גבר בן 36 מצא את מותו ב-2005 כשרכבו התהפך והוא נלכד תחתיו. המבטחת ניסתה לטעון שהוא מת כתוצאה מהתקף לב אך נדחתה באחרונה וחויבה לפצות את אלמנתו וילדיו הקטנים.
בתחילת פברואר 2005 נפגע אדם בן 36 בתאונת דרכים בירושלים. הוא נמצא על ידי שכניו כשהוא שוכב על הכביש, לכוד ומחוץ מתחת לרכבו. האיש פונה לבית חולים בעיר ולאחר מספר שעות נפטר.
אלמנתו ושני ילדיו הקטנים הגישו תביעה נגד מבטחת הרכב חברת "אליהו" בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ואולם, הנתבעת הכחישה שהאירוע נכנס תחת הגדרת "תאונת דרכים" וטענה שהאיש נפטר כתוצאה מהתקף לב וללא כל קשר לשימוש שעשה ברכב. לדבריה, הרכב שימש רק "זירה" למות המנוח שהיה מתרחש גם בכל מקום אחר. היא הסתמכה על ראיות שונות כגון היעדר סימני בלימה במקום ורישום של הרופאה שקיבלה את הנפגע בבית החולים.
שני הצדדים הגישו חוות דעת רפואיות סותרות באשר לסיבת המוות ולכן השופט רפאל יעקובי מבית המשפט המחוזי בירושלים מינה מומחה מטעם בית המשפט.
המומחה קבע שלא ניתן לקבוע בוודאות את סיבת המוות מאחר שלא בוצעה נתיחה של הגופה. עם זאת לדבריו, ההסבר הסביר ביותר הוא שהאיש נפטר כתוצאה מההילכדות תחת הרכב והלחץ שהופעל על בית החזה. המומחה קבע שלא נראה שהאיש סבל מדלקת בשריר הלב ולכן לא סביר שהתקף לב גרם לאובדן הכרתו ולתאונה שבה מצא את מותו.
הנתבעת, שהבינה שחוות הדעת בעייתית מאוד מבחינתה, הגישה לא פחות משלוש בקשות לפסילתה אך אלה נדחו. בקשות רשות ערעור שהגישה על ההחלטות נדחו אף הן.
נטל כבד
ואכן, השופט יעקובי פסק שהמנוח נפגע ב"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק הפיצויים ועל הנתבעת לפצות את התובעים על נזקיהם.
השופט הבהיר בהקשר זה שהתובעים עמדו בנטל הראשוני להצביע על ממצאים בזירת התאונה (כגון הפגיעות מהן סבל המנוח והאופן בו נמצא לכוד) המעידים כי השימוש ברכב תרם באופן ממשי לנזק. הנתבעת לעומת זאת, לא עמדה בנטל הכבד להצביע על "חשד ממשי" שלפיו הפגיעה או המוות אינן קשורות לתאונה.
לדבריו, לכל היותר הנתבעת העלתה סימני שאלה, שגם אם אין לגביהם מענה מוחלט, הם אינם מטים את הכף לטובתה. ובכל מקרה, אין לאפשר לנתבעת להיבנות מהם כשהפסיקה חזרה והדגישה את השאיפה להקל עם מבוטחים ולהכביד עם חברות הביטוח בכל הקשור לשאלת החבות.
עוד ציין השופט שלחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט יש לייחס משקל רב, זאת ביתר שאת כשהנתבעת חקרה אותו באופן נוקב וממצה והוא השיב תשובות ראויות והוסיף הסברים המחזקים את מסקנות חוות הדעת.
השופט חייב את הנתבעת לפצות את התובעים על אובדן שכר ופנסיה של המנוח לפי השכר הממוצע במשק ועבור אובדן שירותי אב ובעל, כאב וסבל והוצאות קבורה. סכום הפיצוי הסופי לא צוין בפסק הדין.
לפסק הדין המלא לחצ/י כאן
- ב"כ התובעים: עו"ד בנימין ברליין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עידו אמגור, עו"ד זיו פרינץ
עו"ד ששון כביר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין