מזכירה במשרד עורכי דין תבעה 100,000 שקל על פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין התרשם שהעובדת פוטרה בהליך תקין לאחר שתפקודה התדרדר
השופטת מירב קליימן דחתה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שהועסקה כמזכירה במשרד עורכי דין. התובעת טענה כי פוטרה שלא כדין לאחר ששבה מחופשת הלידה. השופטת קבעה כי חלה התדרדרות בתפקודה והיא לא ביקשה באמת להשתלב חזרה בעבודתה. העובדת חויבה בהוצאות בסך 7,000 שקל.
התובעת סיפרה כי הועסקה במשרד עורכי הדין במשך כשלוש וחצי שנים עד לפברואר 2017. במהלך 2015 היא ילדה את בנה השני. ובחופשת הלידה התברר לה שהיא נמצאת בהיריון שלישי. בסמוך לחודש אפריל 2016 היא שבה לעבודה וכמה חודשים לאחר מכן ילדה את בנה השלישי ויצאה לחופשת לידה נוספת.
בפברואר 2017 נערך לה שימוע והוחלט לפטרה. לטענתה, עד לצאתה לחופשת הלידה הראשונה ביצעה את עבודתה במסירות ובמקצועיות לשביעות רון עורכי הדין במשרד, ולא היו תלונות על תפקודה.
לדבריה, כששבה לעבודה לאחר חופשת הלידה הראשונה גילתה כי המשרד החליט להעסיק מזכירה אחרת במקומה וזו המשיכה לשמש בתפקידה ואף תפסה את הכיסא בו ישבה.
כפועל יוצא מכך, היא נותרה ללא תפקיד שיצדיק את הישארותה ופוטרה מיד בתום התקופה המוגנת לאחר חזרתה מחופשת הלידה השנייה.
בנסיבות אלה לדבריה הפיטורים נעשו שלא כדין ותוך אפליה מחמת היריונה והיותה אם ובניגוד להוראות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. היא עתרה לחייב את המשרד ב-100,000 שקל.
המעסיק טען מנגד כי לאחר שובה מחופשת הלידה הראשונה הייתה התובעת נעדרת מוטיבציה, חסרת סבלנות כפי תפקידה, כלפי המשרד וכלפי הלקוחות, והייתה כעוסה, ממהרת לביתה ומנצלת כל דקה לשוחח בשיחות פרטיות. בנוסף, היא החסירה שעות וימי עבודה רבים.
מלבד זאת לדבריו, התובעת שלחה יד בצילומים ותכתובות תוך חדירה למחשבי המשרד וביצעה ניסיון להמריד חלק מהעובדים נגד המשרד.
המעסיק הדגיש כי לאחר חופשת הלידה הראשונה העובדת התבקשה לחזור מספר רב של פעמים אך למרות שהודיעה כי תחזור בפועל לא הגיעה פעם אחר פעם. דבר זה גרם לחוסר נוחות גדול במשרד, שנותר ללא שירותי מזכירות לפרקי זמן ארוכים ולכן נאלץ לשכור את שירותיה של מזכירה נוספת.
עוד הודגש כי לא היה שינוי בתפקידה של התובעת לאחר חופשת הלידה וכי פיטוריה נעשו בשל תפקודה הלקוי ולאור צמצומים במשרד.
היריון נוסף
השופטת מירב קליימן מבית הדין לעבודה בתל אביב קיבלה את עמדת המעסיק. היא קבעה כי מחומר הראיות עלה כי לאחר שהתובעת שבה מחופשת הלידה השנייה היא ביצעה את אותו תפקיד במקביל למזכירה הנוספת. התובעת גם לא הוכיחה כי חל שינוי קיצוני בתנאי עבודתה.
עוד כתבה השופטת כי מהראיות והעדויות עולה בבירור כי התובעת לא הייתה מעוניינת להשתלב חזרה בעבודה וחל שינוי בתפקודה. זאת ועוד, הוכח כי לאחר שובה מחופשת הלידה השנייה היא הייתה בהיריון נוסף, רביעי במספר. מדובר ב״קלף מנצח״ שיכול היה להשאיר אותה בתפקידה אך אך היא בחרה שלא לספר על כך למעסיק ואף לא לעורך דינה על מנת שלא תיאלץ להישאר.
השופטת סיכמה כי פיטוריה של התובעת לא נעשו על מנת לעקוף את חוק עבודת נשים או תוך הפליה פסולה, אלא בעיקר נוכח תפקודה הלקוי.
התובעת חויבה בהוצאות של 7,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד שי שרון אידגה
- ב״כ הנתבעת: עו"ד אופיר רחבי, עו"ד אורי דמארי
עו"ד הנרי הלר (סלמה)
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין