פס"ד המבטל צו ירושה של מנוח ערירי

א. המהלך הדיוני

1.המנוח א.פ. ז"ל נפטר ביום X.X.83 כשהוא ערירי, ללא בת זגו וללא צאצאים (להלן: "המנוח").

2.בשל העדר ידיעה אודות יורשיו אותה עת, עבר רכושו (דירה בXXX וכסף) לניהול המדינה, באמצעות תובע מס' 5.

3.כעבור זמן, משנמצא כי הנתבעים הם יורשים על פי דין של המנוח, ניתן ביום X.06.12 צו ירושה הקובע כי הנתבעים הם יורשיו של המנוח (להלן "צו הירושה").

4. בחלוף זמן נוסף פנו תובעים 1 ,2 ותבעו לבטל את צו הירושה בטענה שגם הם יורשים על פי דין של המנוח, עובדה שלא הייתה ידועה לרשם הירושות והצוואות בעת שנתן את צו הירושה. לפיכך עתרו תובעים 1,2 לבטל את צו הירושה בהתאם לאמור בסעיף 72 לחוק הירושה.

תוך כדי ניהול ההליכים המשפטיים הצטרפו תובעים נוספים (תובעים 3,4) הטוענים שגם הם יורשים עפ"י דין של המנוח.

5.ביום 02.02.19 ניתן פס"ד הדוחה את התביעה, בעיקר בשל השתהות התובעים בהגשתה, כמפורט בפסק דינו של כב' השופט מוטי לוי.

על פסה"ד הוגש ערעור וביום 12.3.20 נפסק כי התיק יוחזר לערכאה הדיונית, אשר תבחן את שאלת הרכב משפחת המנוח על בסיס החומר שהונח בפניה, כאשר כל צד רשאי לבקש מינוי מומחה לבדיקת הרכב המשפחה, כאמור בפסה"ד בעמ"ש 56169-05-19.

6.לבקשת הצדדים הוריתי ביום 21.10.20 על מינויה של המומחית לגניאולוגיה , גב' אורית לביא, לחקור את הרכב משפחתו של המנוח.

7.הצדדים לא שכרו את שירותיה של המומחית ותחת זאת הודיע ביום 20.7.21 (9 חודשים לאחר מינוי המומחית) שהגיעו להסכמה דיונית לפיה יבוטל מינוי המומחית.

הצדדים הודיעו כי תובע מס' 5 (XXXX) שכר את שירותיו של עו"ד ר.ג. לביצוע מחקר גנאלוגי שיפרט את הרכב משפחת המנוח והם הגיעו להסכמה דיונית לפיה מחקרו של עו"ד ר.ג. יהווה חוו"ד מומחה מטעם ביהמ"ש.

חוו"ד של עו"ד ר.ג. נסרקה לתיק בימ"ש ביום 30.7.20 (להלן: "המומחה/חוו"ד).

8.במסגרת הסכמתם הדיונית הנ"ל סיכמו הצדדים כי כל אחד מהם יוכל להציג למומחה מסמכים ויהיה רשאי לחוקרו.

9.ביום 15.2.22 התקיים דיון בנוכחות הצדדים. בפתח הדיון טען לפתע ב"כ הנתבעים כי הוא חוזר בו מההסכמה הדיונית. לטענתו, עפ"י פסה"ד שניתן ע"י ערכאת הערעור אין להתיר הבאת ראיות ע"י המומחה. הטענה נדחתה על ידי, כמפורט בהחלטתי מיום 10.4.22.

למרות זאת, אפשרתי לנתבעים לחזור בהם מההסכמה הדיונית והוריתי לצדדים לפנות לאלתר למומחית אורית לביא, בהתאם להחלטתי מיום 21.10.20.

10.חלפו חודשים נוספים, ושוב הודיעו הצדדים על קיומו של מו"מ והגעה להסכמה דיונית לפיה חווה"ד של המומחה ( עו"ד ר.ג.) תתקבל כחוו"ד מומחה בית משפט, הצדדים רשאים להציג למומחה מסמכים לבחינתו, לשאול שאלות הבהרה ולחוקרו בביהמ"ש, כאמור בהחלטתי מיום 22.8.22.

11.חלפו חודשים נוספים ולפתע הודיעו הנתבעים כי הם מעולם לא קיבלו את חווה"ד על מלוא נספחיה, לכן אינם יכולים להתייחס אליה, כמפורט בהחלטתי מיום 2.11.22.

12.שוב חלף זמן (כחצי שנה) ושוב העלו הנתבעים טענה חדשה. הפעם טענו כי חווה"ד אינה מהווה חוו"ד ויש להתעלם ממנה, הואיל ובסה"כ מדובר ב"מחקר" גניאולוגי ולא בחוו"ד כפי שמוגדר בדין, לכן לטענתם יש להתעלם לחלוטין מחווה"ד.

גם הפעם נדחתה טענתם, כמפורט בהחלטתי מיום 22.6.23.

13.לבקשת הנתבעים קבעתי דיון שנועד לחקירת המומחה. בפתח הדיון העלו הנתבעים טענה נוספת, לפיה עד לאותו רגע (14.7.24) לא קבלו את הנספחים לחווה"ד.

טענה זו תמוהה לכאורה על פניה, הואיל והנתבעים התייחסו לחווה"ד לאורך השנים, שלחו למומחה שאלות הבהרה, טענו טענות שונות בנוגע לחווה"ד וכל זאת מבלי שטרחו לקרוא את הנספחים לחווה"ד? וכיצד זאת הסכימו שמחקרו של עו"ד ר.ג. יהווה חוו"ד מטעם בימ"ש, מבלי שקראו את נספחי חווה"ד?

ודוק: מדובר בחוו"ד גניאולוגית המבוססת על מסמכים שונים שהמומחה איתר, כך שהנספחים לחווה"ד הם עיקר חוו"ד.

14.הנתבעים העלו בדיון טענה נוספת, לפיה לא כל הנספחים לחווה"ד תורגמו על ידי המומחה לעברית. המומחה הבהיר כי תרגם את מה שרלוונטי ואין טעם לתרגם מסמכים רבים שאינם רלוונטיים לסוגיה שבמחלוקת (ע' 50 לפרוטוקול).

15.בסופו של הדיון הסכימו הצדדים שהמומחה לא ייחקר, הם יגישו סיכומים ויינתן פסק דין. הנתבעים הודיעו כי הם יתרגמו את כל נספחי חווה"ד, תרגום נוטריוני לעברית, מה שיגזול זמן ולכן ביקשו פרק זמן נוסף להגשת סיכומיהם (בפרוטוקול עמ' 33, 49,50,52).

16.ביום 18.8.24 סרקו הנתבעים לתיק בימ"ש את נספחי חווה"ד, כאשר מדובר בכרך עב כרס המכיל מאות עמודים, לא ממוספרים, רובם בשפה הרוסית.

הנספח היחיד שתורגם לכאורה נוטריונית לשפה העברית, האו נספח יז', המכיל 5 עמודים וכותרתו "אוטוביוגרפיה של רופא צבאי דרגה 2 ג.י. (שם האב: ו')".

ב. יורשי י.ג.

17.עפ"י חווה"ד, המנוח נפטר ערירי ללא אישה וילדים. הוריו י.פ. ור.ג., נישאו בXXXX ביום X.06.1913, כפי שעולה מתעודת נישואיהם, ההורים נספו בשואה, כפי שעולה מדפי עד (יד ושם) שמולאו על ידי המנוח עצמו.

למנוח היתה אחות בשם ל', ילידת X.05.1914 (צורפה תעודת לידה) שנספתה באושוויץ ביום X.02.1943 רווקה, לפי דף עד שמילא אחריה המנוח.

למנוח היה אח בשם מ', יליד X.08.1915 (צורפה תעודת לידה). מ' נפטר בביאליסטוק ביום X.02.1928, כשהוא בין 12.5 (צורפה תעודת פטירה).

18.עפ"י חווה"ד, לא קיימים יורשים פוטנציאליים מצד אביו של המנוח (ע' 5-8 לחווה"ד).

19.אשר לאם המנוח, המומחה מצא כי היו לה אחים. במחקר ארכיוני בפולין אותרו רישומי לידות ילדיהם של הורי אם המנוח, א. ג. ו. (XXX), לבני הזוג נולדו מס' ילדים, ביניהם י.ג., יליד X.08.1897עפ"י תעודת לידה.

הערה: אם המנוח נולדה בעיר באליסטוק אשר בשנים הרלוונטיות היתה תחת שלטון של מספר מדינות לחילופין: פרוסיה, רוסיה, פולין, גרמניה.

20.הנתבעים טוענים שהם צאצאיו של י.ג. ולכן יורשיו של המנוח, בהיותם בפרנטלה השלישית. לטענתם, אותו י.ג. נולד בשנת 1901, כפי שגם נרשם על מצבת קיברו.

הנתבעים תרגמו את האוטוביוגרפיה שנכתבה על ידי י.ג., בה הוא עצמו רשם כי הוא נולד ביום X.02.1928,

לפיכך, לאור אי ההתאמה, עולה לכאורה ספק אם מדובר באותו י.ג. .כלומר, האם סבם של הנתבעים, מר י.ג. שנולד לטענתם, וכפי שהוא עצמו רשם ביום X.02.1928, הוא אותו י.ג., דודו של המנוח אשר נולד ביום X.08.1897,, כפי שעולה מתעודת הלידה הרשמית שאותרה בארכיון העיר ביאליסטוק.

לכאורה, לאור האמור לעיל עלול לעלות ספק בדבר זהותם של שני ה"ה י.ג., אולם המומחה סבור שמדובר באותו אדם , שאולי "שיפץ" את קורות חייו לצורך גיוס לצבא (עמ' 9 לחווה"ד).

21.כאמור, עפ"י חווה"ד, י.ג. הוא דוד של המנוח. עפ"י רישומים שנמצאו בארכיון משרד ההגנה הרוסי, י.ג. רשם שנישא בשנת 1926 לס.ר. ונולדו להם 2 בנים: ב.ג. וי.ג.

נתבעת 1 היא ביתו של י.ג. ונתבעת 2 היא ביתו של ב.ג..

22.ביום 13.11.24 הוגש דו"ח מחקר נוסף מטעם המומחה, מחקר משלים שנערך לבקשת האופט' הכללי. עפ"י המחקר המשלים, לי.ג. נולד בן נוסף בשם ס.ג. ביום X.10.1935,, מאשה אחרת בשם א.מ., אשר נפטרה בשנת 1992.

המומחה איתר את תיאור התא המשפחתי באינטרנט, ממנו עולה כי אביו של ס' (עפ"י תעודת לידה) הוא י.ג. שהיה רופא צבאי ותמונתו זהה לזו של י.ג.(נמצאה בארכיון הצבא הרוסי), סבם של הנתבעים.

בשני המקרים מדובר בי.ג. שהיה רופא צבאי ברוסיה ונפטר ביום X.04.1964, בסט.פטרסבורג (רוסיה), בשני המקרים, אביו של י.ג. נקרא ו'/ א'/ו'.

23.המומחה מפנה לספרו של המלומד פרופ' אלכסנדר ביידר, "מילון לשמות פרטיים אשכנזיים". מהספר ניתן ללמוד כי השמות ו'/ א'/ו' הם שמות חלופיים, כמו גם הטייתם הפטרונימית "ו" (בנו של ו').

24.מהאמור לעיל עולה כי י.ג. ז"ל היה דודו של המנוח ולפיכך היה אחד מיורשיו. עוד עולה, כי הנתבעים אינם יורשיו היחידים של י.ג. ועפ"י חווה"ד, גם תובעים מס' 4 הם יורשיו לכאורה (טרם ניתן צו ירושה אחר י.ג. ז"ל).

ג. דודים נוספים של המנוח, מצד אימו

25.המחקר הארכיוני בפולין העלה שלהורי אם המנוח (ו.ג. וא') נולדו 6 ילדים, לרבות י.ג. הנ"ל. כל הילדים חוץ מי.ג. נפטרו בילדותם, עפ"י הרישום.

26.למרות האמור, י.ג. רשום באוטוביוגרפיה שלו, כי להוריו נולדו 12 ילדים, 7 מהם נפטרו בילדותם ו- 5 בגרו (לרבות הוא עצמו).

עוד רשם י.ג. באוטוביוגרפיה שלו, כי 2 אחיותיו נישאו וגרו בעיר מולדתן ביאליסטוק ואילו 2 אחיו ברחו לחו"ל: ב' ברח לאנגליה בשנת 1901 וש' ברח לאמריקה בשנת 1906.

27.המומחה איתר רישום נישואין של א.ג. (בת ו', וא') לא.ג. (בן ש'), ביום X.04.1924.

א' היתה אחותו של י.ג. ולכן גם היא דודתו של המנוח. עפ"י דף עד שרשם המנוח, דודתו א.ג. ו- 2 ילדיה ניספו בשואה.

28.אשר לבעלה של א', מר א.ב.ש.ג, נמצא כי התבקשה הוצאת תעודת פטירה ע"י בימ"ש בביאליסטוק אחר אדם בשם א.ג., שנפטר ביום X.06.1941 .

למרות האמור, המומחה מצא בספר זכרונותיו של י.א. כי הבעל א.ג. שרד את השואה והיגר לאוסטרליה.

המומחה בדק ומצא בעיר מלבורן אשר באוסטרליה את קברו של א.ג. בן ש' אשר נפטר בשנת 1963 בגיל 72.

על פי רישום הנישואין, א' היה כבן 34 בשנת 1924, לפיכך נולד בשנת 1890 לערך, מה שתואם את הרישום על המצבה.

בחיפושי המשך במאגר ארוסלן, מצא המומחה את שמו של א' ברשימת ניצולים, כבנם של ש' וב'.

29.מהאמור לעיל עולה כי הדודה א' נספתה ולא הותירה אחריה יורשים פוטנציאליים של המנוח.

עוד עולה, כי ספר זכרונותיו של א' דייק בקביעותיו.

30.י.א. היה קרוב משפחה של המנוח: סבתו של א' וסבתו של המנוח היו אחיות. שניהם הגיעו ארצה בסופו של דבר וקיימו יחסים קרובים (ראה תמונתם המשותפת בעמ' 37 לספרו של א' ובדבריו של פרופ' אריאל רובינשטיין שהובאו על ידי המומחה).

31.י.א. ניחן כנראה בזיכרון טוב. י.א. העלה על הכתב בעזרת ביתו ר', את זיכרונותיו ואת קורותיהם של בני משפחתו, הקרובים והרחוקים יותר. י.א. היטיב לתאר את קורות המשפחה תוך ציון שמותיהם וכינוייהם של בני המשפחה, עם מי נישאו, במה עסקו, מי היו ילדיהם וכו'.

י.א. מתאר את החיים בגולה תוך ירידה לפרטים רבים, כך שהקורא מקבל תמונה מלאה בפרטים של חיי בני המשפחה.

(ראה לדוגמא לעניין זה את התיאור החי והמלא של שבט "XXX", בעמ' 34-40 בספר (צורף כנספח ביום 18.8.24 על ידי הנתבעים).

32.הנתבעים טוענים בסיכומיהם כי לא ניתן להסתמך על ספרו של י.א., מכיוון שלא מדובר בעדות ואף לא בתצהיר וחלק מהספר מתבסס על מידע שהגיע לידי המחבר מאנשים אחרים, לרבות מידע בנוגע לאירועים שזמנם טרם לידתו של המחבר (סעיפים 12, 16 לסיכומים).

33.אכן, מדובר בספר זיכרונות, אלא שהמומחה לא סמך ידיו על רק על מה שכתוב בספר ועל כך בלבד. המומחה נעזר בספר והצליב מידע עם מסמכים רבים שנמצאו בארכיונים השונים כמפורט בחווה"ד.

34.כאמור, י.ג. כתב באוטוביוגרפיה שלו ש-2 מאחיו היגרו לארה"ב – ב' וש'. גם י.א. כתב כך בספרו, על אף שלא היה מודע לאוטוביוגרפיה הנ"ל שנמצאה ע"י המומחה בארכיון ההגנה הרוסי. שניהם, י.ג. וי.א. רשמו ששמות האחים הם ב' וש', כאשר השם ש' לא נמצא במסמכים אחרים.

35.עם זאת, במסמכים רשמיים שמצא המומחה בארה"ב נמצא שלב.ג. היה אח בשם ס.ג. ושניהם היו אחיה של ר.פ., אם המנוח.

36.בכרטיס הרישום של ב.ג. במלחמת העולם הראשונה, נרשם מפיו של ב.ג., כי האדם הקרוב לו ביותר הוא אחיו, ס.ג..

עובדה זו תואמת את דברי י.א., כי האח ש' שינה את שמו לג'.

המומחה מציין בחוות הדעת כי השם ג' אינו חוזר על עצמו במסמכים אחרים ובמקומו מופיע השם "ג".

37.במניפסט האנייה שהגיעה לניו יורק ביום X.11.1923 . מופיעים שמו 2 בנותיו של ב' – ר' וש'. נרשם כי הן נולדו בבריטניה והשאירו בביאליסטוק קרובה בשם ר.פ. (דודתן), היא אם המנוח.

כניסתן של הבנות לארה"ב עוכבה ונרשם כי מי ששיחררן היה אביהן, ב.ג. מבוסטון (8.2.1923).

38.ב.ג. התחתן ביום X.05.1901 . בעיר לידס, אנגליה, עם ב.ב. (עפ"י תעודת נישואין רשמית).

ביום X.05.1903 . נולדה בלידס ביתם ג' (על פי תעודת לידה רשמית).

ביום X.10.1904 . נולדה בלידס ביתם ר' (על פי תעודת לידה רשמית).

39.ביום X.03.1907 . נפטרה אשתו של ב' , ב.ב. משחפת (ר' השלמת מחקר, מיום 26.7.20). במפקד האנגלי לשנת 1911 מופיע ב' תחת שם משפחה "ר", כשהוא אלמן ולו 2 בנות: ש' ור'. הבת ג' אינה רשומה.

י.א. רשם בספרו כי ב.י.ג. שהיגר לאנגליה ושינה את שמו ל"ג", העביר 2 מבנותיו – ש' ור'– אל אמו בביאליסטוק ואת הבת השלישית – ג' – השאיר אצל משפחת אמה במנצ'סטר אנגליה.

מכך עולה שבעת המפקד בשנת 1911, הבנות ש' ור' טרם הועברו לסבתן בביאליסטוק וכנראה שעברו אליה בסמוך לאחר מכן, כפי שיפורט בהמשך.

40.ביום 10.9.13 הגיע ב' לארה"ב עם האונייה "א", שהפליגה מאנטוורפן (בלגיה) לניו יורק.

לפי מניפסט האוניה, הוא נכנס לארצות הברית בשם בן ר' (כפי שנרשם במפקד האוכלוסין האנגלי ב- 1911). הוא הצהיר שעיר מגוריו באנגליה היא מנצ'סטר ויעד מסעו הוא אצל אחיו, שגר ברחוב ה' 15 בוסטון – אותה כתובת בה גר ס.ג., לפי מה שרשום במסמך בקשת ההתאזרחות של ס.ג.

41.ביום 21.3.1917 מילא ב.ג. הצהרה על כוונתו להתאזרח בארה"ב. בבקשתו רשם כי הוא נולד ביום 18.4.1882 במנצ'סטר אנגליה, כי הוא אלמן, מקום מגוריו הקודם היה בעיר לידס (אנגליה) והוא הגיע מארה"ב באנייה "א" שהפליגה מאנטוופן (בלגיה) לניו יורק ביום 21.9.1903.

42.המומחה מתייחס לחוסר הדיוק בפרטים ומפנה למאמרו של המלומד סטפן מאנץ, שהסביר כיצד אותה עת (1917) מלחמת העולם הראשונה הייתה בעיצומה והשלטונות בארה"ב אסרו אזרחים של מדינות אויב, מפחד שירגלו לטובת מדינות המוצא שלהם. לפיכך, רבים שיקרו בנוגע למקום לידתם וסביר שזו הסיבה לכך שב.ג. רשם שנולד באנגליה, ממנה היגר לארה"ב כ- 10 שנים קודם למילוי הטופס.

43.ביום 11.11.1919 אישרו רשויות ההגירה באליס איילנד (ניו-יורק) שב.ר. הגיע לארה"ב ביום 24.9.1913 באונייה "א". ניתן לראות בטופס שהשם "ג" היה רשום ונמחק.

44.ביום 12.5.1920 התחתן ב.ג. עם אשה גרושה בשם א.מ. שהיו לה 2 בנות מנישואים קודמים (עפ"י תעודת נישואין רשמית).

45.בבקשת ההתאזרחות שהגיש ב' הוא רשם שיש לו 2 בנות הנמצאות בפולין – ש' ילידת 10.1.1901 ור' ילידת 24.11.1904. בת נוספת, ג' נולדה ביום 4.6.1903 גרה באנגליה, היגעה לניו-יורק במרץ 1921 באנייה "ס" וגרה כעת בבוסטון.

גם במסמך זה קיימת הערה הקושרת בין השם "ב.ר." לבין השם "ג'".

46.במצורף לבקשת ההתאזרחות של ב' נמצא נספח בו הוא ביקש לתקן את תאריך הלידה של הבת ש' ליום 19.1.1902, התואם את הרישום האנגלי.

47. ביום 25.4.1921 הגיעה ג.ג. לניו יורק באנייה "ס" שיצאה מליברפול (אנגליה) ביום 16.4.1921. ג' הצהירה שהיא נוסעת לאביה, ב. ג., שכתובתו היא ברחוב א' 5 בבוסטון, אותה כתובת שרשם ב.ר. בבקשת ההתאזרחות (ראה במניפסט האנייה).

48.ביום 7.2.1923 הגיעו לניו-יורק הבנות ש' ור'. שמה של ש' שובש, אולם בבקשת ההתאזרחות שלה היא קשרה את עצמה לשם המשובש והזיהוי שלה ושל אחותה במניפסט האניה הוא ודאי. הן מציינות שהתגוררו בביאליסטוק (י.א. רשם שהן גרו בביאליסטוק אצל סבתן, אמו של ב' –).

עוד ציינו האחיות ש' ור', כי הן נולדו באנגליה וכי הקרוב שהשאירו מאחור היא דודה בשם ר.פ.– היא אם המנוח, אחותו של ב.י.ג., לימים ב.ר.ג.

49.עפ"י מפקד האוכלוסין של ארה"ב לשנת 1930 אנו לומדים כי לב' וא' נולדו עד לאותו מועד 3 בנות: ד' ילידת 1922 לערך, פ' ילידת 1926 לערך וג' ילידת 1927 לערך.

50.במפקד הפדרלי של ארה"ב לשנת 1940, מופיע ב' כגרוש המתגורר לבד. א' מתגוררת עם 3 בנות: ד', ג' וב'. הואיל ונרשם כי ב' בת 8 שנים אותה עת, עולה מכך כי היא נולדה בשנת 1932 ולכן לא הופיע שמה במפקד של 1930.

באינדקס רישומי הפטירה של בוסטון איתר המומחה רישום פטירה של פ.ג. בשנת 1931. המומחה איתר את מצבת קברה של פ.ג. (בלומא), שנפטרה ביום 11.9.1931 בבוסטון ונקברה בבית הקברות "XXX". שם אביה רשום על המצבה "ב.י.", כפי שרשם י.א. בספרו.

זו הסיבה שהבת פ' לא מופיעה במפקד של 1940.

51.המומחה צירף לחווה"ד את תעודת הלידה ותעודת הפטירה של פ' (נולדה ונפטרה בבוסטון ארה"ב) אותן קיבל ממר ב.ג., אחד מיחידי התובע מס' 1. מתעודות אלו ניתן לראות (באופן לא מפתיע) כי בתעודת לידתה של פ' נרשם שאביה נולד באנלגיה ואילו בתעודת פטירתה נרשם כי אביה נולד ברוסיה.

52.ב' נפטר בבוסטון ביום 27.4.65 ובתעודת הפטירה נרשם כי מי שדווח על הפטירה זו ביתו ד.ק., אשר מסרה כי הוריו של ב' היו ו' וא' וכי אשתו הייתה א.א. הוא צויין כאלמן של א', אבל במקורות אחרים הופיע כגרוש (ראה במפקד הפדראלי 1940) וכך גם לטענת מר ג'. המומחה סבור כי אין ספק שב' התגרש מא' (סעיף 47 לחווה"ד).

53.מכל האמור והמפורט לעיל, הוכח כי ב' הוא ב.י.ג., אחיה של ר.פ. , היא אמו של המנוח.

לפיכך, ב' הוא דודו של המנוח והוא אחד מיורשיו.

54.המומחה המשיך וסקר בחווה"ד את שושלת היוחסין של ב' ומה אירע לכל אחד מצאציו, אולם בכדי לקבוע מי הם יורשיו של ב' יש לפנות לכבוד הרשם לענייני ירושה ולבקש צו ירושה בנוגע לב' ז"ל.

55.עד כאן באשר לב' ז"ל, דודו של המנוח.

י.ג., דוד נוסף של המנוח (זה ששירת כרופא בצבא הרוסי) רשם באוטוביוגרפיה שלו כי היה לו אח נוסף בשם ש', שברח לאמריקה בשנת 1905, ברח מגיוס לצבא הצאר הרוסי. רישום זה תואם את זכרוניותיו של י.א. בספרו. גם י.א. רשם כי דוד של המנוח, ש' גלצ'ינסקי היגר לארה"ב. י.א. הוסיף כי הדוד שינה את שם משפחתו לג'.

56.המומחה מציין בחווה"ד כי תובע 2 המציא לו את רישום הכניסה של ג' לארה"ב, שם נרשם ביום 11.7.1906 כי שמו "ש.ג.".

במניפסט זה נרשם כי הוא נולד בביאליסטוק והוא מצטרף לאחיו בבוסטון.

57.בבקשת ההתאזרחות של אותו "ש.ג." נרשם שמו "ס.ג.", נרשם כי הוא נולד בביאליסטוק ביום 15.5.1883 ונרשם כי הוא נכנס לארה"ב ביום 11.7.1906 בשם "ש.ג.".

58.עפ"י תעודה רשמית של בימ"ש במסצ'וסטרס ארה"ב, ביום 1.2.1920 שינה מר ס.ג. את שם משפחתו לג'.

58.תובע מס' 2 הציג מכתב שנשלח ביום 7.12.1916 מו' שנמצא ברוסיה בעיר קוטלניך/קוטלניץ, למר ס. ג. שנמצא בבוסטון ארה"ב.

מהמכתב עולה שו.ג. עוסק במסחר של זיפים. עוד עולה, כי ו' מסתובב ברחבי רוסיה לצרכי עיסקו.

באוטוביוגרפיה של י.ג. (הרופא הצבאי הרוסי) נרשם כי אביו ו' עבד בזיפי מברשות, ונסע לעבוד בעיר אחרת.

על פי האוטוביוגרפיה של י.ג., אביו ו' עבד במפעלים רבים של זיפי מברשות, עד שבשנת 1917 התקבל לעבודה במחלקת שיער זיפים של המועצה העליונה של הכלכלה הלאומית, שם עבד עד שנת 1927, כשיצא לפנסיה.

60.מכך עולה שהאמור במכתב תואם את האמור במסמך שנמצא בארכיון הצבא הרוסי: האב ו' עסק בעסקי זיפים של מברשות ונדד לצורך כך ברחבי רוסיה. וי.א., מה הוא אומר?

על פי י.א., ו' התמחה בעסקי שיער חזיר. בפרוץ המהפכה הבולשביקית הועסק במקצוע זה כמומחה ופקיד ממשלתי ובהגיעו לגיל פרישה היה מקבל פנסיה ממשלתית מכובדת.

61.י.א. מוסיף ומתאר כי ו' נתקע באחד ממסעיו המסחרייים ברוסיה (בזמן מלחמה"ע הראשונה) ואשתו נשארה עם ילדיה בביאליסטוק (פולין) "כמעט בחזקת עגונה".

62.כך גם באוטוביוגרפיה של י.א.: י.א. רשם כי אביו נסע לעבוד מחוץ לעיר והוא, י.א. נאלץ לפרנס את עצמו ואת אמו בביאליסטוק בפולין, אשר נכבשה ע"י הגרמנים בשנת 1915, בעוד אביו ו' היה ברוסיה.

63.כך גם במכתב: ו.ג. כותב לס. ג. שאמא נמצאת שם, בבית, היא לא יכולה לעזוב את הבית והילדים ולהגיע אל ו' לזמנים לא בטוחים. אמא צריכה כסף דחוף.

הכל ממש תואם: התיאור בספר של י.א., התיאור באוטוביוגרפיה של י.ג.

והתיאור במכתב, 3 מקורות שונים ונפרדים ובשלושתם תיאור זהה מבחינה מהותית, כאשר המכתב מיועד למר ס. ג. הנמצא בבוסטון.

64.מהאמור לעיל עולה כי ס.ג. היה דוד של המנוח: ס.ג. עצמו הבהיר כי הוא אותו "ש.ג." שנכנס לארה"ב, אחיו ב.י.ג. הצהיר כי הוא וס.ג. אחים (ר' סעיף 36 לעיל), כאשר ב.י. הגיע לארה"ב הוא הצהיר שהוא נוסע לאחיו, שגר ברח' ה' 15 בוסטון, אותה כתובת שרשומה ככתובתו של ס.ג. בבקשת ההתאזרחות שלו (ר' סעיף 40 לעיל). אביו של ס.ג. שולח לו מכתב מרוסיה, כאשר חיבור כל העובדות העולות מהמסמכים השונים, מצביע על אפשרות אחת שהיא הסבירה ביותר מכל האפשרויות: ס.ג. היה אחיה של ר.פ., אם המנוח.

65.מסמך נוסף המקשר בן ס.ג. למנוח, הוא בקשתו של ג' מיום 4.5.1917 לצאת לרוסיה, לערים הרלוונטיות למכתב ששלח אליו אביו ו' ביום 7.12.1916.

ס' הצהיר כי נולד בביאליסטוק ביום 15.5.1883, הגיע לארה"ב באונייה ביום 20.7.1906 ומאז גר בבוסטון. ביום 1.7.1912 נהיה אזרח ארה"ב, הוא עובד כאיש מכירות ובמבקש לקבל דרכון כדי שיוכל לבקר ברוסיה, בערים מוסקווה, פטרוגארד, וויאטקה.

66.ממכתבו של ו' האב, עולה כי אותה עת הוא גר בפטרוגארד והתכוון לנסוע למוסקווה, מה שמהווה נדבך נוסף התומך במסקנה כי ס' הוא אכן בנו של ו' ואחיה של ר.פ..

67.הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, התובעים השתהו בהגשת התובענה, שיהוי שפוגע בזכויותיהם ועל כן דין התובענה להידחות.

טענה זו נדונה בהרחבה בפסק הדין שניתן ע"י כב' השופט מוטי לוי ונדחתה ע"י ערכאת הערעור.

68.טענה נוספת לנתבעים כי טענות התובעים אינן מתבססות כולן על ידיעה אישית.

אכן, זה טבען של תובענות המתבססות על מחקר גניאולוגי, סביר להניח שלא נמצא כיום בחיים אדם היכול להעיד מידיעה אישית אודות אירועים שהתרחשו בסוף המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20. לכן ביהמ"ש נדרש למחקר גניאולוגי וכמו בכל תיק ההכרעה מבוססת על סמך ראיות, ישירות ונסיבתיות, כאשר הרף הראייתי הנדרש הוא של 51%, כלומר שהמסקנה המתקבלת בסופו של דבר, סבירה יותר ממסקנות אחרות.

69.הנתבעים מתייחסים לחווה"ד וטוענים שדינה אינה כשל חוו"ד מומחים אחרים. אכן, חווה"ד מבוססת על מסמכים שנאספו ע"י המומחה ממקורות שונים. הצדדים לא חלקו על כך ולא ביקשו לחקור את המומחה. חווה"ד הניחה בפני בימ"ש מסמכים שונים, כמפורט לעיל, והמסקנה בדבר היותו של פלוני יורש את המנוח היא מסקנה שיפוטית שמבוססת על המסמכים שאותרו ונמצאו ע"י המומחה.

70.הנתבעים מלינים על כך שרוב המסמכים שצורפו לחווה"ד לא תורגמו לעברית (ס' 10 לסיכומיהם). כזכור סוגיית התרגום נדונה והוכרעה, כאשר הנתבעים הודיעו שהם יתרגמו הכל לעברית ויגישו לבימ"ש (פרוט' 14.7.22).

71.הנתבעים מלינים על כך שהמומחה לא חתם על טופס 6 (הצהרה בדבר היעדר ניגוד עניינים). הנושא נדון והוכרע, הנתבעים אינם טוענים לקיומו של ניגוד עניינים כלשהו ולא ביקשו לחקור את המומחה על כך. מה גם שהם עצמם ביקשו שמחקרו של עו"ד ג' ישמש כחוו"ד מומחה בימ"ש, לכן טענתם זו נטענה בחוסר תום לב (סעיף 11 לסיכומיהם).

72.הנתבעים מעלים תמיהה, כיצד זה י.א. לא יצר קשר עם בנותיו של ב.ג. בארה"ב. איני יודע מדוע, אולם טענה זו אינה מועילה לנתבעים במאומה. אביה של נתבעת 2, מר ב.ג. ז"ל, כתב מכתב לעו"ד ר.א. (נספח ה' בקובץ המסמכים שהוגשו ע"י ב"כ הנתבעים). במכתבו זה רשם ב' כי למרות שהוא ומשפחתו גרו בארץ לא רחוק מהמנוח, הם לא ידעו האחד על השני ולכן לא היה ביניהם קשר.

אם כך, מה הפלא שלא היה קשר בין המנוח לקרובי משפחתו הרחוקים בארה"ב?

73.הנתבעים טוענים כי אין סימנים לכך שב' וס' חיפשו קרובים אחרי השואה. ומה בכך? כלום ב' וי' (אבותיהן של נתבעות 1 ו- 2) חיפשו? ב' רשם במכתבו שהוא לא חיפש, כי לא ידע איך לחפש.

74.הנתבעים טוענם שלא ברור אם המכתב של ו' לס' הוא מכתב של אב לבנו. לטענתם, המכתב נראה מנוסח רשמי מדי, ללא "נשיקות" "אהבה" וכו' (סעיף 22 לסיכומיהם).

מכך הם מסיקים שזה לא מכתב מאב לבנו אלא מכתב בין 2 סוחרים.

האומנם? 2 סוחרים, שבמקרה לשניהם קוראים ג'? ובמקרה לו' יש בן שהיגר לארה"ב, גר בעיר בוסטון, אולם בבוסטון גר ג' נוסף, שאינו בנו של ו', סוחר הנמצא איתו בקשרי מסחר? 

כמפורט לעיל – המכתב אינו עומד לבדו אלא הוא חלק ממארג של ראיות נסיבתיות המבוססות על מסמכים ממקורות שונים והחיבור של כל הראיות הוא שמוביל למסקנה כי ס' ג' הוא דודו של המנוח.

75.הנתבעים טוענים כי הדבר החמור ביותר הוא שהמכתב לא תורגם נוטריונית.

גם טענה זו נטענה בחוסר תום לב, לאור האמור בפרוטוקול מיום 14.7.24 בעמ' 33, 49, 50, 52.

76.הנתבעים טוענים שהוגשו על ידי התובעים 2 תרגומים שונים של המכתב, אחד הוגש בשלב מוקדם של ההליך המשפטי והאחר הוגש בסיכומי התובעים.

ראשית, לא מצאתי הבדל מהותי היורד לשורשים של דברים, בין 2 התרגומים.

שנית, התייחסתי רק לתרגום הראשון, לא לזה שהוגש בסיכומים.

שלישית, את כל טענותיהם של הנתבעים בדבר העדר תרגום/תרגום לקוי, עליהם להפנות לעצמם, כאמור בסעיף 75 לעיל.

77.הנתבעים טוענים כי במכתב נרשם שהאם תתקשה לעזוב את ביתה בביאליסטוק שבפולין, לעזוב בבית את 3 ילדיה ולנסוע לבעלה שנמצא ברוסיה (פטרוגראד/מוסקווה). לטענת הנתבעים, אותה עת היו 3 הילדים בגירים ולא הייתה בעיה לעוזבם לבד בבית.

אכן, לא קטינים אולם עפ"י הנטען בסעיף 22, 23 לסיכומי הנתבעים, שניים מהילדים היו בגילאי 19, 20, בגירים צעירים, בעת שמלחמת העולם הראשונה משתוללת ואין לדעת אם האם תוכל לשוב אל ילדיה או להביאם אליה (עפ"י האוטוביוגרפיה של י.ג., העיר ביאליסטוק נכבשה בשנת 1915 ע"י הגרמנים).

78.בסעיף 26 לסיכומיהם מפנים הנתבעים לכך שבחווה"ד נרשם ששני האחים (ב' וס') מסרו פרטים שונים, לפעמים סותרים. אכן, נכון. המומחה גם הסביר מדוע והפנה לספרות מלומדים, כמפורט לעיל.

גם האח י.ג., סבם שהנטען של הנתבעים, רשם באוטוביוגרפיה כי נרדף על ידי הגרמנים ועל ידי הפולנים. מה שי' לא רשם (מטעמים מובנים) הוא שגם השלטון הבולשביקי רדף את היהודים, לרבות את י.ג. עצמו וללא כל סיבה, מלבד עצם היותו יהודי.

79.בסעיף 28 לסיכומיהם מפנים הנתבעים לכך שבתעודת הפטירה של ס' נרשם כי הוריו הגיעו מרומניה.

גם טענה זו אין בה ממש.

תעודת הפטירה נרשמה לאחר פטירתו של ס', לפיכך לא הוא שמסר לרשויות את העובדות הרשומות בתעודת הפטירה, אלא מישהו אחר. ס' עצמו רשם במסמכים רשמיים כי הוריו מרוסיה, ר' לדוגמא תעודת נישואין ראה ברישום כניסתו של ס' לארה"ב, שם הצהיר כי נולד בביאליסטוק, ראה בבקשת ההתאזרחות של ס'. הדברים שנרשמו מפיו של ס' עצמו אודות מקום לידתו והוריו, עדיפים עלי מדברים שנרשמו מפיהם של אחרים (לא ידוע מי) לאחר מותו של ס'.

80. הנתבעים טוענים שעל מצבתה של ד.ק. נרשם "ל.ד. בת ב'". לטענתם, הואיל וד' היא בתו של ב.ג.,המסקנה היא שב' היה כהן וכך גם אביו א', מה שלא הוכח.

אכן, לא הוכח אולם גם לא הוכח אחרת. פשוט אין בתיק התייחסות כלשהי לכך שמי מהדמויות היה או לא היה כהן/לוי/ישראל.

81. לאור כל האמור והמפורט לעיל, משהוכח שלמנוח יש יורשים פוטנציאליים נוספים, מעבר לנתבעים, התביעה מתקבלת וצו הירושה שניתן ביום 5.6.12 מבוטל בזה.

82.לאור ממצאי חווה"ד, ניתן בזה צו ירושה הקובע כי יורשיו של המנוח הם 3 דודיו: ס.ג., ב.ג., י.ג., כל אחד יורש שליש מהעיזבון.

מכיוון ששלושת הדודים נפטרו, יש לפנות לרשום הירושות והצוואות ולהוציא צווי ירושה/קיום צוואה אחר היורשים.

83.לאור האמור, על הנתבעים להחזיר לקופת העיזבון שליש ממה שקיבלו ממנה (חלקו של ס' ז"ל).

84.לכאורה, עפ"י חווה"ד, נראה שניתן להגיע להסכמות, לקצר את ההליכים המשפטיים באופן משמעותי, כי אם לא כן צפויים לצדדים הליכים משפטיים ממושכים, בטרם יוכלו להנות מפירות עיזבון המנוח, אולם בהיעדר הסכמה אין מנוס מקיומם של כל ההליכים הנדרשים בהתאם לחוק.

85.מהשהתקבלה התביעה, הנתבעים מחוייבים בהוצאותיה.

86.הצדדים לא דיווחו מה היו הוצאותיהם. התיק נמשך על פני שנים רבות, מאז שנת 2014, התקיימו מספר דיונים והוגשו בקשות רבות.

נוסף לכך, כפי שנרשם לעיל מצאתי כי התנהלות הנתבעים לא הייתה בתום לב.

לאור האמור, אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובעים 1 ו- 2, 50,000 ₪ לכל אחד, סה"כ 100,000 ₪.

87.בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים 3 ו- 4, 30,000 ₪ לכל אחד, סה"כ 60,000 ₪ לשניהם, הואיל וחלקם בתיק זה היה קטן יותר מזה של נתבעים 1 ו- 2.

88.להוצאות שנפסקו תתוסף ריבית שקלים כדין, מהיום עד התשלום בפועל.

89.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים .

90.מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, א' אלול תשפ"ה, 25 אוגוסט 2025, בהעדר הצדדים.

חתימה