רשות השידור לא מחקה חוב בניגוד להתחייבותה בבימ"ש, ותפצה

רשות השידור חתמה על הסכם פשרה בו התחייבה למחוק אישה מתיק הוצאה לפועל שייחס לה חוב ששייך לבן זוגה לשעבר. בפועל, היא לא עשתה כן והאישה נאלצה להילחם בה בבית משפט. ההתנהלות הלא חוקית הביאה את האישה לתבוע את הרשות בנזיקין, ולזכות כמובן.

רשות השידור פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגד אישה ובן זוגה לשעבר בגין חוב אגרת טלוויזיה, אף שבאותה עת הייתה פרודה ממנו כ-13 שנה והחוב שייך לו.

האישה ובן הזוג לשעבר הגישו התנגדות ללשכת ההוצאה לפועל, ובמאי 2011 הגיעו כל הצדדים להסכם פשרה בבית משפט השלום בירושלים, שקבע שסכום החוב יופחת. ההסכם, שהוכן מראש עוד לפני הדיון, נקט בלשון רבים וקבע ששני החייבים - האישה ובן זוגה לשעבר – ישלמו את החוב המופחת בתשלומים. עם זאת, לבקשת עורך הדין של האישה, הוסיפה עורכת הדין של הרשות בכתב יד הוראה לפיה האישה תימחק מהתיק.

בפועל, רשות השידור לא מחקה את האישה מתיק ההוצאה לפועל. משכך, האישה נאלצה לשכור עורך דין חדש ולבקש מביהמ"ש להורות על מחיקתה מהתיק. בסופו של דבר, המחיקה בוצעה כשנה וחודשיים לאחר מכן, בתום התדיינות ארוכה.

ההתנהלות השרירותית של הרשות הביאה את האישה לתבוע ממנה פיצוי על נזקיה, הוצאותיה ועגמת הנפש שנגרמה לה.

בכתב ההגנה הפנתה רשות השידור להסכם הפשרה כולו, וטענה שהכוונה הייתה שהתובעת תימחק מהתיק רק אם היא ובן זוגה לשעבר יכסו את החוב. לטענתה, השורה בכתב יד הוספה לבקשת התובעת תוך הטעייתה כי תעמוד בתשלומים.

עוד היא טענה הרשות שלתובעת לא נגרם נזק משום שבפועל לא ננקטו נגדה הליכי גבייה. בכל מקרה, אם תחויב לשלם לתובעת פיצוי, ביקשה הרשות לקזזו מהחוב שנותר בתיק - 9,469 שקלים.

בנה של התובעת ועורך הדין שייצג אותה בעת החתימה על ההסכם העידו שנציגת הרשות הגיעה לדיון עם הסכם מנוסח מראש, כך שלשונו לא תאמה את מה שבאמת הוסכם בדיון: שבן הזוג לשעבר יישא בתשלום החוב והאישה תימחק מהתיק. 

עורך הדין הוסיף, כי מחיקת האישה מהתיק הוספה לבקשתו בכתב ידה של עוה"ד מטעם הרשות.

השופטת ג'ויה סקפה שפירא את עדויות עורך הדין ובנה של התובעת למרות הבעייתיות בנוסח הסכם הפשרה, וקבעה שמהות ההסכמה הייתה שהחוב יעבור לבן הזוג לשעבר והתובעת תימחק מהתיק.

השופטת הוסיפה כי העובדה שבניגוד לתובעת, הרשות לא תמכה את פרשנותה להסכם הפשרה באמצעות עד רלוונטי כמו עורכת הדין שייצגה אותה בתיק, משמשת לרעתה. משכך, דחתה השופטת את פרשנות הרשות להסכם, שלטעמה גם אין בה כל היגיון, וקבעה שהרשות הייתה מחויבת למחוק את התובעת מהתיק ללא כל תנאי.

בסופו של דבר קבעה השופטת שרשות השידור נהגה שלא כדין ובכך גרמה נזקים לתובעת, גם אם לא פתחה נגדה בהליכי גבייה. התובעת נאלצה לשכור עורך דין, להגיש בקשות ותגובות ולהגיע לדיונים – מה שהוביל לבזבוז זמנה ולעגמת נפש רבה.

השופטת דחתה את טענת הקיזוז שהעלתה הרשות, לאחר שקבעה שאין זה אפשרי לקזז מחוב, שלפי ההסכם אינו שייך לתובעת אלא לבן זוגה לשעבר.

 לכן הורתה השופטת לרשות להחזיר לתובעת את שכר הטרחה ששילמה לעורך הדין בסכום של 3,480 שקל (בהתאם לקבלות שהציגה) בתוספת 1,400 שקל על הנזקים האחרים שנגרמו לה, לרבות הוצאות משפט.

בסך הכל תשלם הרשות 4,880 שקלים לתובעת ו-150 שקל לעורך הדין שהגיע לעדות.

* עו"ד מיכאל מלכה עוסק בתחומי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל

**הכותב לא ייצג בתיק.

***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.