תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שייכנסו לתוקף בספטמבר הקרוב מחייבות בעלי דין בכל תביעה מעל 40,000 שקל להיפגש עם מגשר. כיצד הן ישפיעו על הצדדים והמערכת?
החל מספטמבר 2019 ייכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והרפורמה בניהול משפטים אזרחיים תצא לדרך.
אחד החידושים המשמעותיים במסגרת הרפורמה הוא חובת גישור. על פי התקנות החדשות,צדדים בכל תיק אזרחי שנפתח בבית המשפט, כשסכום התביעה עולה על 40,000 שקל, יועברו לפגישה עם מגשר מהו"ת (ראשי תיבות של מידע היכרות ותיאום) לצורך בחינת אפשרות פתרון המחלוקת שלא באמצעות הכרעה שיפוטית אלא בדרך של הסכם.
תחום הגישור אינו חדש כמובן למערכת המשפטית. חוק בתי המשפט מאפשר לבית המשפט להעביר סכסוכים לגישור .בשנת 1993 התקין המחוקק את תקנות בית המשפט (גישור) המסדירות את הכללים שחלים על הליכי גישור.
בנוסף, מאז 2014 החוק מחייב פתיחת תיק יישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה.
היום שאחרי
במסגרת עבודתי כעורכת דין בתחום המעמד האישי הגיע אליי זוג המתגורר באחד היישובים בעמק יזרעאל. בני הזוג, הורים לשני ילדים, סיפרו לי שהחליטו "לפרק את החבילה".
בשיחה עמם התרשמתי שבראש סדר העדיפות שלהם עומד הרצון לשמור על "הטוב" הפיסי והנפשי, ככל שרק אפשר, של כל אחד מהם ושל הילדים כמובן. ניכר כי הם הבינו שהזוגיות שלהם נמשכת אך משנה צורה. הם ביקשו להיות זוג המנהל הורות משותפת ובעתיד סבתאות וסבאות משותפים. ידיעה זו סייעה להם לשמור על דאגה, עזרה ורצון טוב האחד כלפי השני.
נקודת המוצא שלהם מאוד הרשימה אותי והיתה חריגה בנוף העבודה שלי. בישראל עדיין נפוצה ומובילה בהיקפה הדרך של יישוב סכסוכים בבית המשפט. שם, כל סכסוך הופך בדרך כלל למלחמה. העיקר והטפל מתערבבים והכל הופך חשוב ועקרוני מבלי לשים לב למחיר שמשלמים כולם.
חשוב לזכור כי בתוך המשפחה, כל סכסוך או מחלוקת צובעים את היחסים ומשפיעים גם על התקופה שלאחר יישוב הסכסוך.
ככל שיישוב הסכסוך והפתרונות שהושגו תואמים את צורכי המשפחה כולה, מאוזנים ומביאים בחשבון את מכלול הנפשות הרלבנטיות כך המשפחה תתמודד טוב יותר עם היום שאחרי.
לעיתים קרובות, תוצאה שיפוטית אינה בהכרח מועילה או מיטיבה לטווח הרחוק להתנהלות ויחסי המשפחה המסוימת.
גישור בכל סכסוך
לתקנות החדשות המטילות על הצדדים ניסיון גישור לפני תחילת ההליכים המשפטיים יתרונות עצומים.
בגישור, הצדדים מנהלים את ההליך כולו, קובעים את קצב ההתקדמות, קובעים את הנושאים שיועלו על סדר היום בכל ישיבה, מסכימים על זהות המגשר או המגשרים ותוחמים את ״גבולות הגזרה״ שלתוכה הם מבקשים לצקת הבנות והסכמות.
מכלול הפרמטרים הללו מקנים לצדדים עצמם את השליטה ומסייעים להם במיתון עוצמות הסכסוך, בין היתר בשל צמצום המתח הנפשי שנלווה לחוסר הוודאות הקיימת בהליך משפטי רגיל.
הגישור מציב את הצדדים במעמד שוויוני, משמעותי ומכבד. הם ״אדריכלי פתרון הסכסוך״ להבדיל מהליך רגיל בו בית המשפט מחליט, פוסק וקובע עבורם.
בנוסף, בגישור, בניגוד להליך המשפטי בבית המשפט, גם אם לכל אחד מהצדדים לסכסוך יש גרסה משלו לעובדות, מסגרת ההליך מנסים למצוא את הגרסה המקובלת על שני הצדדים.
הגישור מלמד את הצדדים ליצור גשר, שפה, גישה ודרך חיים החשובים כל כך להמשך יחסים תקינים בתוך המשפחה. במקרה של סכסוך משפחתי הגישור מאפשר להורים להמשיך לשתף פעולה זה עם זו לטובת ילדיהם. לא ניתן לעשות זאת כאשר איבה, טינה, כעס וחוסר אמון הם מנת חלקם של הצדדים זה כלפי זה.לנקודה זו יתרון קריטי גם בסכסוכים אזרחיים רגילים, למשל כשבין הצדדים קשר עסקי והם אמורים להמשיך לשתף פעולה גם לאחר פתרון המשבר.
בבית המשפט לעומת זאת, המטרה איננה יצירת גשר אלא הכרעה בסכסוך. זהו תפקיד השופט ולשם כך עליו לשמוע עדים, לקבל חוות דעת ולנהל הליכי הוכחות. מדובר בתהליכים המעצימים ומסלימים את עוצמת הסכסוך.
לסיכום
לגישור יתרונות רבים מאוד הנחשפים ביתר שאת כאשר הצדדים מוכנים לשים בצד את ״כלי המלחמה והנקמה״ לטובת פתרון הסכסוך בדרך מועילה ומכבדת, קצרה בזמן, ובדרך כלל זולה הרבה יותר. משנה לשנה הגישור תופס תאוצה בארץ ובעולם ומקובל כי זו הדרך המיטיבה ביותר ליישוב סכסוכים. יש לקוות שהתקנות החדשות יובילו יותר ויותר בעלי דין לסגור את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט.
* עו״ד חן וייס גלר היא מגשרת מוסמכת העוסקת בדיני משפחה
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין