מבקש הביטול להביא את העובדה או הטענה אשר בפיו, לפני שניתן הצו, או האם יכול היה לעשות כן בהזדמנות סמוכה ראשונה לאחר מתן הצו.
היא ציינה כי יש לברר מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות להסבר זה. נוסחת האיזון בהקשר זה קבעה שככל שההסבר לשיהוי סביר יותר לא תהווה מידת השיהוי, מכשול, אף אם מדובר באיחור של שנים, אם כי איחור של מעל 10 שנים נתפס כלא סביר.
עוד ציינה השופטת כי הסתלקות יורש מזכותו בעזבון יכולה להיעשות גם לאחר מתן צו הירושה, ובלבד שטרם חולק העיזבון.
פגיעה בקופה הציבורית
השופטת הבהירה כי הטעם הראשון לדחיית הבקשה נעוץ בעובדה שבניגוד לטענות המבקשת התברר שחלק מפירות נכסי עיזבון המנוח כבר חולקו. כך, אחד מנכסי המקרקעין הרשומים על שם המנוח ונזכרים בצוואתו, מושכר זה מכבר והוא מניב למבקשת דמי שכירות לאורך כל השנים מאז פטירת הבעל.
השופטת הדגישה גם שכלל לא הוכח היקף עזבון המנוח וכפי שטען האפוטרופוס הכללי, בכתבי הטענות מטעם המבקשת היתה התייחסות רק לנכסי המקרקעין.
גם בהתעלם מהעובדה שהעזבון כבר חולק, המבקשת לא הביאה כל טעם או נימוק שיש בו כדי לעמוד בתנאי חוק הירושה בעניין עיתוי הגשת בקשתה לתיקון הצו.
"עיון בבקשת המבקשת לתיקון צו קיום הצוואה מעלה נימוק אחד ויחיד ולפיו המבקשת 'החליטה להסתלק' מחלקה בעזבון". הבקשה לא הראתה עילה לתיקון הצו, כתבה השופטת.
היא הוסיפה כי הבקשה הוגשה כ-7 וחצי שנים לאחר מתן הצו, שהיא עצמה ביקשה להוציא. זאת ועוד, המבקשת לא פעלה "בהזדמנות הסבירה הראשונה" שעמדה לרשותה להגיש הסתלקותה לפי דרישות חוק הירושה.
לכך יש להוסיף שמגרסת המבקשת עצמה עולה כי רצונה להסתלק מחלקה בעיזבון המנוח נולד רק עתה לאור ייעוץ משפטי שקיבלה, "...החשש שלה לסיום חייה, והרצון הטבוע בכל אדם לשמור על ילדיו..." ועל משפחתו מאוחדת.
השופטת ציינה כי עם כל ההבנה לרצונה של המבקשת להשכין שלום בית בין ילדיה, אין לשיקול זה משמעות בעת בחינת הוראות חוק הירושה והחריג לכלל בדבר סופיות הדיון.
זאת ועוד, למבקשת דרכים משפטיות חלופיות להסדיר זכויותיה מכוח עיזבון המנוח, להקנות אותן כפי רצונה או לקבוע בדרכים הקבועות בחוק הירושה מה ברצונה שיעשה ברכושה לאחר מותה. מובן שמדובר בפעולות ובדרכים שחלקן כרוכות בתשלום מס, כך שקבלת הבקשה עשויה גם לגרור תוצאות ביחס לקופת הציבור.
"נראה אפוא שגם לפי מבחנים הנוגעים לשימוש בתום לב בזכות להסתלק מעיזבון המנוח, מובילים למסקנה שיש לדחות את הבקשה", סיכמה השופטת.
המבקשת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עמרם נהרי
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין