משנת 2007 ועד היום רשות מקרקעי ישראל לא שילמה וניסתה להתנער מהסכמים עם חברה שביצעה עבודות תשתית בתל-אביב. לאחרונה נקבע כי היא תשלם גם תשלם – 3 מיליון שקל.
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב צילה צפת הורתה לרשות מקרקעי ישראל לשלם כ-2.8 מיליון שקל לחברת התשתיות "מלרג הנדסה וקבלנות", בגין עבודות ותיקונים שביצעה בתל-אביב לפני למעלה מעשר שנים.
"מלרג", שנכנסה להליך של הקפאת הליכים זמן קצר לפני הגשת התביעה, הגישה את תביעתה נגד רמ"י, וכן נגד חברת "מקיף פתוח ותשתית" – חברה פרטית שזכתה במרכז שפורסם ב-1994, למתן שירותי ניהול ופיתוח תשתיות ציבוריות בשיתוף עם רמ"י ועם רשויות מוניציפאליות.
בהמשך לכך "מקיף" מונתה על ידי רמ"י כחברה שתנהל פרויקט לעבודות תשתית בשכונת תל-ברוך בתל-אביב. "מקיף" פרסמה מכרז לביצוע שבו זכתה מלרג.
לאחר ביצוע הפרויקט התגלו ליקויים בכבישים, ומלרג נדרשה לבצע תיקונים. בשנת 2007 מלרג הגישה חשבון סופי למקיף.
בסופו של יום, מתוך הסכום לתשלום שאושר על ידי מקיף ומילי מהנדסים (קרוב ל-12 מיליון שקל), שולמו למלרג כ-9.1 מיליון שקל. היתרה שלא שולמה לה עד היום היא שעמדה במוקד התביעה.
המחלוקת המרכזית הייתה האם מלרג זכאית לתשלום היתרה על פי החשבון הסופי, ואם כן – מי מהנתבעים חב בתשלום?
מקיף אישרה שנותרו 2.8 מיליון שקל אך טענה כי כל הגורמים הרלוונטים הסכימו שהמימון יבוצע במתכונת של "שליש, שליש, שליש" – שליש נקבע שרמ"י תשלם למלרג, שליש נוסף רמ"י תשלם ותתקזז מול עיריית תל-אביב, ושליש נוסף מקיף תשלם לאחר שתקבל אותו מרמ"י.
רמ"י מצדה הכחישה סיכום כזה וטענה כי לא הוצג כל חוזה חתום ביחס למימון עבודות התיקונים.
מלרג טענה כי לא הייתה פועלת לתיקון הליקויים אלמלא הסיכום בין הצדדים. גם מקיף טענה כי לא הייתה לוקחת על עצמה את הסיכון להורות למלרג לפעול לתיקון הליקויים, ללא הסכמתה של רמ"י לשאת בחלק מהעלויות.
"לא מתקבל על הדעת"
לאורך פסק הדין, השופטת צפת דחתה בהרחבה טענות רבות של רמ"י. המשפט "אינני מקבלת את טענת רמ"י לפיה..." הופיע מספר פעמים בהקשרים שונים, כולל ביקורת על חוסר תום לב ועל טענות שמוטב היה להימנע מלטעון.
בסוגייה המרכזית, השופטת השתכנעה שנציגיה של רמ"י נתנו בעבר התחייבות והסכמות בעל-פה, באותה מתכונת של "שליש, שליש, שליש".
"אין זה מתקבל על הדעת כי מלרג, חברה בע"מ, תבצע עבודות בעלות של מיליוני ₪ ללא הבטחת תשלום התמורה. כך גם לא מתקבל על הדעת כי מקיף תנחה את מלרג על דעת עצמה לבצע עבודות, מבלי שהבטיחה את נושא התמורה, באופן שהיא עלולה להיות חשופה לתביעות בסכומים גבוהים ביותר", ציינה השופטת.
בהקשר זה השופטת זקפה לחובתה של רמ"י את העובדה שבלי הסבר כלשהו, היא בחרה שלא לזמן לעדות את סמנכ"ל שיווק וכלכלה ברמ"י, שהיה עד מפתח, ולטענת מלרג ומקיף נתן את הסכמתו לחלוקת נטל המימון בפגישה שנערכה בין הצדדים.
בתוך כך התביעה נגד מקיף נדחתה, "לא מצאתי כי מקיף פעלה בחוסר סמכות או בחוסר תום לב. חובתה של מקיף להעביר את התשלום למלרג לאחר קבלתו מרמ"י ולפיכך אין לחייבה בתשלום למלרג כל עוד לא קיבלה את המימון מרמ"י", קבעה השופטת בעניין זה.
בנוסף ל-2.8 מיליון שקל, רמ"י חויבה לשלם למלרג 100,000 שקל עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד חי מיכאל ועו"ד אהוד גינדס
- ב"כ הנתבעת 1 (מקיף פתוח ותשתית): עו"ד נעה פייט
- ב"כ הנתבעת 2 (רשות מקרקעי ישראל): עו"ד חגי לרון
עו"ד יגאל לונגו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין