ניצחון להורים גאים על המדינה: יוכרו כמאמצי ילדו האחד של השני

הפרקליטות דרשה שבני הזוג יאתרו את האימהות הפונדקאיות ויחתימו אותן מחדש על הסכמתן לוותר על הילדים, אך בשתי ערכאות נקבע כי מדובר בנטל בלתי סביר

דרמה בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את דרישת המדינה שזוג גברים יצטרך לאתר ולהחתים מחדש אימהות פונדקאיות זרות, בהן נעזר כדי להביא ילדים לעולם, על הסכמתן למסור אותם לאימוץ. השופט סארי ג'יוסי (אב"ד), בהסכמת השופטים ניצן סילמן ועפרה אטיאס, הצטרף לעמדת בית המשפט למשפחה בקריות, לפיה מדובר בנטל בלתי סביר, העומד בניגוד לעקרון טובת הילד.

המשיבים, זוג גברים, הם ידועים בציבור שפנו ב-2021 להליכי פונדקאות בצפון קפריסין, באמצעות סוכנות תיווך, לשם הבאת ילדים. הם נעזרו בשתי אימהות פונדקאיות, אוקראינית וגאורגית, אשר נשאו את זרעו של כל אחד מהם, המופרה בתרומת ביצית אנונימית. במילים אחרות, שני הילדים - שנולדו באוגוסט 2022 - שייכים ביולוגית האחד לבן-הזוג הראשון והאחר לזה השני.

סמוך ללידה חתמו האימהות הפונדקאיות על תצהירי ויתור ביחס לילדיהן. בחלוף כשבועיים ניתן פסק דין המכיר בכל אחד מבני הזוג כאביו הביולוגי של ילדו. בהמשך הוגשה מטעמם בקשה לבית המשפט למשפחה בקריות, למתן צו אימוץ לשם כינון הורותו של כל אחד מהמשיבים על ילדו הלא ביולוגי. הבקשה התקבלה ומכאן הערעור שהוגש על-ידי המדינה למחוזי, בספטמבר אשתקד.

בטיעוניה הדגישה הפרקליטות, בין היתר, כי בתצהיר הוויתור עליו חתמו האימהות הפונדקאיות לא נכתב שהן יודעות כי התינוק שילדו יימסר לאימוץ. בנסיבות אלה נטען שיש לאתרן ולהחתימן מחדש על ויתורן על הילדים, כשלעמדת המדינה - שגה בית המשפט למשפחה כשקבע כי מדובר בעול כבד מדי על בני הזוג, המצריך לפטור אותם מכך.

מנגד טענו בני הזוג כי בחלוף השנים אין להם קשר עם האימהות הפונדקאיות, או את פרטיהן האישיים לצורך יצירת קשר. מכל מקום, טענו, השתיים הצהירו במסגרת תצהיריהן בצורה ברורה ביותר על הסכמתן לנתק את הזיקה בינן לבין הילדים, ואף הסכימו לאימוצם על-ידי בן הזוג של האב הביולוגי - כך שהלכה למעשה, הם עשו את המוטל עליהם בהתאם לחוק האימוץ.

שתיקה כהסכמה

השופט ג'יוסי, שכתב את עיקר פסק הדין, הצטרף לקביעת בית המשפט למשפחה לפיה אין בני הזוג נדרשים לאתר את האימהות הפונדקאיות ולהחתימן מחדש על הסכמתן לוותר על הילדים.

בתוך כך דחה השופט את הגישה הפורמליסטית מטעם המדינה, כשכתב כי "אומנם האימהות הפונדקאיות לא חתמו על טופס הסכמת הורה הקבוע בתקנות, אולם קיימים תצהירי ויתור עליהם הן חתומות, המעידים על גמירות דעת למסור את ילדיהן לאימוץ".

השופט הוסיף שגם אם קיים ספק ביחס להסכמת השתיים למסור את הילדים לאימוץ, הרי שהוא הולך ודועך ככל שהזמן חולף. “העובדה כי חלפו שנתיים מיום לידת הקטינים, במהלכן לא נשמע קולן של אותן אימהות פונדקאיות, לצד העובדה כי הקטינים חיים וגדלים בישראל בתוך אותו תא משפחתי - עולה בקנה אחד עם הצהרותיהן במסמכי הוויתור כי הן גמרו בדעתן, והסכימו למסור את הקטינים לאימוץ", כתב.

לזאת הוסיף השופט שגם לפי עקרון "טובת הילד", נכון יהיה להכיר בכל אחד מבני הזוג כהורה מאמץ של ילדו הלא ביולוגי. לדבריו הקטינים, בני כשנתיים וחצי, נולדו לתא המשפחתי של המשיבים, כשכל אחד מהם משמש כדמות הורית עבור הילדים, ושותף מלא בטיפולם ובגידולם.

לפיכך השופט ג'יוסי, בהסכמת יתר השופטים, הורה על דחיית ערעור המדינה ואשרור פסק הדין המכיר במשיבים כהורים מאמצים של ילדי בן-זוגם.

• שמות באי-כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.