השופט ארז שני מבית המשפט למשפחה בת"א מזכיר לכולנו שפסיקת העליון בעניין מזונות ילדים, ורוח השוויון הנושבת במחוזותינו בשנים האחרונות לא שינו את העובדה שחזקת הגיל הרך עדיין קיימת בחוק.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, כלל אמירות חשובות ומעניינות לגבי משמורת משותפת והתנאים הדרושים לה. השופט ארז שני הכריע בתביעת של אב לפעוטה כבת 3, שביקש להכריז על משמורת משותפת. אמה של הילדה התנגדה.
יש לציין כי מדובר בהורים שמעולם לא היו בני זוג אלא הביאו את הילדה בהחלטה משותפת, כאשר כיום יחסיהם אינם בטוב, בין היתר בשל סירובה של האישה להביא עם האיש ילד נוסף לעולם.
פקידת הסעד של שירותי הרווחה המליצה על משמורת משותפת, אולם השופט שני דחה את התביעה.
השופט הבהיר בין היתר כי אין מניעה לקבוע הסדרי שהות רחבים – פעמיים בשבוע לפחות – לאב, וכן כי איש אינו חולק שהשניים אוהבים את הילדה וקשורים אליה בכל נימי נפשם.
עם זאת, השופט הסביר שמשמורת משותפת – וגם לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניין – מחייבת בחינה של שורה של קריטריונים, הרבה רצון טוב ותקשורת חיובית (ולא רק מינימאלית), כדי לעמוד בסבירות של יכולת לקיים ביעילות משמורת משותפת.
חשוב מכך, השופט ציין כי "צריך לזכור כי גם הסכמה להביא ילד לעולם אינה שוללת את חזקת הגיל הרך. במילים אחרות, כאשר אני מתרשם ששירותי הרווחה אימצו באחרונה מדיניות חדשה ולפיה ברירת המחדל היא משמורת משותפת, קשה לי להסכים איתם, שהרי אין מדובר ב'אוטומט'".
השופט הוסיף כי "אפילו חזקת הגיל הרך ניתנת לסתירה, אך היא לפחות חזקה של החוק. אין בחוק חזקת משמורת משותפת ועד שיתרצה המחוקק אם יתרצה והדברים אינם פשוטים כלל, לשנות את החוק – אזי, החוק הוא אדוננו כולנו".
וואטסאפ זה לא מספיק
בהקשר זה השופט העביר ביקורת על תפיסתה של פקידת הסעד בכלל, והמלצתה לגבי הצדדים בפרט, שבעיניו הייתה מבוססת על תקווה בלתי מוסברת, ולא על המצב כפי שהוא כיום – תקשורת לא טובה ויחסים לא יציבים בין הצדדים.
"העובדה ששני ההורים הם אנשים טובים אינה אומרת כי יחסיהם טובים והתגייסות בשעת חירום אינה סיבה לגזור על שני הצדדים בעיות קשות בניהול ענייני השגרה, כאן ועכשיו".
השופט הבהיר כי ישנם מקרים שהורה מטפל אפילו יזכה בזמני שהות יותר מההורה המשמורן וה"מארגן".
בתוך כך השופט מתח ביקורת על פקידת הצד ש"האירה את עיניו" על כך שהצדדים יכולים לתקשר ב"וואטסאפ".
"ביני לביני אספר, כי אני יודע שיש בעולם אפילו מייל או דואר אלקטרוני בשמו העברי. אלא שתקשורת בין הורים, כפי שהסברתי גם בדיון, זקוקה לטונציה, היא צריכה להתאפיין בגישה חופשית הנענית בסבר פנים יפות וברצון טוב. העובדה שניתן לקיים תקשורת בכתובים, עדיין אין משמעה תקשורת", כתב השופט.
בסיכומו של דבר נקבע כי המשמורת תהיה בידי האם. השופט הסמיך את פקידת הסעד לשנות, לצמצם או להרחיב את הסדרי הראייה שבין על אחד מההורים עם בתו. תוקף המינוי למשך שנתיים.
לא נפסקו הוצאות משפט.
למעבר אל פסק הדין
- ב"כ התובע: עו"ד מאיה רוטנברג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מור זיידן
עו"ד מורן בריק מילר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין