פרשת "פישר פרייס": העליון הכיר בהפרת זכויות בחלק ממוצר תעשייתי

העליון קבע כי יבואנית מוצרי התינוקות הישראלית "דוורון" הפרה את זכויות היוצרים של המותג האמריקאי "פישר פרייס" בתמונת אריה על כסא נדנדה לתינוקות. משפטית, מדובר בקביעה חשובה בתחום זכויות היוצרים.

בשבוע שעבר בית המשפט העליון קיבל בחלקו את ערעורה של יצרנית מוצרי התינוקות הידועה "פישר פרייס" וקבע כי "דוורון" הישראלית הפרה את זכויות היוצרים שלה בציור אריה שהופיע על כסא נדנדה שייבאה מסין ואף הייתה שותפה בייצורו. עם זאת הובהר כי ההפרה מוגבלת לציור ולא חלה על הכסא עצמו.

התביעה המקורית של בעלות המותג "פישר פרייס" הוגשה עקב העתקת כסא נדנדה לתינוקות עם ציור אריה, ונדחתה במחוזי לפני כשנתיים וחצי לאחר שנקבע כי היא לא זכאית להגנה של זכויות יוצרים משום שלא רשמה על הכסא מדגם – ולכן חוק זכויות יוצרים שולל ממנה את הזכות לתבוע על הפרת זכויותיה.  

במסגרת הדיון בערעור, המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין ציין כי הסוגיה העמוקה שהועלתה בערעור היא שאלת היחס שבין דיני המדגמים לזכויות יוצרים ובאופן יותר ספציפי: האם העובדה שמוצר כשיר להירשם כמדגם, ולא נרשם ככזה, שוללת ממנו הגנת זכויות יוצרים.

התשובה של השופט הייתה חיובית. השופט ציין כי ביולי השנה התקבל בכנסת חוק העיצובים שבא להחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים הארכאית.

חוק זה אמנם ייכנס לתוקפו רק בשנה הבאה אבל העובדה שהמגבלה על תביעת זכויות יוצרים במקרה של מוצר תעשייתי שלא נרשם כמדגם לא שונתה, מעידה על כך שהמחוקק לא התכוון לסטות ממנה על אף הבעייתיות והביקורת הרבה שספגה.

לנוכח הדברים האמורים, השופט קבע כי בית המשפט המחוזי צדק, והכסא עצמו אינו יכול לזכות את המערערת בפיצוי על הפרת זכויות יוצרים משום שהוא לא נרשם כמדגם.

קחו לדוגמא את מיקי מאוס

עם זאת, השופט מצא כי ציור האריה המוטבע על הכיסא כן זכאי להגנה. השופט שאב השראה מהדין האמריקאי המאפשר להגן על זכויות יוצרים של חלק מחפץ תעשייתי, כל עוד החלק נחשב ליצירה אמנותית.

כדי להסביר את ההיגיון העומד מאחורי קביעה זו השופט לקח לדוגמא את מוצרי המרצ'נדייז של "מיקי מאוס": הרי ברור שדמותו של העכבר הידוע תמשיך להיות מוגנת בזכויות יוצרים גם אם הוטבעה על מוצר תעשייתי הכשיר להירשם כמדגם.

בהמשך השופט יצר מבחן של שלושה שלבים לבחינת הזכאות להגנת זכויות יוצרים בחלק ממוצר: השלב הראשון הוא בחינת כשרותו של המוצר להירשם כמדגם, במידה שהתשובה חיובית, יש לבחון האם ניתן להפריד את היצירה מהמוצר (גם ברמה המהותית ולא רק הפיסית), ואם התשובה שוב חיובית, יש לבדוק האם מדובר ביצירת אמנות.

במקרה הנוכחי שלושת תתי-המבחנים התקיימו: הכסא ניתן לרישום כמדגם, את הציור ניתן להפריד מהכיסא ברמה המהותית כיוון שהוא מתקיים גם בנפרד (ואף מופיע על מוצרים אחרים), והוא נחשב ליצירה אמנותית.

לפיכך נקבע כי בעוד שהכסא עצמו אינו זכאי להגנת זכויות יוצרים, ציור האריה שמוטבע עליו – כן.

עוד, ובניגוד למחוזי, נקבע כי המשיבים אחראים להפרת זכויות היוצרים משום שהחברה שייצרה את הציור המועתק היא בבעלותם החלקית. 

השופטים חנן מלצר ועוזי פוגלמן הסכימו עם השופט רובינשטיין בסוגיות העיקריות, והתוצאה הסופית היא שהתיק יוחזר למחוזי לצורך פסיקת הפיצויים על הפרת זכויות היוצרים. המשיבים חויבו ב-30 אלף שקל הוצאות משפט.

• ב"כ המערערות: עו"ד חגי נצר, עו"ד רועי דריזון   
• ב"כ המשיבים: עו"ד אלי א. עבוד, עו"ד מירנה סודן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.