ביה"ד הרבני האזורי בחיפה הכריע באחרונה במקרה מצער של בני זוג שנישאו לפני שלוש שנים, חיים בנפרד מזה כחמישה חודשים ומעולם לא קיימו יחסי אישות.
בתביעת הגירושין שהוגשה בשנה האחרונה, האישה שטחה טענות קשות בפני הדיינים, כולל על אלימות פיזית, נפשית ומילולית מצד בעלה. למשל, היא טענה כי כלא אותה בחדר ובמקרה אחר קשר את ידיה.
בכל הקשור ליחסי האישות, היא טענה כי בכל פעם היה לו תירוץ אחר, וכבר בתחילת דרכם הבחינה בכך שמשהו אצלו אינו כשורה.
לאחר שלוש שנים ומפגשים עם שבעה יועצים שונים – רבנים, רופאים ומטפלים – היא חשה שכלו כל הקיצין.
הבעל הודה שמעולם לא היו בינו לבין אשתו יחסי אישות, אך טען כי היא זו שלא רצתה בכך, בטענה שהיא עייפה. הוא הכחיש אלימות כלשהי מצדו וביקש לחכות עם הגט ולנסות עוד קצת ליישר את ההדורים בעזרת יועץ נוסף.
עינוי נפשי
אב"ד הרב אברהם מאיר שלוש, הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב הגיעו בעיקרו של דבר למסקנה שיש לחייב את הבעל בגט, אך ציינו כי "זהו אחד המקרים הקשים והלא שגרתיים" שהובאו בפנינו".
ראשית, הדיינים העירו כי הבעל עצמו לא ביקש שלום בית במהלך הדיון, ואף הודה שלא עשה מאומה כדי לנסות ולקרב את האישה אליו, כך שנראה שהוא למעשה מסכים לגירושין. בהקשר זה, ובתגובה לטענת הבעל ועורך דינו שההסכמה לגט היא בכפוף לסגירת ענייני רכוש, הדיינים הבהירו כי בית הדין לא ייתן יד לכך שהגט ישמש קלף מיקוח.
לאחר מכן הדיינים הציגו מספר נימוקים הלכתיים למסקנתם. כך למשל, הבעל נחשב "מורד", מאחר שאין ספק כי לא התקיימו יחסי אישות בין הצדדים, גם עקב מחדליו ובעיותיו בתחום (הם אף ציינו כי הוא שמע להוראות הסקסולוג שטיפל בו). בהקשר זה הדיינים הפנו לכך שלפי ההלכה "המורד על אשתו אם היא רוצה כופין אותו מיד להוציא וליתן כתובה".
הדיינים הסבירו בין השאר שמבחינה הלכתית ניתן לחייב את הבעל בגט גם מטעם נוסף ולפיו הוא גורם לאישה עינוי נפשי, שאליה ניתן גם לצרף את טענת האישה כי בעלה מאוס עליה (עילה הלכתית לגירושין).
בתוך כך הדיינים דחו את טענת הבעל ל"פסק זמן" והזכירו שהמצב נמשך יותר משלוש שנים. "הרי הם הספיקו לבקר אצל שבעה יועצים כאשר אצל חלקם היו מספר פגישות לא מבוטל. אם כן הם ניסו גם ניסו, אך ללא הועיל", כתבו.
בהמשך פסק הדין נכתב כי "עם כל הרגישות למצב ועם כל הכאב, אין מנוס מלכרות את הנישואין הללו שתמו הלכו להם ואפשר שאף טרם החלו [...]. אין להמתין ולו לרגע אחד, ויש להורות לאלתר על חיוב בגט".
בסיומו של פסק הדין נדחתה תביעת האישה למזונות אישה על תקופה של 30 יום מעת הדיון ועד מועד קביעת מתן הגט. הדיינים הסבירו בין השאר כי היות שהאישה היא זו שעזבה את הבית הרי שהבעל איננו חייב במזונותיה.
בסיכומו של דבר נקבע כי הבעל חייב לגרש את אשתו ויפה שעה אחת קודם, וכי תביעת האישה לכתובה ופיצויים תידון לאחר מתן הגט.
- ב"כ התובעת: עו"ד אברהם זילברשלג, טו"ר דבורה בריסק
- ב"כ הנתבע: עו"ד טל איטקין
עו"ד נורית מנחם
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין