חקירת העץ המשפחתי גילתה: למנוח, שנפטר ערירי, היו שלושה דודים מצד אימו הזכאים לרשת אותו - וכך גם הצאצאים שלהם
בצעד דרמטי הורה לאחרונה בית המשפט למשפחה בתל אביב על ביטול צו ירושה של מנוח - נצר להורים שנספו בשואה - אשר מת בתחילת שנות השמונים ללא אישה וילדים. חקירת שורשיו המשפחתיים הוליכו את השופט ליאור ברינגר למסקנה שבפועל היו לו שלושה דודים מצד אימו הזכאים לרשת אותו, וזאת בניגוד לצו - שכלל יורשות הקשורות לדוד אחד בלבד.
המנוח נפטר ב-1983, מבלי שהותיר אחריו בת-זוג או ילדים. הוריו נספו בשואה ואחותו הגדולה נרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, כשהייתה רווקה כבת 29 בלבד. אחיו הקטן נפטר עוד בטרם עליית הנאצים לשלטון, כשהיה ילד כבן 12.5.
סמוך לאחר מותו - על רקע היותו ערירי, ומות בני משפחתו מדרגה ראשונה - לא היה ברור מי יירש את האיש, ולכן נכסיו שכללו דירה וכספים עברו לניהול המדינה. כעבור זמן אותרו שתי צאצאיות של אחי אימו (הנתבעות בהליך), ובנסיבות אלה ניתן ביוני 2012 צו ירושה הקובע שהן תירשנה אותו.
בחלוף תקופה צצו לפתע אנשים נוספים, הטוענים להיות צאצאיהם של דודים נוספים של המנוח. בספטמבר 2014 הם הגישו את התביעה לביטול צו הירושה, בטענה שאף הם יורשים על-פי דין של המנוח - עובדה שלא הייתה ידועה לרשם הירושות בעת מתן הצו.
הצדדים הסכימו במסגרת ההליך שעורך דין מסוים יבצע מחקר גנאולוגי (חקר היוחסין) בקשר למנוח, אשר ישמש כחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. חוות הדעת נסרקה לתיק בית המשפט ביולי 2020.
חוסר תום-לב
השופט ברינגר מצא שעל-פי חוות הדעת קיימים למנוח יורשים נוספים מעבר לנתבעות, משני דודים נוספים מצד אימו. במלים אחרות, למנוח היו שלושה דודים מצד האם, ולא רק אחד, ומכאן שצו הירושה - הכולל כיורשות צאצאיות מאחד הדודים בלבד - אינו מדויק.
אשר לדוד שכבר היה ידוע, סבן הנטען של הנתבעות, צוין שהוא שימש כרופא בצבא הרוסי וכתב באוטוביוגרפיה שלו שנרדף על-ידי הגרמנים והפולנים. הוא מת בשנת 1964 בסנט פטרסבורג שברוסיה.
ביחס לאח השני של האם, נכתב בפסק הדין שהוא היגר בשנת 1901 לאנגליה ובמאי אותה שנה נשא לאישה את רעייתו בעיר לידס. ב-1907 מתה האישה משחפת, ובנסיבות אלה נסע הדוד לארצות הברית, שם נישא בשנית. נכתב שהוא מת בבוסטון באפריל 1965.
מבחינת הדוד השלישי, צוין בפסק הדין שהוא נולד ב-1883 בביאליסטוק, היגר לאמריקה בתחילת המאה ה-20, קבע את מקום מושבו בבוסטון ועבד כאיש מכירות. במהלך המשפט הוצג מכתב שנשלח לו מאת אביו ב-1916, ממנו עלה שהאחרון עוסק "במסחר של זיפים" ומסתובב ברחבי רוסיה לצרכי עסקו - באופן התואם לאוטוביוגרפיה של בנו הנוסף, הדוד הרופא הצבאי, בה נרשם שהאב "עבד בזיפי מברשות".
בשל העובדה שהוכח כי למנוח יש יורשים פוטנציאליים נוספים מעבר לנתבעות, סיכם השופט, הרי שיש לקבל את התביעה ולבטל את צו הירושה שניתן לפני כ-13 שנה. הוא קבע שיורשי המנוח הם שלושת דודיו, ומכיוון שהם נפטרו - יש לפנות לרשם הירושות ולהוציא אחריהם צווי ירושה או קיום צוואה.
לגבי הנתבעות, נקבע שהתנהלותן לא הייתה תמת-לב, וכי בהתאם לממצאים עליהן להחזיר לקופת העיזבון שליש ממה שקיבלו. בנוסף הן חויבו לשלם לתובעים הוצאות עתק - על רקע השנים הרבות בהן התנהל המשפט, למעלה מעשור - בסך כולל של 160 אלף שקל.
- ב"כ התובעים/ות 1-2: עו"ד נסים שלם
- ב"כ התובע/ת 3: עו"ד רהב אהרוני
- ב"כ התובע/ת 4: עו"ד אירינה שטרן
- ב"כ התובע 5: עו"ד מריה פרטקין
- ב"כ הנתבעות: עו"ד ארז סרי
עו"ד מורן בן יצחק
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.