5 שנים אחרי הלידה: גילתה לבעלה שהילד לא שלו

האישה תשלם פיצויים של 275 אלף שקלים על מעשה ההונאה המשפיל, שפגע בכבודו של בעלה ושלל ממנו את הזכות לכתוב את סיפור חייו 

אישה שהסתירה מבעלה במשך 5 שנים שבנו הוא בעצם בן של חבר לעבודה תשלם לו פיצויים והוצאות של 275 אלף שקלים. כך קבע לאחרונה סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים נמרוד פלקס במסגרת תביעה להונאת אבהות. הפיצוי נועד לבטא את ההשפלה והפגיעה בכבודו ובאוטונומיה של הבעל ולשדר מסר ברור של סלידה ממעשי מרמה שכאלה.

לפני כשנה וחצי, כשהילד היה בן 5, החליטה אמו שהיא נפרדת מבעלה וגילתה לו לראשונה כי אביו הביולוגי של הילד הוא חבר שלה לעבודה. כך נודע לו שהאישה יזמה ותכננה את ההיריון יחד עם אותו גבר והחליטה במודע להסתיר ממנו את האמת.

בתביעה שהגיש בשנה שעברה הוא עתר לפיצויים של 650 אלף שקלים על הונאת האבהות. הפיצויים התבקשו עבור החזר הוצאות על הילד, הפגיעה הנפשית הקשה, כאב הנתק מהילד, השפלה, בושה ופגיעה באוטונומיה.

האישה הסבירה שהחליטה לעשות מעשה לאחר שגילתה שבעלה עקר והמניע שלה היה שיקום מערכת היחסים. היא טענה כי התביעה מבוססת על הבגידה – עילה שלא מוכרת במשפט הישראלי. מעבר לזה, בעלה לשעבר לא זכאי לתבוע ממנה דבר משום שהסתיר את עקרותו.

הטעיה חמורה, מכוונת ומתוכננת

סגן הנשיא נמרוד פלקס קבע כי לא מדובר בתביעת בגידה אלא בתביעת הונאת אבהות שכבר הוכרה כתביעה לגיטימית ואף התקבלה במספר מקרים.

השופט ציין כי תביעה כזו למעשה מושתת על הפרת החובה לנהוג בהגינות ובתום לב כלפי בן הזוג ולגלות לו מידע מהותי שמהווה את ליבת הקשר. אי הגילוי המכוון אף נחשב לרשלנות ולתרמית כשמוכח נזק ממוני.  

השופט הוסיף כי כשדנים בתביעה כזו יש לבחון גם את טובת הילד בהיבט הנפשי והכלכלי. מבחינה נפשית, כאשר הסבירות לכך שהילד אינו הבן הביולוגי כל-כך גבוהה התביעה ממילא לא תשליך משמעותית על מערכת היחסים הרגשית עמו, מה גם שהתובע ניתק את הקשר גם כך.

בנוגע לעניין הכלכלי, מאחר שחיוב האם הפיצוי עשוי להשליך על צרכי הילד יש למצוא פתרונות שיימנעו זאת כמו דחיית מועד התשלום עד שיהיה לה די כסף או שהילד יגיע לבגרות.

לגופו של עניין קבע השופט כי אין ספק שהאיש נפל קורבן להטעיה חמורה, מכוונת ומתוכננת מראש. הוא הוסיף כי האישה לא הוכיחה בשום צורה את טענת העקרות וגם לו הייתה נכונה ממילא הפתרון שבחרה לא היה ראוי.

באשר לסכום הפיצויים קבע השופט כי האב לא הוכיח שנגרמו לו נזקים ממוניים. הוא לא הציג ראיות על ההוצאות שהוציא על הילד ולא הצליח לשלול את גרסת האם כי היא מימנה את צרכיו. לפיכך הפיצויים לא יהיו בגין תרמית אלא עבור נזק לא ממוני עקב רשלנות.

עם זאת, השופט קבע כי מאחר שהאב ניתק את הקשר מיוזמתו הוא לא זכאי לפיצוי על כאב הנתק.  על כן, הפיצויים ייפסקו על הפגיעה בכבודו, ההשפלה והפגיעה באוטונומיה האישית שלו ושלילת זכותו לכתוב את סיפור חייו. בנוסף, הם ישקפו היבט עונשי כדי להרתיע מפני מעשי מרמה דומים ולהביע סלידה מהתנהלות כזו.

סכום הפיצוי הועמד לפיכך על 250 אלף שקלים בתוספת הוצאות של 25,000 שקלים. השופט לא מצא לנכון לדחות את מועד החיוב מאחר שלאישה יש הון מספיק.

• ב"כ התובע: עו"ד יהודית שם טוב
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דיני משפחה ורה קירשטיין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין