בעלי המרכול ניסו לטעון שההחלקה במפתן הכניסה נבעה ממי גשמים, אך ביהמ"ש קבע שמתיעוד מצלמות האבטחה עולה תמונה אחרת
בית משפט השלום בקריות קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש תושב הגליל נגד מרכול בירכא בו החליק על גבו במהלך קניות שערך עם בני משפחתו. בעקבות התאונה נגרמה לו נכות בעמוד השדרה. השופטת אלואז זערורה עבדאלחלים קבעה שהמרכול התרשל בכך שלא דאג שהרצפה תישאר יבשה, וחייב אותו לשלם לתובע פיצויים.
לפני 6 שנים הגיע התובע, כיום בן 42, יחד עם אשתו ובתם התינוקת לערוך קניות בסניף הנתבעת בירכא. כשבא לצאת מהמקום, בעודו אוחז בידו האחת את בתו התינוקת ובידו השנייה ארגז קולה, החליק לפתע על גבו. בעקבות התאונה הוא החל לסבול מכאבים בגב ובמרפק ונאלץ להיעדר מעבודתו כאח מוסמך למשך כשלושה שבועות.
בתביעה שהגיש באפריל 2018 לבית המשפט, הוא טען שבגלל המקרה הוא הפך לנכה ומוגבל, שמחת החיים שלו אבדה והוא סובל כל הזמן מכאבים. לטענתו, האחריות לתאונה מוטלת על המרכול שהפר את חובתו לדאוג לסביבת קניות בטוחה ולרצפה יבשה ולא מחליקה.
המרכול לעומת זאת התנער מאחריות וטען שייתכן מאוד כי התובע החליק בגלל מי גשם, ולא הוכח שהיה על הרצפה נוזל אחר שגרם להחלקה.
עזב מקום עבודה
השופטת זערורה עבדאלחלים אימצה לחלוטין את גרסאות התובע ואשתו, שאף אומתו בסרטון מצלמות האבטחה שתיעד את האירוע. היא ציינה שגם אם נפלו אי דיוקים מינוריים כאלה ואחרים בגרסת התובע לעומת הממצאים שבסרטון, זה לא פוגע במהימנותה הכללית של הגרסה.
בתוך כך השופטת דחתה את האפשרות לפיה התובע החליק ממי גשם. היא נימקה כי הליכתו לכיוון היציאה מהמרכול נראית בסרטון רגילה לחלוטין, לא פזיזה או נמהרת, ומנגנון הנפילה מלמד שהוא החליק מנוזל שהיה במקום.
השופטת קבעה כי המרכול הפר את חובת הזהירות שלו כלפי התובע כשלא דאג למשטחי הליכה יבשים ובטיחותיים, והדגישה שאין הבדל בין שטחי הקניות הפנימיים לבין מעברי הכניסה והיציאה. בכל אלה חייב המרכול לדאוג לבטיחותם של הנמצאים.
עם זאת השופטת ציינה שגם התובע לא היה זהיר מספיק. היא הסבירה שהליכתו עם שתי ידיים עמוסות – האחת עם תינוקת והאחרת עם שישיית קולה – תרמה להחלקתו. בנסיבות אלו היא קבעה לו אשם תורם לא מבוטל של 30%.
ביחס לשיעור הנזק קיבלה השופטת את ממצאי המומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי נגרמה לתובע נכות צמיתה של 10%. היא גם ציינה שעל רקע מצבו הרפואי התובע בחר לעזוב אחד משני מקומות העבודה בהם עבד, אך לא ניתן לקבוע שהתאונה הייתה הסיבה הבלעדית לעזיבה.
בסופו של יום, בניכוי אשם תורם, נפסק לתובע פיצוי של 152,513 שקל עבור הפסדי שכר ופנסיה, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.
בנוסף תשלם לו הנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 36,000 שקל והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד ג'יהאן עבד אלחק חמדאן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד גסאן אגברייה ואח'
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין