קצין התגמולים קבע שנפגע פוסט טראומה ״מתחזה״ – החייל ערער וזכה

חייל ששירת כגשש באיו"ש ונפגע במהלך שירותו לקה ב-PTSD.  בתחילה הכיר קצין התגמולים בנכות הנפשית שנגרמה לו אך לאחר 7 שנים חזר בו וקבע שמדובר בהתחזות.

בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה את ערעורו של חייל משוחרר על החלטת קצין התגמולים מפברואר 2015 לפיה נקבע כי: "אין בתמונה הקלינית הצדקה לאבחונך כסובל מהפרעה פוסט טראומטית". השופט אורי גולדקורן קבע כי המערער הוכיח שהוא סובל מ-PTSD שנגרם עקב שירותו הצבאי ושלל את היותו מתחזה.

החייל, יליד 1986, התגייס לצה"ל ב-2004 ושירת כגשש באוגדת איו"ש. בפברואר 2005, במהלך מרדף שערך אחרי כ-30 ילדים שזרקו אבנים לעבר חיילים בכפר בשומרון, הוא נפגע בכתפו מאבן שהושלכה לעברו. החייל סיפר כי סבר בתחילה כי נפגע בכתפו מקליע מאחר שמפקדו ירה באותה העת לכיוון משליכי האבנים. בינואר 2007 הורד הפרופיל הרפואי שלו ל-21 והוא שוחרר מהצבא.

בקשה שהגיש החייל לקצין התגמולים להכיר בו כנפגע פוסט טראומה התקבלה ב-2008. המומחית מטעם קצין התגמולים קבעה אז כי הוא סובל מ-PTSD וכי קיים קשר סיבתי בין מחלתו הנפשית לבין השירות הצבאי.

שנתיים מאוחר יותר אישרה וועדה רפואית של קצין התגמולים כי החייל סובל מפוסט טראומה עם הגבלה קשה בכושר התפקודי ופסקה לו נכות זמנית בשיעור 50%. מאוחר יותר הוכרה נכותו כקבועה.

ואולם, להפתעת החייל, ב-2015 ביטל קצין התגמולים ההכרה בנכותו. קצין התגמולים הודיע לו כי אין הצדקה קלינית לאבחנה כי הוא סובל מ-PTSD וזאת על בסיס סיכום אשפוז מבית החולים הפסיכיאטרי מזרע בו נכתב כי הוא אינו סובל מפוסט טראומה.

בערעור שהגיש לבית משפט השלום טען החייל כי ההחלטה מנוגדת לקביעות קודמות של קצין התגמולים ולחוות דעת של פסיכיאטרית שהוא עצמו מינה. לדבריו, חוות הדעת עליה התבסס המשיב בהחלטת הביטול נערכה מבלי שמומחה מטעמו בדק אותו ומבלי שעיין במסמכים רפואיים רלבנטיים.

מנגד, המשיב טען כי בסיכום האשפוז מבית החולים מזרע נרשם: "שוכנענו כי אין בתמונה הקלינית הצדקה לאבחונו כסובל מהפרעה פוסט- טראומתית". לשיטתו, סיכום האשפוז ברור והחייל מתחזה.  הוא טען כי המסמך נחשב לחוות דעת מחייבת לכל דבר ועניין ולצורך קביעת התחזות אין צורך בביצוע בדיקה וניתן להסתפק בתיעוד מהמחלקה הסגורה בבית החולים שנרשם לאחר בדיקה מקיפה.

רף גבוה ביותר

אך השופט גולדקורן קבע שהמערער הצליח להוכיח כי הוא סובל מ-PTSD וכי קיים קשר סיבתי בין ההפרעה לבין השירות הצבאי.

השופט הבהיר כי הראיה החשובה ביותר לקיומה של ההפרעה היא דווקא ההחלטה הראשונה של המשיב, בה הכיר בקשר שבין מחלתו של המערער לבין השירות הצבאי, תוך הסתמכות על חוות דעת הפסיכיאטרית.

השופט ציין כי טענת ההתחזות דומה במידה רבה לטענת מרמה או זיוף והדגיש כי רף הראיות הנדרש להוכחתה גבוה ביותר. במקרה זה, קבע השופט, המשיבה לא הוכיחה התחזות שכן מומחה מטעמה כלל לא נפגש עם המערער ולא יכול היה להתרשם ישירות מהתנהגותו. לסיכום האשפוז ממזרע אין משקל ממשי בנסיבות בהן מומחה מטעם קצין התגמולים לא ערך למערער בדיקה קלינית בעצמו, כתב.

משכך, השופט קבע שהמערער הוכיח כי הוא סובל מ-PTSD שנגרם עקב שירותו הצבאי ואינו מתחזה. קצין התגמולים חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל ואת עלות שכרו של המומחה הרפואי.

• ב"כ המערער: עו"ד נזיקין מוניר עראידה
• ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין