מאת: עו"ד מיטל ציון
לפסק הדין בעניין זאהדה ואח' נ' מדינת ישראל
חברי חמאס מירושלים, שעסקו בעיקר בפעילות הסברתית, נידונו בבית המשפט המחוזי לעונשי מאסר של חצי שנה אך ערערו לעליון. לטענתם, התקופה הארוכה בה ישבו במעצר והעובדה שלא שבו לפעילות האסורה לאחריו - מצדיקות הקלה בעונשם.
בשנת 2011 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה ערבים-ישראלים החברים בתנועת החמאס, לאחר שפעלו לחיזוק מעמד התנועה בקרב תושבי ירושלים המוסלמים. בין היתר עסקו השלושה בפעילות חינוכית, חברתית וקהילתית מטעם התנועה, ובכלל זה שיעורי איסלאם, ארגון סעודות ציבוריות והפעלת מחנות קיץ לילדים.
באוקטובר 2010 ביקשו הנאשמים להביע תמיכה באנשי החמאס שישראל שללה את תושבותם, וביחד עם פעילים נוספים גייסו תומכים לפעולות הזדהות שונות. בגין פעילות זו נעצרו השלושה, ביחד עם מארגנים נוספים, והוגשו נגדם כתבי האישום.
השלושה הורשעו בעבירות שיוחסו להם במסגרת הסדרי טיעון, ונגזרו עליהם עונשים של בין 6 ל-7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר וכן מאסרים על תנאי. הם ערערו על גזר דינם לבית המשפט העליון, בבקשה להפחית את עונשם או להמירו לעבודות שירות.
לטענתם, אין להתייחס אליהם כפעילים בארגון טרור, שכן מעשיהם הסתכמו בהשתתפות בפגישת ההזדהות. עוד הוסיפו, שמדובר בעבירות חד פעמיות ושמאז חזרו לשגרת חיים נורמטיבית. הם ביקשו להתחשב במצבם הרפואי ובתקופת המעצר הממושכת בה שהו עד שהסתיים ההליך בעניינם וכן בנסיבות אישיות מקלות נוספות.
לטענת אחד מהם, הוא שהה במעצר בית מלא במשך שנה וחודשיים, בנוסף לשלושה חודשי מעצר נוספים. לאחר שחרורו המשיך לעבוד כמנהל חינוכי ולהשלים תואר שני. לדבריו, די בעונש של עבודות שירות כדי לשרת את האינטרס הציבורי. מערער אחר ביקש להימנע מהרשעתו כליל, שכן בהיותו רואה חשבון שמעוניין לעבוד בישראל, הדבר יפגע בפרנסתו ובעתידו המקצועי.
המדינה התנגדה להקלה בעונש והדגישה את השתייכות המערערים לארגון טרור. לדבריה, הנסיבות האישיות כבר נלקחו בחשבון בעונשים הקלים שנגזרו עליהם.
עבירות חמורות, נסיבות מקלות
הערעורים התקבלו בדעת הרוב של השופטים אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל. המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, שהייתה בדעת המיעוט, קבעה שהמערערים ביקשו להכשיר את לבבות הצעירים הפלסטינים לאידיאולוגיה של החמאס, ולכן יש חשיבות לעונש מאסר שיעביר מסר מרתיע לציבור, בעיקר לאור העובדה שהמערערים, תושבי ישראל, ניצלו את חופש התנועה במדינה על-מנת לחזק ארגון טרור.
גם השופט רובינשטיין הזכיר, כי על נאשמים אחרים בפרשה זו נגזרו עונשי מאסר חמורים וארוכים, המדגישים את חומרת העבירות.
על אף זאת, כאמור, הוא החליט לקבל את הערעור לאור נסיבותיהם המיוחדות של המערערים והעובדה שכבר שהו תקופות משמעותיות במעצר, שלאחריו לא שבו לפעילות פלילית, מה גם שנגזרו עליהם מאסרים על תנאי למקרה שישובו לסורם.
עוד הוסיף השופט, שמכיוון שהמערערים נמצאו מתאימים לעונש של עבודות שירות בידי הממונה, יש להתחשב בציפייה האנושית שלהם לעונש זה.
משכך נפסק, כי עונשם יומר למאסר בדרך של עבודות שירות, תוך הארכת המאסרים על תנאי של שניים מהמערערים. בקשתו של אחד המערערים לבטל את הרשעתו נדחתה.
בית המשפט לא לקח בחשבון כי חברות בארגון טרור, כשלעצמה, מהווה פגיעה חמורה בביטחון המדינה והאזרחים, שכן היא מראה הזדהות עם הארגון ופעילותו. לעניות דעת הח"מ, ההקלה בעונש מעבירה מסר שלילי של הפרדה בין עצם החברות בארגון טרור לפעילות במסגרתו, ומהווה כר נוח להקלה בעונש בתיקים דומים.
לפסק הדין בעניין זאהדה ואח' נ' מדינת ישראל
* עו"ד מיטל ציון עוסקת במשפט פלילי
** הכותבת אינה מעורבת בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
