תמש 1940/05, פ. ג. ת.ז. xxxxxxxx נגד ד. מ. ת.ז. xxxxxxxx
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה דחה תביעה שהגישה אשה לפיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין הפרת הבטחת נישואין.
השופטת שפרה גליק קבעה, כי הבטחת נישואין יכולה להיחשב חוזה מחייב, ויחד עם זאת, כפי שנקבע בע"א 5258/98: "לא כל אמירה או הבעת תקווה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין, ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וצפויה להתמיד בו לטווח עתידי, שקולה כמחוייבות לנישואין...".
נקבע, כי במקרה הנדון לא הוכח, כי היה "חוזה" או הבטחת נישואין שהופרה.
ע"פ השופטת גליק, בחינת העדויות מעלה כי בין התובעת לנתבע היו קשרים רומנטיים, אך לא הוכחה וודאות של הבטחת נישואין. נקבע, כי התובעת עצמה נמנעה מלהצהיר שהנתבע הבטיח לה שישא אותה לאשה.
נפסק, כי הצדדים חיו תקופה קצרה ביחד כשנתיים וחצי - שלוש שנים, וכי נפרדו בשנת 1998 לכל המאוחר. לפיכך, משנפרדו הצדדים בשנת 1998, ממילא לא היה ביניהם יותר "חוזה" של "הבטחת נישואין", וגם אם נמשך הקשר "כידידים", אין בכך כדי להיות "חוזה נישואין", וגם אין כל תמיכה לכך.
כן נקבע, כי לא הוכחה, גם לא ע"י "התנהגות הצדדים" הבטחת נישואין שהופרה.
תמש 1940/05, פ. ג. ת.ז. xxxxxxxx נגד ד. מ. ת.ז. xxxxxxxx
למדור משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"