קביעת זכות ערעור על פסקי בוררות

זכות הערעור – חובת השינוי

כב' השופט אליעזר ריבלין פסק לאחרונה ברע"א 7642/02 בבית המשפט העליון ביחס לאפשרות הערעור בהליך הבוררות כי "כידוע אין טעות ביישום הדין המהותי נמנית עם העילות המצדיקות ביטול פסק בוררות, ובית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הבוררות". מצב זה מחייב שינוי על-מנת לקיים את מוסד הבוררות באופן ראוי וכאלטרנטיבה מעשית להכרעת בתי-המשפט בארץ.

הבורר, בדומה לשופט, הנו יצור אנושי כל דבר ועניין. משכך, יכול ובתום-לב תיפול טעות בפסק- הבוררות שיצא תחת ידיו. ייתכן כי טעות זו תהא טעות מהותית ומשמעותית וייתכן כי תהא פעוטה וקלה, אך אין כל ערובה כי לא יטעה.

מצב זה בו לא מתקיימת ערכאת ערעור על הליכי בוררות איננו אפשרי ואף אינו נסבל כאשר מדובר בחיי העסקים והמשפחה של הצדדים הצפויים להיחרץ על בסיס תוצאות הליך הבוררות. לפיכך, יש לקיים ערכאת ערעור ראויה במסגרת הליך הבוררות. זו לא זכות, אלא חובה למען חוסנו של הליך זה והטמעתו בציבור.

היעדר זכות ערעור – התוצאה

להליך הבוררות, המאפשר קיום הליך שיפוטי במסגרת פרטית, פוטנציאל רב לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי בית-המשפט. ואולם, במצבו הנוכחי הוא דומה למטוס סילון המבקש לטוס בין יבשות שונות, כאשר הוא נוסע על גבי שלושת גלגליו.

ניתן להבחין ב- 2 תוצאות מרכזיות להן שותף הכלל בדבר היעדר זכות ערעור על הליכי בוררות:

1. בקשות לביטול פסק בורר

התרופה אותה מנסים ה"מפסידים" בסיומו של הליך הבוררות - כאשר נראה כי קיימת טעות בפסק-הבוררות עצמו - הנה הגשת בקשות לביטול פסק-הבורר מיסודו.

וכך, במקום לתקוף את הפסק לגופו, מתעניינים הצדדים בטיעונים הקשים המצויים בסעיף 24 לחוק הבוררות. בהתאמה, נסב הדיון על אישיות הבורר, סמכויותיו ו/או זהותו, אשר אלה היו מקובלים על הצדדים עד לאחרונה, מועד מתן הכרעת הדין. כל זאת במטרה אחת - להימנע מקבלת מרות הפסק.

זכות הערעור צריכה להיות זכות יסוד בהליך הבוררות, ואין הבקשה לביטול צריכה להחליף אותה בלבוש אחר.

עיגונה של זכות ערעור יפנה את המבקשים לחלוק על פסק הבורר לזירת הערעור. אלו שיפנו בבקשות לביטול פסק בורר יכול ויוסטו למסלול הערעור הנכון על-ידי השופט היושב בדין, וכך תיחסך מלאכה רבה ומיותרת. בבית המשפט יישארו רק הבקשות בהן עילות סעיף 24 אכן רלבנטיות.

יתרה מכך וחשוב עוד יותר, שופט אשר ידחה בקשה לפי סעיף 24 יוכל לעשות כן בלב שלם, מאחר ויהא סמוך ובטוח כי ניתן למבקש יומו, הן בהליך הבוררות והן בשלב הערעור בו ניתן היה לבדוק את תוכנו של פסק הבוררות על פניו השונים.

2. בריחה מהליכי בוררות

תופעה נוספת בה ניתן להבחין, בעקבות היעדרה של זכות ערעור על הליכי בוררות, הינה נקיטת מדיניות של "בריחה מהליכי בוררות" על-ידי עורכי-דין רבים ואף אנשי עסקים בכירים.

במקום בו עשויים הלקוחות לאבד את זכויותיהם ללא זכות ערעור, אין רגליהם של הפרקליטים ולקוחותיהם רוצה לדרוך.

הליך הבוררות מהווה אלטרנטיבה פרטית לבתי-המשפט הסובלים מעומס בלתי אפשרי. אולם, מאז חיקוק חוק הבוררות בשנת 1968 נפער פער עצום בין הוראות החוק לבין ההתפתחויות בתחום העסקים והמשפט. במהלך השנה האחרונה מונו רק 52 בוררים ע"י ראש לשכת עורכי-הדין (לפי נתוני לשכת עורכי-הדין המתפרסמים בימים אלו), בעוד בבתי המשפט נפתחו במקביל כמאות אלפי תובענות (אם לא מיליון).

ויודגש, אפילו רוצים אנשי העסקים ופרקליטיהם להתדיין וליהנות מתנאי הליך הבוררות ומיתרונותיו החשובים, הם מעדיפים להימנע ממנו בשל בעיית היעדר זכות הערעור. מצב זה ניתן לתיקון.

ערכאת ערעור מקצועית

סעיף הבוררות בהסכם מסחרי מבטא את כוונת הצדדים להתדיין בבוררות ולא בבית משפט, אך הדבר מחייב הקפדה על ניסוח מפורט ומדוייק של ההסכם. בקשת הנושאים הנידונה בהסכם הבוררות ניתן ויש לייסד ערכאת ערעור מקצועית.

סעיף מסוג זה בהסכם הבוררות ייצור מפנה חד באשר למידת האהדה כלפי הליך הבוררות, וידגיש את התועלת המופקת מיתרונותיו. עיגונה של ערכאה זו יהא, כאמור, כבר בהסכם הבוררות.

בתחומי הבוררות העסקית אנו מוצאים כי יש להרכיב ערכאה זו ממותב של שלושה בוררים:

א. שופט בדימוס – אב בית-הדין.

הליך הבוררות הנו הליך שיפוטי בראש וראשונה. לשופט בדימוס כלי שיפוט וניסיון עשיר. כהונתו כאב בית-הדין ראויה. הוא עשוי להנחות יחד עם חבריו למותב את הדיון ולהנהיג אותו לידי הכרעה או הסכמה בהתאם לנסיבות.

ב. עורך-דין.

קיימת חשיבות רבה לנוכחות הדמות המשפטית המלווה סכסוכים רבים מנקודת מבטו של עורך-הדין. הבנת הפרקליטים וטיעוניהם על-ידי חבר למקצוע שונה מתפישתם על-ידי השופט. היא משלימה ולכן מקומו של עורך-הדין בערכאת הערעור חשובה. היה והצדדים לא סיכמו על זהותו מראש, הוא ימונה על-ידי ראש לשכת עורכי-הדין בישראל.

ג. איש עסקים בכיר.

אחד המפנים החשובים ביותר הנו שילוב איש עסקים בכיר, אשר ימונה על-ידי נשיא לשכת המסחר בישראל. המשפט מהווה תלבושת לסכסוך העסקי. גרעין הסכסוך מצוי בליבת העסקים והחשיבה העסקית. דווקא דמות מובילה בתחום זה המקובלת על הצדדים יכולה לבחון את הדברים מנקודת הראות העסקית ויחד עם הצוות המשפטי לבחון את טיעוני הערעור גם במישור מכריע זה.

ערכאת ערעור זו תתן מענה אישי ומקצועי לצדדים בהליך הבוררות. תוכל לבחון את הטיעונים השונים ולהבטיח תוצאה מהימנה, לא רק במישור המשפטי כי אם גם במישור העסקי.

התרופה לדחיית הקץ

תשאלו בוודאי האם לא קיים סיכון בכינונה של ערכאת ערעור אשר תסייע בידי ה"מפסיד" בהליך הבוררות לדחות את הקץ. התשובה לכך טמונה בסמכויות הבוררים.

יש להסמיך את ערכאת הערעור, היה ותמצא כי יש לדחות את בקשת הערעור, לחייב את המערער בנוסף להוצאות המקובלות גם ב – 25% אחוז ויותר מהוצאות הליך הבוררות נשוא הערעור בהן נשא המשיב. סנקציה זו תיצור באופן מבני מבחן כלכלי בפני המערער המעוניין בדחיית הקץ, מה עוד שהליך ערעור, להבדיל מהליך הבוררות עצמו, צפוי להיות קצר בהרבה.

כך, יהא ניתן לאפשר קיומה של זכות ערעור ראויה.

סיכום ומסקנות

יצירת ערכאת הערעור במסגרת הליך בוררות תביע למפנה בתפישת ההליך ככזה המתאים וראוי להכרעת סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. היא תעניק וודאות וביטחון לצדדים כי יינתן להם יומם באופן מקצועי ואישי כאחד.

כבוררים, אנו רואים את החשיבות שבהכללת סעיף ערכאת ערעור בהסכם הבוררות, ואת השלכתה החיובית על כלל התהליך עד תומו.

* מידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

עו"ד סטי רונן, מגשר ובורר, יו"ר ועדת בוררות, גישור ופישור בלשכת עורכי-הדין ועד מחוז ת"א והמרכז ומחבר הספר "דרך גישור להסכם" בהוצאת "דרכים", התשס"א-2001.

עו"ד ישראל שמעוני (מוסמך למנהל עסקים), סגן ראש לשכת עורכי הדין וחבר המועצה הארצית. מגשר מוסמך מטעם מנהל בתי המשפט. בעל 32 שנות עיסוק וניסיון בהשקעות וניהול נדל"ן.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.