סמכות הדיון בתביעת מזונות כנגד נתבע שאינו מתגורר בארץ

תמש 22876/00, ק.נ. נגד ק.י.

ביהמ"ש לענייני משפחה בירושלים קבע, כי יש לו הסמכות לדון בתביעת מזונות שהגישו נכדים נגד סבם, המתגורר מחוץ לגבולות ישראל.

הנתבע טען, כי הוא מתגורר דרך קבע בקנדה, ומשכך לא חל עליו החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט- 1959 וס' 4 ו-5 עליהם מבוססת התביעה.

השופט פיליפ מרכוס דחה טענה זו וקבע, כי בית המשפט הישראלי רכש סמכות בינ"ל לדון בתביעה, הגם שמקום מושבו הקבוע של הנתבע הוא לכאורה בקנדה, שכן במקרה דנן הייתה המצאה כדין, והנתבע אינו מכחיש כי קבל את ההזמנה לידיו בעת ששהה בארץ ואף בין כתלי בית המשפט.

בנוסף, הנתבע לא הרים את נטל ההוכחה באשר לטענתו ל"פורום לא נאות". הנתבע לא הראה שמירב הזיקות הקשורות לעניין מצביעות על פורום אחר שהינו מתאים יותר לדון בעניין.

כן נדחתה טענתו של הנתבע , כי ביה"ד הרבני רכש סמכות נמשכת לדון בתביעה. נקבע, כי לא ניתן לראות בתביעה זו המשך לתביעת המזונות שהוגשה נגד האב בבית הדין הרבני, שכן הצדדים בהליך זה שונים מהצדדים בהליך שהתקיים בביה"ד הרבני.

תמש 22876/00, ק.נ. נגד ק.י.

למדור משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.