פיצוי של 150 אלף ש"ח לאישה שסבלה מאלימות קשה וגורשה בכפייה.

א.  התביעה:

1.   בתביעה שבפניי עותרת התובעת (להלן גם : " האשה") לשלושה סעדים עיקריים כנגד הנתבע:

א.   לחייב את בעלה לשעבר (להלן: " האיש") בפיצוי כספי בגין נזקי גוף ונפש שנגרמו לה עקב התעמרותו המילולית והפיסית בה ואשר בגינה אף הוגש כתב אישום כנגדו.

ב.   לחייב האיש בפיצויים עקב כך שגירש אותה בעל כורחה.

ג.    לקבוע, כי קיימות לה זכויות בגין חלקה בבניית ביתם המשותף ו/או לחילופין לחייב האיש במחצית מעלות טקסי החתונה עליהם ויתרה.

ב.   טענות האשה:

2.   טענות האשה מתחלקות לשלוש חטיבות : טענות בגין התעללות נפשית ופיזית ; טענות לנזקים עקב גירושיה בעל כרחה; וטענות רכושיות וכספיות הנובעות מהשקעתה בדירה בה התגוררו הצדדים במשך נישואיהם הקצרים וטענות הנובעות מהתחייבות הנתבע כלפיה כי תהיינה לה זכויות בדירה זו. נעמוד כעת בפירוט על כל אחת מחטיבות הטענות הללו:

3.   אלימות פיזית ונפשית :

3.1. התובעת ציינה, כי הנתבע היכה אותה במספר הזדמנויות, עד כי נזקקה לטיפול רפואי. כך למשל, כבר בירח הדבש נפלה היא לטענתה על הכביש מעוצמת המכות אשר הפליא בה האיש (ראה סעיף 12 לכתב התביעה ראה גם סעיף 1 לסיכומים).

3.2. עוד טענה האישה, כי במשך חיי הנישואין האלימות אך הלכה והתגברה אך חרף זאת לא היא לא ראתה לנכון לפנות למשטרה וזאת בשל רצונה העז לשמר הזוגיות והנישואין - רצון שהונע בין השאר מגילה המתקדם מזה ומהמנטליות המגזרית, העדתית והכפרית של הצדדים מזה (ראה סעיף 13 לכתב התביעה).

3.3. על פי דברי האשה, ביום 13.12.09, אירע מקרה אלימות חמור, כאשר ללא כל סיבה נטל האיש מאפרה והטיח אותה בפניה. האשה נזקקה לטיפול רפואי, ומטעם בית החולים הוזמנה משטרה לשם גביית עדות שלאחריה נעצר האיש לשלושה ימים (ראה סעיפים 32-35 לכתב התביעה). האיש הורשע מאוחר יותר באותה תקיפה ולבקשת האשה אף ניתן צו הגנה.

3.4. התנהגות האיש כפי שתוארה לעיל גרמה לה לאשה, כך היא טוענת, לאבדן הביטחון העצמי ואף לפגיעה במסוגלותה להרות (ראה סעיף 46 לכתב התביעה ראה גם סעיף ג'6 לסיכומים).

3.5. ראשי הנזק שהאשה טענה להם היו: כאב וסבל נפשי ופיסי, פגיעה בכבודה ובמעמדה בחברה בה היא חיה. היא עתרה לפסוק פיצוי בשיעור של 1,000,000 ש"ח בגין נזקים אלה. אציין כי לא מצאתי עתירה לחיוב בפיצוי עונשי בטענות האשה.

3.6. מבחינה ראייתית נסמכה האשה על עדותה שלה, הרשעת הנתבע בהליך הפלילי והימנעותו מהעדת בני משפחתו אשר היו עדים, לפי טענתה, למעשי האלימות וזאת ללא כל הסבר סביר לאי העדתם (סעיפים ג'5, ג'9-ג'10 לסיכומיה).

4 .   טענות האשה בדבר כפיית הגירושין:

4.1. בהקשר זה טענה האישה, כי במהלך דיון בבית הדין השרעי וללא כל סיבה צעק לפתע האיש לעברה: " מגורשת, מגורשת, מגורשת" ומשמעות קריאה זו הינה גירושה והכל עוד בטרם ניתן פסק דין כאמור. לדברי האשה, הקאדי אשר ישב בדין באותו מועד הזהיר את האיש, כי המדובר בעבירה פלילית, אלא שהאיש לא חזר בו מאקט הגירוש (ראה סעיפים 2-6 לכתב התביעה).

4.2. לדברי האשה, במעשיו אלו גזר האיש עליה, שהינה בת 36 שנים להישאר בודדה וחשוכת ילדים, סיכוייה להינשא הפכו לאפסיים, כמו גם סיכוייה להביא ילדים לעולם (ראה סעיפים 15-16 לכתב התביעה).

4.3. בסיכומיה הוסיפה האישה בהקשר זה, כי בגין הגירושין הכפויים הוגש כתב אישום כנגד האיש והוא הורשע בביצוע העובדות שיוחסו לו (ראה סעיף ד-8 לסיכומים).

4.4. האשה הוסיפה עוד, כי בגין כפיית הגירושין נגרם לה נזק נפשי נוסף ומיוחד (ראה סעיף ד' 7            לסיכומים).