הבנות שנושלו טענו להשפעה בלתי הוגנת מצד האחים שלהן, אך השופטת דחתה את הטענה וקבעה שהמנוחה הייתה כשירה וצלולה בעת החתימה
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואתה האחרונה של קשישה, שהורישה את רכושה לבניה בלבד – תוך הדרת שתי בנותיה. השופטת אפרת ונקרט קבעה שהמנוחה הייתה כשירה לצוות בעת החתימה, וכי לא הוכחה השפעה בלתי הוגנת מצד אחד הבנים.
המנוחה, אם לשתי בנות וארבעה בנים, ערכה לפחות חמש צוואות לאורך חייה. בצוואתה האחרונה, משנת 2016, היא הדירה את שתי בנותיה מנכסיה העיקריים - שלוש דירות וחנות - תוך שהורישה להן רק חלק מכספיה. כעבור כשנתיים היא נפטרה, ובהמשך הגיש אחד מבניה את צוואתה לקיום. בנותיה, לעומת זאת, הגישו התנגדות.
לטענת האחיות המקופחות, אחיהן-המבקש הוא "חמדן בלתי נלאה" שגרר את המנוחה לחתום על צוואתה האחרונה, בהיותה בלתי כשירה לחלוטין. בהקשר לכך נטען שבמועד החתימה סבלה אימן, בין היתר, מדמנציה מתקדמת, בעיות שמיעה חמורות, אי-ספיקת לב, עיוורון חלקי ודיכאון. לעמדתן מדובר בצוואה "פגומה וחסרת כל תוקף" המבטאת, הלכה למעשה, את רצון אחיהן - ולא את זה של אימן.
מנגד טען הבן - הזוכה בחנות בכל חמש הצוואות - שלא הוצגה ראיה כלשהי המלמדת על השפעה בלתי הוגנת מצדו, אשר אילצה את האם לחתום על הצוואה בניגוד לרצונה. המבקש הוסיף שגם טענת חוסר הכשירות לא הוכחה, אלא להיפך - כך למשל, בסיכום ביקור אצל מומחה לגריאטריה משנת 2017, כשנה לאחר חתימת הצוואה, נכתב כי לא נמצאה ירידה בתפקוד הקוגניטיבי של המנוחה.
לא הייתה תלותית
השופטת ונקרט מינתה פסיכיאטר מטעם בית המשפט, אשר מסקנתו הסופית תמכה בעמדת הבן. לדברי המומחה, קיימת "סבירות גבוהה" לכך שהמנוחה לא הייתה דמנטית במועד חתימת שלוש צוואותיה האחרונות, ובכללן צוואת 2016. השופטת אימצה את חוות דעתו וכפועל יוצא מכך דחתה את טענת האחיות, לפיה אימן לא הייתה כשירה במועד חתימת הצוואה שבמחלוקת.
בהמשך דחתה השופטת אף את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת מטעם המתנגדות. התרשמותה ממסכת הראיות הייתה שהמנוחה לא הייתה מבודדת או פיתחה תלות חולנית כלשהי במי מבניה, אלא אדרבה, שמרה על קשר רצוף עם בנותיה. בפסק הדין נכתב שהשתיים ביקרו את אימן פעמיים בשבוע, ואף שוחחו עימה טלפונית.
לסיום כתבה השופטת שהיא ערה לכך שהתוצאה אליה הגיעה "קשה למתנגדות על רקע קשריהן החמים והאוהבים עם המנוחה", ואולם הן לא עמדו בנטל להוכיח כי הצוואה אינה משקפת את רצונה, או שנערכה עקב השפעה בלתי הוגנת.
לפיכך השופטת הורתה על דחיית ההתנגדות וקיום צוואת 2016, ככתבה וכלשונה. המתנגדות חויבו לשלם לאחיהן 30,000 שקל הוצאות משפט - 15,000 כל אחת.
- ב"כ התובעת 1: עו"ד תמר ג'רבי
- ב"כ התובעת 2: עו"ד יוסי כהן ועו"ד אוהד מחרז
- ב"כ הנתבע 1: עו"ד עפרה אבולעפיה
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד אברהם נוף ועו"ד יצחק וייס
- ב"כ הנתבע 4: עו"ד אפרת לנט ינאי
- שמות באי-כוח הנתבעים 2 ו-5 לא צוינו
עו"ד רונית מר
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.