אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> תיאוריות חדשות ועולם המשפט - חלק ראשון

תיאוריות חדשות ועולם המשפט - חלק ראשון

מאת: זאב ולנר, עו"ד | תאריך פרסום : 27/11/2008 12:00:00 | גרסת הדפסה

תיאוריות חדשות ועולם המשפט - חלק ראשון

זאב ולנר, עו"ד

האם בעתיד בינה מלאכותית ומכונות סופר אינטלגנטיות יחליפו את האדם ? כיצד יראה עולם המשפט כאשר נגיע לנקודת הסינגולאריות של המידע? מדע בדיוני או מציאות עתידנית - עו"ד זאב ולנר, מקרב במאמר זה בין תיאוריות מדעיות לתורת המשפט, בגישה ייחודית ומרתקת

 
 

מהי התיאוריה הסינגולארית?

התיאוריה הסינגולארית[2] הינה תחום מדע חדש יחסית שפרץ לתודעה העולמית באמצע המאה הקודמת. המושג "סינגולאריות" מבטא (בתמצות ובקיצור) התרחשות מיוחדת במינה שיש לה אפקטים בעלי משמעות מיוחדת ויוצאת דופן.

העמדה העיקרית הניצבת מאחורי התיאוריה נשוא דיוננו היא, כי, בעת שהאנושות תגיע לדרגת התפתחות קריטית (סינגולארית) בתחומי החיים השונים, יחולו שינויים כה גדולים בהתפתחות המין האנושי, שקשה מאד לחזותם ואף לדמיין את מהותם ואופיים. הן ההתפתחות והן השינויים עלולים להיות מעבר לתפישתנו השכלית...

במיוחד במה שמתייחס להתפתחות הטכנולוגית, רכשה הסינגולאריות מאמינים מקרב גדולי המדענים בעולם. תחילתה מיוחסת לד"ר ג'ון לואיס פון נוימן מתמטיקאי, מומחה לפיזיקה גרעינית [3]. המשכה של תורה זו מיוחס ל-וינג' סטפן ורנור[4], מדען מחשבים וסופר מדע בדיוני[5]. כמו כן מיוחס תחום מדע צעיר לד"ר ריימונד קורצוויל.[6]

ורנור וינג' וריי קורצוויל הם האנשים המזוהים ביותר כיום עם המושג "סינגולריות", אך בניגוד לקורצווייל, אשר חושב כי הסינגולריות תתחולל באופן הדרגתי, הרי שווינג' סבור כי זו תתחולל בבת אחת. כמו כן קיים הבדל בין השניים בכל הנוגע לקצב ההתפתחות של הטכנולוגיה ולחיזוי המועד הצפוי של הנקודה הסינגולארית בתחום הטכנולוגיה.

הגם שלסינגולאריות בתחומים השונים משמעויות מעשיות שונות הרי כולן מתכנסות להגדרתה הכללית.[7] בתחום המתמטיקה מבטא המושג את משוואת האינסוף: X = Y 1 שמשמעותה שככל שנחלק את הספרה אחת בספרה הקרובה לאפס כך תגדל התוצאה Y עד אינסוף. בתחום המחקר האסטרופיזיקלי על "החורים השחורים" היא מבטאת את גידול כוח הגרביטציה עד לנקודה שבה משתנים באופן קיצוני הזמן והמרחב ונוצר מצב בו החומר נדחס עד אינסוף. הסינגולאריות הביולוגית עשויה (או עלולה, לפי השקפת המתבונן) להביא ליצירת תא חי מחומר דומם. על ההתפתחות בתחום זה ניתן ללמוד מאתר האינטרנט העוסק במחקר זה. [8]

המחקרים האחרונים בתחום הגנים ובתחום מוח האדם, כמו "המוח הכחול" [9] העוסק באפשרות של קריאת והשמת פונקציות מוחיות למחשב, ממפה נוירונים (תאי עצב) וסינפטות (קשרי נוירונים), כמו ביצועים רפואיים מפליאים של השתלות של פונקציות משפרות, מבריאות ואף מחליפות חלקי אברים שונים ע"י גידולם מחדש בתנאי מעבדה, מבטאים התפתחות שעד לפני עשרות שנים נראו כסרט בדיוני.

כך לדוגמא, ע"פ קורצוויל: ניתן לראות את ההתפתחות של מעבדי המחשבים בקו המעריכי (Exponentially ) והמבטא בדיוק רב את משוואת האינסוף[10]

קורצוויל ומדעני הסינגולאריות סבורים שבתחום הטכנולוגי[11] השינוי במבנה האנושות יהיה הדרמטי והקיצוני ביותר, באשר אז יחברו יחדיו אדם ומכונה ולא יהיה קיים הבדל בין הביולוגי למכני ולא בין החומר הקיים לוירטואלי.

Ray Kurzweil sees a radical evolution of the human species in the next 40 years. The merger of man and machine, coupled with the sudden explosion in machine intelligence and rapid innovation in gene research and nanotechnology, will result in a world where there is no distinction between the biological and the mechanical, or between physical and virtual reality.

לתאורית הסינגולאריות כפי שבאה לביטוי על ידי ורנור וינג', ריי קורצוויל וחבריהם, קיימים גם מתנגדים ומסתייגים כפי שקיימים בכל רעיון מדעי מתפתח.

האם עולם המשפט מתכונן לאפשרות שהתיאוריה הסינגולארית תתממש?

דיון זה אינו בשאלה, עד כמה נכונה התיאוריה הסינגולארית, אלא האם יש מקום שעולם המשפט יתכונן לאפשרות שתיאוריה זו תתממש, האם בכלל יש לנו כלים להתמודד עם מציאות חדשה כזו או דומה לה, אם כן, מה עלינו לעשות ומתי?

שאלות רבות מנקרות מוחו של כל משפטן אם נניח שאכן תתממש תורה זו: האם הסינגולאריות מאיימת ועד כמה על יסודות השיטה המשפטית הקיימת, או שמא עשויה/עלולה לשנות מרכיבים בסיסיים שעולם המשפט נשען עליהם מזה דורות ואף מאות שנים ואילו הם?

איזה השפעה תהיה לדוגמא על דיני הראיות וסדרי הדיון כאשר נגיע לנקודת הסינגולאריות של המידע וכיצד יושפע המשפט המהותי?

מה יהיו פני מקצוע עריכת הדין ומה תהיה דמות המשפטן, כאשר בתחום הטכנולוגיה ישלטו בינה מלאכותית ומכונות סופר אינטליגנטיות?

כיצד יראו פסק דין, הכרעת דין וגזר דין בעת קיומן של מערכות טכנולוגיות, שיוכלו להוציא נתונים ומסקנות בדבר כל נתון ובעיה שהתעוררה במשפט תוך חלקי זמן אפסיים, אשר המוח האנושי מתקשה לתפוס את יכולותיהן?[12] אילו כישורים, ידע, השכלה ותכונות נפשיות ידרשו מהעוסקים במקצוע?

על מנת להמחיש את הנאמר, נתאר לעצמנו שבמסגרת דיון משפטי תתקבל תוצאה של בדיקה שתתבצע על ידי מכונה סופר אינטליגנטית מהסוג המתואר במאמר זה, האם ניתן יהיה לחלוק על התוצאה? יש להביא בכלל חשבון שה"מכונה" כפי שהיא מוגדרת כאן, מוחה מפותח כבר בכמה דרגות מעבר למוח האנושי. מי יוכל לבצע חקירה "נגדית"? אילו כלים יהיו לשופט כדי להטיל ספק בתוצאה? [13] האין סיכון /סיכוי ש"המכונה" תשתלט על שלב ההכרעה המשפטית? האין לראות בכך התממשות החשש הנורא לפיו יהפוך המשפט ל"חותמת גומי" של חוות דעת המומחה?

לגבי שאלות של חיים, מוות, זכויות וחובות בעת חייו של אדם ובעת מותו, יתכן שידרשו הגדרות חדשות. ד"ר קורצוויל מתאר אפשרויות של "איחוד" אדם ומכונה עד כדי איבוד זהות ביניהם. השתלת חלקיקים ננוטכנולוגיים לגוף האדם שישדרגו את מוחו, שכלו, בריאותו ותוחלת חייו, ישנו במידה משמעותית את "האדם", האם יהיו לכך גם תוצאות משפטיות? האם השתלות שונות לא יצרו "לידה" חדשה ו"מוות" של האדם בדמותו וגופו הקודמים? עד כמה ולאיזה גבול משתנה אישיותו המשפטית של אדם עקב שינויי השתלה מסוג זה? או להיפך, האם לא יווצרו בעתיד אפשרויות של "העתקת מוח" מאדם הנוטה למות לאדם אחר, כשם שמעתיקים תוכנה מחומרה אחת לשנייה? האם בכך לא ייחשב האדם האחר באופן משפטי להמשכו החי של הגוסס שבאופן כזה שלא ימות לעולם, כך שישא למעשה שתי זהויות אנושיות, כאשר מוחו מהווה עותק זהה לקודמו? נכון שלכך יהיו אולי השפעות תיאולוגיות, מחזקות או מרחיקות אמונות דתיות (חזון אחרית הימים, ביאת המשיח, תחיית מתים וכו' ), אך מה יהיה על חוק הירושה במקרים אלה? מה יהיו הכשרויות המשפטיות של הישויות המורכבות האלה?

העתקה של ה"דטה" שנשמרת במוח

בעיה משפטית מעניינת ביותר עלולה להופיע בתוצאה הסופית של חקר המוח, כאשר המחקר יצליח לייבא import או לבצע,Copy העתקה של הדטה Data שנשמרת במוח; במלים אחרות, אחד מחוקרי המוח יבשר לעולם, כי עלה בידו להעתיק את ה-Hard Disc שבו טמונים, לא רק ה-Address Book של כל החברים ובני המשפחה; לא רק נתוני למידה – שפות שאנו יודעים, כל לימוד וידע שיש לנו, אלא גם את ההתבטאות הפיזית שלנו – צורת הדיבור, נגינתו, שימוש מקובל במלים או משפטים בתכני שיחה מסוימים וכיו"ב; ובעיקר את זיכרונותינו, את מי אנו אוהבים, את מי אנו שונאים, אנשים, בעלי חיים, צומחים, דוממים, העתקת "ההתרגשויות" וכל מכלול צורות הרגש, וכן את כל האירועים שהיו לנו בעבר לפי סדרם הכרונולוגי

כלומר: כל מה שיש לאדם במוחו כאדם חי יועתק למחשב. האפשר להעלות על הדעת איזה שימוש ניתן לעשות במה שהועלה על המחשב, אפילו בהסכמה מלאה של אותו אדם? הרי אם ניתן להעביר את ה-דטה למוחו של אחר, קיימת אפשרות לא תיאורטית של שיכפול אותו אדם למספר בני אדם זהים. כלומר: "אתה" תתהלך ברחוב ותפגוש את עצמך ?!? ואולי לא תדע על כך בגלל ההבדל הפיזי, מה תהיה האינטראקציה ביניכם?[14]

יש לציין, כי מסוכנת גם האפשרות "להדביק" (Paste ) לזיכרון העבר של האדם קבצי זיכרון זרים. לדוגמא : הדבקה למוחו של חשוד בפשע שלא ביצע, קובץ זיכרון של מעשה שלא נעשה, כמו: רצח או עבירה פלילית אחרת.

האין מקום לתכנן כבר כיום איסור כזה בתחיקה? נשאלת השאלה היכן יתבצעו "העתקות" אלה, היכן ישמרו קובצי החומרים שיועתקו והאם אין אותו דין לגבי העתקת חלק מחלקי המוח, לדוגמא – סוג או תחום מסוים של זיכרון. מה מידת הפיקוח על מחקרים אלה, והאם בתקופה אפורה זו לא נערכים מחקרים פיראטיים שעלולים להביא לתוצאות או תופעות שמאוחר יותר יהיו ללא שליטה?[15] מספיק להיזכר בסרט הבדיוני "Blade Runner", כדי להיווכח בבעייתיות של מחקר פיראטי עתידני.

בעניין בעל משמעות אתית דומה של שיבוט בני אדם נחקק חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה), התשנ"ט- 1999.

החוק מונה מספר מצומצם של סעיפים ומתייחס לאיסור יצירת עובר אדם על ידי העברת גרעין מתא גוף לתוך ביצית או לתוך ביצית מופרית, שממנה הוצא הגרעין. אין בחוק הסדר מפורט לגבי אפשרות מחקרים בתחום הזה, אלא איסור פעולה ספציפית המוגדרת בחוק והרשאה לאותה פעולה על פי החלטת וועדה כשהקריטריון הוא כללי ביותר.

נראה שהמחוקק התייחס ערכית לבעיה מדעית אקטואלית, אך נמנע מלעסוק בכך יתר על המידה. להבדיל חוק דם טבורי, התשס"ז- 2007 מפורט יותר ומבלי להיכנס לתוכנו מורגש שנעשתה לגביו עבודת הכנה.

מהיכן יבואו התשובות אם נטמון ראשינו בחול ונשתעשע בכך שכל אלה שייכים רק לסיפורי מדע בדיוני? סבורני שיש מקום לחקור ולנתח את האפשרויות למצבים העתידיים.

מצבה של כלכלת העולם היום

כלכלת העולם הגיעה היום לדרגה די ברורה של כאוס. [16] שנת 2008/2009 מוכיחה מיניה וביה שהעתיד כבר דופק בדלת גם בתחום הפיתוח המואץ של "נגזרי כלכלה" שהספרות הכלכלית טרם הספיקה לעכל, ושחלק גדול מהעוסקים בתחום זה אינם מתמחים בה ולא ראו את העתיד של נגזרים אלה.

האם לא ניתן לומר שהתפתחותן הפירמידית המתוחכמת ביותר של הכלים הפיננסיים (שלהתפתחות שלהם היה קו מעריכי לדעתי) כמו נגזרות האשראי CDS היא שהביאה למשבר הכלכלי מהגדולים שידע העולם המודרני ולאפשרות קריסת הבנקאות ואחריה המטבעות ואחריה, יש האומרים, חזרה לשיטת סחר החליפין ומי יישורנו מה עוד, אין בה יסוד סינגולארי? [17] האם אפשרי להיערך לקראת העתיד באופן שההפתעה לא תהיה מושלמת? הרי כיבוי שריפות לא יוביל לשום מקום ויחזיר אותנו נקודת האפס (ראו דעתו של ד"ר אומן חתן פרס נובל בתורת המשחקים : ".. הם בסך הכול מתמרצים את המוסדות לקחת שוב סיכונים לא מחושבים ולפשוט שוב את הרגל"[18]). משנתו של אחד מהכלכלנים הידועים, ד"ר נוריאל רוביני מאוניברסיטת ניו יורק NYU, צפתה את המשבר הנוכחי אחד לאחד עוד בשנת 2006, ובפברואר 2008 הוא תיאר במדויק את התנהגות השוק, הבנקים, ושוק ההון עד כדי סגירת הבורסות כפי שהתרחשה כבר מספר פעמים ברוסיה. [19]כאשר פרסם ד"ר רוביני את דעותיו לפני שנתיים בימי הבהלה לנדל"ן, כאשר תאוות הבצע שלטה בעולם והשווקים המתעוררים היו "המלך", רק מעטים התייחסו לדבריו. כבר עתה נראה שהעולם לא היה ערוך למה שקרה ועומד חסר אונים על אף השקעות שסדרי הגודל שלהם לא נשמעו מעולם. אפילו מדינות כמו ישראל שלא נחשפו במידה כה גדולה למכשירים הפיננסיים עומדת ליפול לבור הספיגה העולמי כשהטריגר המקומי הוא מדיניות איגוח חסרת אחריות תוך פיקוח דליל. מה מקומם של כלכלנים בעלי דעות מנוגדות בתחום המשפט התחיקתי שיכולים ליצור מראש רשת בטחון למקרים מסוג זה ולפתח חקיקה מסודרת שרואה עתידית את שיקרה ולא ליצור חגורות של "טלאי על טלאי"? העדר ידע וניסיון של שרים בתחומים קריטיים עליהם הם מופקדים עלולים ליצור, לא רק החלטות שגויות (שיכולות להיות גם של מקצועניים ) אלא יכולים להביא לאי אמון ציבורי שכשלעצמו יכול להביא לאסון. האם לדוגמא, כתוצאה מהשתכללות והפיתוח המואץ של כלים פיננסיים וכלכליים, אין מקום לתחיקה הקובעת ששרים המחזיקים תיקים מקצועיים בממשלה יהיו בבסיסם אנשי מקצוע באותם תחומים?

הפשיעה המאורגנת - האם החוק מונע אותה?

תחום נוסף שעובר התפתחות מעריכית בישראל הוא תחום "הפשיעה המאורגנת". לגבי פשיעה ספורדית של עבריינים "חד פעמיים" הטיפול של רשויות אכיפת החוק הוא יסודי ביותר ועוצר פשיעה, על אף שלעיתים קיימת להיטות יתר שמכשילה את ההליכים המשפטיים ויוצרת ביקורת ציבורית. ענייני הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, מתפתחים בתחיקה ובפסיקה באופן שמעורר גאווה מקצועית. לא כך לגבי הטיפול בפשיעה הכבדה, זו שמשאירה גוויות ברחוב, זו שחודרת לדירות האזרחים באופן חופשי וללא כל מכשול. דווקא לגבי פשיעה זו, "מפסיקה" היצירתיות של התחיקה והפסיקה. אין רשות האכיפה מצליחה לעשות כמעט דבר בתחום זה.

בארה"ב חוקק ב-1994The Racketeer Influenced and Corrupt Organizations ("RICO")   שנועד לתת תשובה תחיקתית לתחכום משפחות הפשע האמריקאיות קרי : המאפיה. אין לזלזל בביקורת לאפשרויות "האח הגדול" שהוקנו לרשויות עקב חוק זה, אך תוצאתו חיובית.

נראה שבתחום הפשיעה "הכבדה" המאורגנת בישראל אנו מתקדמים בצעדי ענק לנקודת אנרכיה פשיעתית שאינה נופלת מתקופת המאפיה בשיקגו, כולל מאפייני התקשורתיות של "גיבוריה" והשתיקה האופפת את הסובבים אותה.

לא רחוק היום שגורמי טרור ו/או פשיעה, המחזיקים בסכומי עתק יקימו בעצמם מעבדות מחקר לא רק בנושאים הידועים והרגישים למעקב, כמו לוחמה גרעינית כימית וביולוגית, אלא מחקר בנושאים חדשניים כמו : ננוטכנולוגיה, במסגרתה הם ימציאו כלי נשק קטלניים שאין צורך להחביאם כלל בשל גודלם.[20]

מה מונע בעדם לפתח המצאות הרסניות מסוג זה? אין בנמצא ולו חוק שמונע אפשרות זאת.

האין מקום לסדר חדש שיענה על ההתפתחות בתחום זה, ויקל על רשויות האכיפה לבצע את עבודתן?

יש רגליים לסברה, שעם ההתפתחות בתחומים השונים גם עולם המשפט עשוי לעבור תהפוכות עצומות שכבר היום כדאי לחשוב, לחקור ואולי להיערך לקראתן.

הצורך במתן מענה משפטי להתפתחות טכנולוגית עתידנית

המשפט מאמץ נורמות מוסריות, התנהגותיות ומדעיות רק לאחר התהוותן והתפתחותן כך שלעתים קיים פער זמנים משמעותי בין היווצרות הנורמה ועד להיקלטותה על ידי המשפט.

התפתחותה של הטכנולוגיה בעידן הנוכחי גדלה באופן מעריכי[21] להבדיל מגידול ליניארי[22], כך שלוח הזמנים ההתפתחותי מתקצר באופן משמעותי. גם מי שלא סבור שיש לתת היום מענה משפטי להתפתחות טכנולוגית עתידנית והוא מצדד ב "לשבת על הגדר", עלול למצוא עצמו מביט לקני הירי של טרוריסטים ופושעים מאורגנים שהקדימו ועושים שימוש בטכנולוגיות על, עוד לפני שהמשפט הספיק להתארגן ולפקח על טכנולוגיות אלה.

יתכן שהתפתחותו ההיסטורית של מקצוע עריכת הדין שהוקנה מימים קדומים ממאמן לשולייתו הייתה אחד מהגורמים המעכבים את התפתחות ענף זה ללימוד מחקרי מדעי. לימודי המשפטים טרם נכללים בהגדרת מונחי המדע למרות היותם כאלה לדעת רבים,[23] כך שנשאלת השאלה אם את התפתחות תורת המשפט אפשר למדוד בכלים בה אנו מודדים תורות מדע אחרות, ואם לא כיצד נעמוד על התפתחותה.[24] להבנתי, המשפט ניתן למדידה בדרכים רבות וניתן ללמוד על דרך התפתחותו מחד גיסא ועל ההתייחסות הציבורית אליו מאידך גיסא. המשפט מתקדם ומתפתח לטעמי ובהתאם לנתונים מוכחים[25] בקו ליניארי בעל זווית נמוכה.

הרעיון שהוצע ע"י השופט קליין: נוסחה מתמטית תחשב את התוצאה של פסק הדין

השקת מעגלי המדע והמשפט, כמו מחקר אובייקטיבי של המשפט ומערכותיו השונות דורשים רגישות ועדינות מרביים. עולם המשפט ניזון במידה די רבה מאמון הציבור, וכל שינוי יסודי עלול לסדוק את המרקם שנארג במשך מאות שנים. דרוש לצורך מחקר זה שיתוף פעולה ורצון טוב מכל מערכות המשפט- רשות אכיפת החוק, עורכי דין, אקדמיה, וכמובן בתי המשפט וועדות החקיקה של בית המחוקקים.

קרן אור וניצוץ אופטימי לנכונות למחקרים מסוג זה, מצאתי לאחרונה במאמרו של השופט מנחם (מריו) קליין באתר המשפט "פסק דין". השופט קליין חוקר את התייחסות הציבור לסעיף 79 לחוק בתי המשפט המאפשר לצדדים להגיע להסכמה שהשופט יתן פסק דין על דרך הפשרה לאחר שמיעה מקוצרת של המשפט. השופט קליין מגיע למסקנה במחקר סטטיסטי שערך, כי אמון הציבור לתת בידי השופט סמכות לפי סע' 79 הולך ופוחת באחוזים ברורים מיד שנה. השופט קליין מתבסס על טבלאות וגרפים המהווים כלי עזר למחקר שערך בנושא זה. [26] הרעיון החדשני שמציע קליין במאמרו הוא – נוסחה מתמטית שתחשב את התוצאה של פסק הדין, לאחר שבית המשפט יברר את המשתנים שיתקבלו כנתונים מוסכמים, ולאחר מכן ישקלל את כל הנתונים גם יחד למשוואה שתוצאתה תהיה מספר שיתורגם לסוג המטבע בו יחויב צד אחד לשלם לצד השני. אכן משוואות ונוסחאות אינן "יציר חדש" של הדין בעולם (ראו לדוגמא: חישובי מזונות לפי הדין האמריקאי ), ואולם כפי שנבחן את מאמרו וחדשנותו של השופט קליין בחלקו השני של המאמר, נראה שיש בו שלב עתידנות שטרם נתקלנו בו.

לא למותר לציין, כי השופט קליין משדר לנו במאמרו, כי קיים סיכוי שעולם המשפט יפתח לרעיונות חדשים.

המדען ד"ר ריימונד קורצוויל[27] גדול הוגי הדעות של תיאוריה זו, טוען כי גם אלה המתפתחים ליניארית חייבים להיערך לתקופה העתידנית תוך שינוי הגדרות והתאמתן[28]

"We're entering an age of acceleration. The models underlying society at every level, which are largely based on a linear model of change, are going to have to be redefined. Because of the explosive power of exponential[29] growth, the 21st century will be equivalent to 20,000 years of progress at today's rate of progress; organizations have to be able to redefine themselves at a faster and faster pace."

המסקנה: על עולם המשפט להיערך לבאות

המסקנה המתבקשת, לסברתי, היא כי תחום המשפט חייב בדיקה עצמית ורה-ארגון מושגי יסוד, הגדרות חדשות ותאימות לעתיד חדש ומהפכני; כל העוסקים במלאכת המשפט לרבות אנשי האקדמיה "יוצרי המשפטנים", חייבים להיערך לקראת הבאות, כשהשאלה הנוקבת היא מידת ההערכות ותזמונה הנכון.

בחלק השני של המאמר ידונו הנושאים הבאים : בינה מלאכותית בשיטה המשפטית, סיפור משפט בדיוני, כיצד מגיב המשפט להתפתחויות שונות בתחומי החיים ומה הקו שמייצרת התפתחותו (התחיקה, הפסיקה, הספרות האקדמיה ).


לפסק הדין שבמאמר:


* עו"ד זאב ולנר יזם והקים את אתר המשפט הישראלי "פסק דין"- www.psakdin.co.il. עו"ד ולנר עומד בראש משרד זאב ולנר ושות'

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


[1] הקוראים מוזמנים לשגר דעות אישיות, הגיגים ומאמרים.

[2] ראו סקירה ממצה בספרו של ד"ר דוד פסיג: צופן העתיד – מבחן העתיד של ישראל. עמ' 385.

[3] (חי במחצית הראשונה של המאה הקודמת ) היה בין מפתחי הפצצה הגרעינית ב"פרויקט מנהטן"(ראו בויקיפדיה). ידוע גם כיוצר תורת המשחקים ומחלוצי מדעי המחשב ותרם רבות למכאניקת הקוואנטים.

[4] ראו ויקיפדיה

[5] הוא נודע בעיקר בשל הרומנים פרי עטו זוכי פרס הוגו: "אש ממעמקים" ו"עומק בשמיים", וכן בשל מסתו משנת 1993: "הסינגולריות הטכנולוגית הממשמשת ובאה", בה הוא טוען כי הגידול המעריכי בטכנולוגיה יגיע לנקודה שמעבר לה אין באפשרותנו אפילו לשער את התוצאות.

[6] נולד ב-12 בפברואר 1948). חלוץ בתחומי זיהוי אותיות, זיהוי קול ונושאים אחרים הקשורים לבינה מלאכותית, ממציא , עתידן וסופר אמריקאי יהודי. ראו בויקיפדיה.

[7] ראו פירוט בספרו של ד"ר דוד פסיג: צופן העתיד – מבחן העתיד של ישראל, עמ' 385 ואילך.

[8] אתר האינטרנט www.lifeorigin.org

[9] לוצרן שוויץ. מחקר המתקיים בעת כתיבת מאמר זה.

[12] לדוגמא: מחשב קוואנטי

[13] לצורך אבחנה מהמצב כיום בו לשופט יש דרך לבחון לחקור ולתהות על קנקנה של חוות דעת מקצועית ראה לדוגמא, ע"א 2558/91 פלונית נגד אלמוני. בו נחקרה ונבחנה באריכות חוות דעת מומחית לגבי בדיקת אבהות.

[14] כדוגמת השכפול של הסוכנים מהסרט "מטריקס".

[15] על דלות התחיקה בעניני מחקר יעידו החוקים המעטים שנחקקו והעוסקים בעיקר בענייני מינוי, תקצוב, קבלת מידע, הגנה על הפרטיות : חוק מידע גנטי, התשס"א2000- חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשיה, התשמ"ד-1984 חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג-2002 :-תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי), התשמ"ו-1986

[16] ראה לדוגמא: התנהגות המטבעות בניגוד לכללי הכלכלה ואף בהיפוך להם http://www.trifx.co.il/Forex-Trading-WeeklF/ ראיון עם פרופ פול קרוגמן מיום 14/11/08 ניו יורק טיימס : את המשבר הפיננסי הגלובלי הגדיר קרוגמן כחלום בלהות של "עליסה בארץ הפלאות... טוב הוא רע, ורע הוא טוב".

[17] ספרו וגם ראה הרצאתו של ד"ר רימונד קורצוויל The Singularity Is Near - Ray Kurzweil http://www.kurzweilai.net/meme/frame.html?main=/meme/memelist.html?m%3D1

[18] http://globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1056,U1226767816656&did=1000393827, כך אומר בנוב' 2008 חתן פרס נובל לכלכלה ומומחה לתורת המשחקים, ישראל (רוברט) אומן, מהאוניברסיטה העברית.

[20] ננו- אחד חלקי מיליארד

[21] משתנה צובר תאוצה.

[22] משתנה במרווחים קבועים.

[23] ראו את דעת החושבים באופן שונה : שיטת הפנקטיסטים הגרמנית שאימצה תורה הנקראת Legal Science שנוצרה להיות תורת מדע, אם כי למעשה התעלמה ממרכיבים שונים של חיי היום יום והתרכזה בפילוסופיה טהורה ללא קליטת עובדות חדשות היסטוריות או תרבותיות. שיטה זו דומיננטית כיום בקונטיננט והב.ג.ב הגרמני מבוסס עליה. יצירתה מפוארת אך אין בה את מרכיבי ההתפתחות ואף היא ליניארית בקצב נמוך.

[24] בהמשך להערה קודמת:- מאידך המשפט המדעי Legal Science תוצרת המלומד סבייני דומה לגישת המדענים, שמסתכלים על תופעות ספציפיות בעולם הפיזי ומנסים לזקק מהם את הרעיונות שעומדים מאחורי התופעות.

[25] ועל כך- בחלקו השני של המאמר.

[29] ראה15


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ