בית המשפט קיבל תביעה להפחתת מזונות שהגיש אב לבן 12. בפסק הדין נקבע כי על אף שהילד במשמורת האם, לנוכח זמני השהות המשמעותיים של האב ההנחה היא שההוצאות של הצדדים על בנם דומות.
בני זוג שהתגרשו לפני כ-10 שנים הגישו תביעות הדדיות. האישה דרשה להגדיל את סכום המזונות והאיש ביקש להפחיתו. לאחרונה קיבל השופט נמרוד פלקס את עמדת האב וקבע כי מאחר שהוא מקיים זמני שהות משמעותיים עם בנו, יש להתייחס לנסיבות כאל משמורת משותפת בכל הקשור לצרכי הילד וחיוב המזונות.
לבני הזוג לשעבר ילד משותף, כבן 12 כיום. השניים התגרשו זה מזה כשבנם היה בן שנה וחצי. בהסכם הגירושין מ-2008 הוסכם שהאיש ישלם לאישה מזונות בסך 1,800 שקל בצירוף הפרשי מדד (כיום עומד הסכום על 2,050 שקל). עוד הוסכם כי הבן יהיה במשמורת האישה, יתחנך בחינוך חרדי והאיש יתראה עמו פעמיים בשבוע בימי חול ומידי כמה שבתות. לאחר הפרידה עברה האישה לגור עם בת זוג ונולדו להן שני ילדים.
בשנים האחרונות אובחן הילד כלוקה בבעיות התנהגות וקשיי קשב ולאחרונה החלה האם לקבל עבורו קצבת נכות בסך 1,250 שקל לחודש.
בתביעות שהגישו ב-2017 שני הצדדים טענו כי מאז הסכם הגירושין השתנו הנסיבות באופן שמצדיק שינוי סכום המזונות. האם, שיוצגה על ידי עו״ד אור עזריה, ביקשה להגדיל את סכום המזונות לנוכח הצרכים המיוחדים של הבן. היא טענה כי הכנסות האב גדלו משמעותית מאז הגירושין.
לעומת זאת האב, שיוצג על ידי עו״ד ניר כחלון, ביקש להפחית את הסכום. הוא ציין כי בשנה האחרונה חיזק את הקשר עם בנו ועבר לגור ביישוב הקרוב יותר לבית האם. הוא הדגיש כי בהליך מקביל נקבע שהאחריות ההורית תהיה משותפת ובהתאם, הוא מקיים זמני שהות נרחבים עם הילד. האב ציין כי הוא נפגש עם בנו פעמיים באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני ויש להתייחס לנטל ההוצאות על הילד כשווה.
ממעוף הציפור
סגן נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופט נמרוד פלקס, קיבל את עמדת האב. הוא הבהיר כי מאז הסכם הגירושין חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת המזונות. עוד לדבריו, מאחר שהילד בן 12 החיוב במזונותיו הוא מדין צדקה וחל על שני ההורים בהתאם להלכה החדשה בבע״מ 919/15.
השופט הבהיר כי יש לבחון את סוגיית המזונות בדרך של שוויון מהותי, תוך בחינת כלל הצרכים אל מול כלל היכולות. הוא ציין כי יש להתחשב בארבעה פרמטרים: צרכי הילד ועלותם, יכולתם הכלכלית של שני ההורים, היחס בין יכולותיהם הכלכליות זה מול זה וחלוקת השהות.
השופט פסק כי לצורך הערכת צרכי הבן יש לראותו כמי שנמצא במשמורת משותפת של הוריו. זאת, נוכח זמני השהות המשמעותיים בהם הילד נמצא במחיצת שניהם, שיש בהם כדי להשוות את נטל ההוצאות עליו. השופט הדגיש בהקשר זה כי משמורת משותפת עשויה להיות אף כשהילד אינו מחלק את זמנו במדויק בין שני הבתים, ודי בכך שהוא שוהה פרקי זמן משמעותיים בכל אחד מהם.
לאחר בחינת כלל הפרמטרים ״ממעוף הציפור״ קבע השופט שיש להעמיד את סכום המזונות שעל האב לשלם לאם על סך 1,000 שקל לחודש.
עוד נקבע כי קצבת הנכות שמקבלת האם תוקצה למימון הוצאותיו הרפואיות והחינוכיות של הבן, ולהדרכה ההורית בה חויבו שני ההורים.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 61224-01-17
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין