עבודות שירות לעבריין מס: שיקולי השיקום הובילו להקלה בעונש

בעלים של חברות בנייה הורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות והעלמת מס של כ-1.5 מיליון שקלים. בית המשפט סירב לדרישת המדינה למאסר בפועל בשל טיפול מוצלח והזמן הרב שחלף מאז העבירות

9 חודשי עבודות שירות, מאסרים על תנאי, צו מבחן וקנס של 15,000 שקלים הוטלו לאחרונה על בעלים של שתי חברות בנייה שהורשע בביצוע עבירות מס בשנים 2011-2012. הנאשם, שהעלים מס בסכום של כ-1.5 מיליון שקלים באמצעות חשבוניות פיקטיביות, עבר הליך טיפולי משמעותי והשופט עודד מורנו מבית משפט השלום בפתח תקווה החליט שהשיקום המוצלח מצדיק התחשבות. דרישת המדינה למאסר בפועל נדחתה על הרקע הזה, תוך שהשופט הדגיש את הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ואת המגמה לצמצם שימוש במאסרים במקרים כאלה.

בנובמבר 2019 הגישה רשות המיסים כתב אישום נגד החברות "פ.ל. אלפא חברה לבנייה" ו"קומפורט בנין והשקעות 2011" והבעלים שלהן, גבר כבן 35, בטענה להעלמת מס נרחבת. תחילה יוחסה להם העלמת מס בהיקף של מעל 4 מיליון שקלים, אולם בעקבות הליך שימוע מוצלח הסכום הופחת משמעותית.

בכתב האישום שהוגש לבסוף נטען בשנים 2011-2012 הוצאו מטעם "אלפא" חשבוניות כוזבות בסכום של כ-8.6 מיליון שקלים, ונוכה מהן מס תשומות של כ-1.2 מיליון שקלים במע"מ. באותה תקופה, בוצעו מעשים דומים גם בחברת "קומפורט", שם נוכה מס של כ-265 אלף שקלים על עסקאות פיקטיביות בגובה כ-1.9 מיליון שקלים.

לאחר הגשת כתב האישום הגיעה רשות המיסים להסדר טיעון עם הסניגורים, עו"ד ניר ישראל ועו"ד סימון חדד. במסגרת ההסדר, הנאשם והחברות הודו והורשעו ב-23 עבירות של ניכוי מס תשומות ללא מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס וברישום כוזב בפנקסים. הוסכם, כי הרשות תדרוש 14 חודשי מאסר בפועל, קנסות ומאסר על תנאי, ואילו ההגנה תטען באופן חופשי.

עורכי הדין ישראל וחדד הפנו לתסקיר שירות מבחן חיובי שהוגש בעניינו של הנאשם, במסגרתו הומלץ על עונש של עבודות שירות. הם ציינו כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית של עברייני מרמה וזכה לתשבחות על שיתוף פעולה, מעורבות ומוטיבציה גבוהה, וביקשו להתחשב בשיקום שעבר.

מטעם רשות המסים הדגיש עו"ד כרמל קדור שהנאשם לא שילם את המס עד היום וטען שבעבירות מס אין התחשבות בשיקולי שיקום. לפיכך הוא התעקש על מאסר בפועל וקנס בגובה 5-10% מסכום המס שהועלם.

הצדקה לחריגה

השופט עודד מורנו ציין כי מתחם העונש הראוי בתיק הזה נע בין 12 לבין 30 חודשי מאסר בפועל. עם זאת, הוא קיבל את עמדת ההגנה וקבע כי שיקולי השיקום מצדיקים לסטות מהמתחם לטובת הנאשם. בהקשר הזה ציין השופט כי בניגוד לעמדת רשות המיסים, אין הוראה בחוק שמונעת התחשבות בשיקולי שיקום בעבירות מס או צווארון לבן, ובפועל, בפסיקת בית המשפט העליון ניכרת חריגה ממתחמי ענישה לטובתם של נאשמים גם בתיקים כאלה.

השופט הפנה גם לדו"ח ועדת דורנר מ-2015 שהמליץ להפחית את שיעורי הכליאה ולצמצם את השימוש במאסרים במקרים שבהם אפשר להפנות נאשמים לאפיקי שיקום.

במקרה הנוכחי, ציין השופט, הוגשו שלושה תסקירים חיוביים של שירות המבחן שמהם עלה כי הנאשם הורתע מההליך הפלילי, עבר הליך טיפול משמעותי והשתקם. כמו כן, יש מקום גם להתחשב בשנים הרבות שחלפו מאז ביצוע העבירות.

לפיכך, השופט גזר על הנאשם 9 חודשי עבודות שירות, קנס נמוך של 15,000 שקלים, שני מאסרים על תנאי של 3 ו-6 חודשים וצו מבחן לשנה. על החברות, שכבר לא פעילות, הוטל קנס סמלי של 200 שקלים בלבד.

לגזר הדין בת"פ 35813-11-19

• ב"כ רשות המיסים: עו"ד כרמל קדור
• ב"כ הנאשם: עו"ד ניר ישראל, עו"ד סימון חדד

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין