לפסק הדין בעניין ש.א. נ' ס.ד.
ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה חייב אדם לפצות את אשתו לשעבר ב 150,000 ש"ח בגין האלימות הקשה בה נקט כלפיה לאורך הנישואים וגירושה בכפייה ובעל כורחה.
עוד בירח הדבש של בני הזוג, בני המגזר הערבי, טענה האישה, כי הבעל היכה אותה רק כיוון שביקשה כי כשיגיעו ארצה יתקין סורגים בביתם, והוא המשיך להתעלל בה במהלך שנת הנישואים, זאת עד לאירוע האחרון, בו היכה אותה בבטנה והשליך עליה מאפרה, שבגינו התלוננה למשטרה והבעל הורשע בתקיפה והוצא נגדו צו הגנה.האישה הוסיפה וטענה, כי לאור התנהלות זו החלו הליכי גירושין בבית הדין השרעי, אלא שטרם מתן פסק דין, גירש אותה הבעל בניגוד לרצונה וסירב לחזור בו, ובעקבות זאת הורשע בפלילים.
בתביעה שהגישה נגד הבעל לשעבר, ביקשה פיצוי של מליון ש"ח בגין הנזקים הנפשיים והפיסיים שנגרמו לה נוכח חייה בצל האלימות, פיצוי נוסף בשל הגירושים, שבגינם נותרה בודדה וחשוכת ילדים, וכן ביקשה כי ייקבע כי היא זכאית למחצית הזכויות בבית בו התגוררה עם הבעל או לחילופין כי ישלם לה 140,000 ש"ח בגין קיום חתונה צנועה ללא טקסים נלווים חלף חתונה מפוארת.
הנתבע טען, כי טענות האלימות הן פרי דמיונה של האישה, שעד לאירוע האחרון מעולם לא התלוננה על אלימות. כן טען, כי האישה לא הגיעה לדיון בו גירש אותה, ואילו הייתה מגיעה, הייתה יכולה למנוע את הגירושים, מה גם שהוציאה נגדו צו הגנה, כך שלא יכול היה לחזור בו לאחר מכן. עוד טען, כי הבית כלל לא שייך לו אלא למשפחתו, וכי לא נערכו טקסי חתונה מפוארים נוכח פטירת אם האישה בסמוך לנישואים.
השופט אסף זגורי קיבל את מרבית התביעה. לגבי סוגיית האלימות נקבע, כי ההרשעה החלוטה של הנתבע בתקיפה, מהווה ראיה חד משמעית כי היכה את האישה לפחות פעם אחת.
באשר ליתר טענות האלימות נפסק, כי יש לקבל את גרסת האישה, שתיארה את מקרי האלימות בעקביות ובפרוטרוט, ומעידים שהאיש איבד עשתונותיו לעיתים קרובות ובקיצוניות. השופט הוסיף, יש לקבל את ההסבר שהעניקה האישה לכך שלא הלינה על האלימות קודם למקרה האחרון, לפיו חששה לפרק את הנישואים ולהישאר בגפה בגילה המתקדם (36), בפרט נוכח המגזר אליו היא שייכת. עם זאת נקבע, כי האישה לא הוכיחה כי נזקיה עולים כדי מליון ש"ח, ומשכך תפוצה ב 60,000 ש"ח בלבד.
באשר לגירושים הכפויים נקבע, כי הנתבע הורשע בעבירה זו בדין פלילי, ומכאן שאין חולק כי ביצע את העוולה, וכי אין לקבל טענתו כי הגירושים לא בוטלו רק כיוון שהוצא נגדו צו הגנה.
"מקום שהוכח כי האיש הינו אלים ותוקפן, אין הוא יכול להישמע בטענות מעין אלו והאשה זכאית הייתה להגן על עצמה באמצעות בקשת צו ההגנה", כתב השופט.
באשר לשיעור הפיצוי נפסק, כי יש בהתחשב בין היתר, בתקופת הנישואים הקצרה מחד ומאידך בכך שהאישה נותרה בגפה בגיל מתקדם ונקבעו לה 10 אחוזי נכות בגין הנזק הנפשי שנגרם לה עקב התנהגות הנתבע, כשלעומתה בסמוך לגירושים הספיק הנתבע להתחתן שוב ולהביא ילדים, עליו לפצות אותה ב 90,000 ש"ח.
לבסוף דחה השופט כליל את טענות האישה לזכויות בבית המגורים או לכספי טקסי החתונה שלא התקיימו, תוך שציין כי עדיף היה שעילה זו כלל לא תיכלל בכתב התביעה. ולפיכך נפסק, כי הבעל יפצה את האישה בסכום כולל של 150,000 ש"ח בגין האלימות והגירושים הכפויים בלבד.
לפסק הדין בעניין ש.א. נ' ס.ד.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.