ידיעה בלעדית של פסקדין שפורסמה גם ב
לפסק הדין בעניין יעקב נ' לשכת רישום המקרקעין תל אביב ואח'
אדם שרכש דירה, גילה לתדהמתו כי נפל קורבן למעשה מרמה, שכן המוכר זייף את הבעלות בטאבו. תביעה שהגיש נגד המוכר התקבלה, אולם תביעתו נגד מרשם המקרקעין, שלטענתו התרשל בכך שלא עלה על התרמית- נדחתה. על כך הגיש הרוכש ערעור למחוזי. מה נקבע?
אדם שרכש דירה בת 2 חדרים בתל אביב תמורת 153 אלף דולר, גילה בדיעבד שהמוכר זייף את בעלותו בדירה. לאחר שנחשפה התרמית, הועמד המוכר לדין פלילי ונענש, והדירה הוחזרה לידי בעלת הדירה המקורית במסגרת הליך משפטי.
לפיכך, הגיש הרוכש לבית משפט השלום תביעה נגד המוכר, משרד המשפטים ולשכת רישום המקרקעין בתל אביב, וביקש פיצוי של כמיליון וחצי שקל. תביעתו נגד המוכר התקבלה במלואה והאחרון חויב לשלם לו 180 אלף שקל, אולם התביעה נגד משרד המשפטים ולשכת המקרקעין, נדחתה.
על כך הגיש הרוכש ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז, בו טען כי במשרד המשפטים לא נקבעו נהלים מתאימים למניעת מעשי תרמית. לטענתו, לשכת המקרקעין יכולה הייתה לנקוט שורה של פעולות על מנת להפחית את הסיכון למעשי מרמה, ובהן יצירת קשר טלפוני עם עורך הדין החתום על טופס הרישום בטאבו, כדי לוודא את זהותו, והקמת מערכת ממוחשבת למניעת זיופים.
המדינה טענה כי היא פעלה ופועלת למניעת פעולות מרמה. עוד טענה, כי התביעה הוגשה במטרה לתור אחר "כיס עמוק", וכי המערער עצמו נהג בתמימות ובחוסר זהירות.
המלצה- מגנון ביטוחי מיוחד
ביהמ"ש המחוזי אישר את קביעת בימ"ש השלום, על פיה לשכת המקרקעין התרשלה רק במעמד רישום הערת האזהרה על שם המוכר, אולם אין קשר סיבתי בין רשלנותה לבין הנזקים שנגרמו למערער, שכן הנכס כלל לא נקנה על סמך הערת האזהרה.
ביהמ"ש המחוזי אישר את ממצאי בימ"ש השלום, כי במעמד רישום הערת אזהרה על ידי המוכר, היה על רשם המקרקעין להבחין בכך שהחתימות המזויפות על חוזה המכר ועל הבקשה אינן תואמות זו את זו, אולם לא התקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזקי המערער, כיוון שהנכס כלל לא נקנה על סמך הערת האזהרה.
נקבע כי חיוב הטאבו בשימוש באמצעים מוגברים למניעת מקרי תרמית כרוך בעלויות, אשר אינן ביחס שקול לתועלת, בפרט לאור נתוניה, המעידים על פעולות מניעה מוצלחות למדי.
עם זאת, ועל מנת למנוע מצב בו אדם שהסתמך על המרשם בתום לב, ייאלץ לשאת בנזק על לא עוול בכפו, המליץ ביהמ"ש למדינה לבדוק אפשרות ליצירת מנגנון ביטוחי מיוחד.
לבסוף נפסק, כי למרות שישנו קושי בכך שהמערער נפל קורבן למעשה תרמית בהסתמך על גוף ציבורי, לא ניתן לגלגל במקרה זה את הנזק על המדינה. הערעור נדחה כאמור, ומתוך התחשבות במצב אליו נקלע המערער, הוא לא חויב בהוצאות.
עו"ד גלעד אלכסנדר בר, העוסק בתחום הנדל"ן, מוסיף, כי נתוני לשכת המקרקעין, על פיהם מדי שנה מתגלים בממוצע שני מעשי מרמה מתוך 60 אלף פעולות שנעשות בה, כמו גם העלויות הכספיות הגבוהות של הקמת מערכת שתביא למניעת מקסימום מעשי זיוף ומרמה ברישום, הם שהנחו את בית המשפט לקביעה, כי אמצעי הזהירות שננקטים בלשכה כיום, הם יעילים דיים".
לפסק הדין בעניין יעקב נ' לשכת רישום המקרקעין תל אביב ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.