ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב
לפסק הדין בעניין עיריית חיפה נ' האגודה למען שירותי בריאות הציבור
בשנת 2007 דרשה עיריית חיפה מהאגודה למען שירותי בריאות הציבור, לפנות נכס בו הפעילה מרכז לטיפול בנפגעי סמים, על מנת לממש את תכנית הפיתוח באזור. האגודה סירבה גם כשהוצע לה סיוע במציאת מקום חלופי ומימון שכירות. העירייה נאלצה לתבוע פינוי. מה נפסק?
בשנת 2007, זכה יזם במכרז לבניית מלון במתחם בו הפעילה האגודה למען שירות בריאות הציבור, בחסות משרד הבריאות, מרכז לטיפול בנפגעי סמים. לפיכך, ביקשה עיריית חיפה מהאגודה לפנות את המבנה.
זאת, לטענתה, בהתאם למה שהוסכם עם האגודה עוד בשנת 1996- אז התחייבה לחתום על חוזה, על פיו השימוש בנכס יהיה ל- 3 שנים בלבד, ובמידה והעירייה תדרוש זאת- תפנה את הנכס.
מאחר שפניותיה הרבות לאגודה, כמו גם הצעותיה לסייע לה למצוא מקום חלופי ואף לשאת בתשלום דמי השכירות, סורבו, נאלצה העירייה להגיש נגד האגודה תביעת פינוי לבית משפט השלום בחיפה.
לטענת העירייה, האגודה התחמקה לאורך השנים מלחתום על החוזה, והמשיכה לעשות בנכס כבשלה. לבסוף, כשהיזם זכה במכרז, כבר לא הייתה לה ברירה, שכן נוצר צורך דחוף בפינוי.
בתגובה טענה האגודה כי דרישת הפינוי היא "מהלך כוחני ופסול", המהווה הפרת חובתה של העירייה להפעיל מוסדות שיקום לנפגעי סמים. עוד טענה, כי הדבר יוביל לפגיעה בתושבי העיר וחשיפתם לסיכון, שכן מאות המכורים לא יוכלו לקבל תחליף סם. ובכלל, לטענתה, העירייה כלל אינה בעלת הנכס, שכן מנסח הטאבו עולה כי רשות הפיתוח היא הבעלים.
ידעה כל הזמן שפינוייה עומד על הפרק
סגן הנשיא, השופט אינאס סלאמה קיבל את התביעה. נפסק, כי מהעדויות והמסמכים עולה בבירור, כי כניסת האגודה לנכס הותנתה בחתימתה על חוזה בתנאים אותם הציגה העירייה.
מכך עולה, כי האגודה ידעה מלכתחילה כי פינוייה עומד על הפרק, ועצם העובדה שסירבה לחתום על חוזה כתוב אינה מקנה לה את הזכות להישאר בנכס ללא זכות על פי דין.
השופט ציין, כי אינו מזלזל בחשיבות פעילותה של האגודה, ואף העירייה לא. לכן הציעה לה סיוע, למרות שאין לה כל חובה לעשות כן, שכן האגודה פועלת בחסות משרד הבריאות.
עם זאת, ולמרות שהפינוי עלול להקשות על האגודה, שכן היא תיאלץ לפעול במרץ למציאת מקום חלופי, קבע השופט, כי הקושי אינו מקנה לאגודה את הזכות לשלול מהעירייה את זכויותיה בנכס. בפרט כשחלפו כשש שנים מיום בו הודיעה לאגודה על כוונתה.
השופט הוסיף, כי אין מקום לטענת האגודה כי לעירייה אין זכויות בנכס, כאשר העירייה היא זו שהכניסה את האגודה לנכס, ובה ראתה האגודה כבעלת הנכס לאורך כל השנים. למעלה מן הצורך הוסיף השופט, כי העירייה הוכיחה כי רכשה את הנכס בשנת 1951, ואין לשלול את זכויותיה רק משום שלא נרשמו בטאבו.
לפיכך, הורה השופט לאגודה לפנות את הנכס בתוך 75 יום מיום מתן פסק הדין (16.5.2013). עוד חויבה האגודה בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 5,000 שקל.
עצה: לפנות למשכיר לפחות 3 חודשים לפני סיום החוזה
עו"ד יובל גנן, העוסק בתחום דיני המקרקעין, מסביר כי "פסק הדין הינו תזכורת לשוכר, כי עליו לעגן את זכויותיו בנכס באמצעות חוזה מחייב (רצוי בכתב). זאת, גם כשמדובר בנכס שמוחזק למטרות וולונטריות ראויות ורצויות ככל שיהיו. שהרי, אם לא יעשה כן, יהא חשוף לתביעת פינוי מיידית".
הוא מוסיף, כי "עצה פרקטית לשוכרים הינה, להיערך מבעוד מועד לפני סיום תקופת השכירות, ולבוא בדברים עם המשכיר בנוגע לחידוש ההתקשרות, לפחות שלושה חודשים לפני סיומה".
"פנייה במועד מאוחר יותר", הוא מבהיר, "עלולה להביא לכך, שהמשכיר ינצל את מצוקת השוכר (שעלול למצוא עצמו תוך ימים ללא קורת גג וללא מקום חלופי סביר) בין היתר, להעלאה בלתי פרופורציונאלית של גובה דמי השכירות".
לפסק הדין בעניין עיריית חיפה נ' האגודה למען שירותי בריאות הציבור
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.