"שלום בית בלי סקס?" נדחתה תביעה לביטול הסכם גירושין

אחרי חתימת ההסכם שבו בני-הזוג לגור יחד, אך בחדרים נפרדים ולא שכבו למעלה מעשור. בית הדין הרבני קבע שלא מדובר בניסיון אמיתי לשלום בית

בפסק דין שפורסם לאחרונה דחה בית הדין הרבני בתל אביב תביעת גבר לביטול הסכם גירושין עליו חתם, שעל-פיו דירת המגורים תוענק לאשתו לשעבר. טענתו הייתה שהצדדים חזרו לשלום בית אחרי אישורו, ומשכך הוא נזנח ובטל. אלא שהדיינים קבעו שחזרה לחיות יחד ללא יחסי אישות, אינה ניסיון אמיתי לשלום בית - ולכן ההסכם נותר תקף.

התובע והנתבעת התחתנו ב-1997 והביא לעולם 6 ילדים. בשלהי 2014 אישר בית הדין הרבני הסכם גירושין עליו חתמו, שלפיו אחרי פרידתם יישארו הילדים במשמורת האישה, דירת המגורים תועבר על-שמה "כנתינה אגב גירושין" והבעל ישלם מזונות "כפי יכולתו".

לאחר חתימת ההסכם הצדדים לחיות יחד למשך כמה שנים, אך הקשר ביניהם לא החזיק וב-2020 הגיש הבעל תביעת גירושין. בהמשך הוא הגיש גם את התביעה לביטול הסכם הגירושין הישן, שלטענתו מקפח אותו. לשיטתו עצם החזרה לחיות בבית אחד תוך שהצדדים מנסים לעשות שלום ביניהם מהווה אינדיקציה לזניחת ההסכם על-ידם. בתוך כך טען האיש כי הוא לא היה מיוצג ו"נגרר" לחתום על ההסכם על-ידי פרודתו.

מנגד טענה האישה שההסכם תקף מאחר שלא הייתה באמת חזרה לשלום בית, אלא מגורים ללא יחסי אישות עם שינה בחדרים נפרדים. היא סיפרה שהשניים לא שכבו אף שנים קודם לכן, החל מ-2007, ולמשך למעלה מעשור - כאשר ב-2017 התגלה שהבעל חולה באיידס, באופן שסתם סופית את הגולל על האפשרות ליחסי מין ביניהם.

בנקודה זאת טען הבעל שאם לא היה נדבק בנגיף, סביר להניח שהיה ביניהם סקס.

לא ניסה להתקרב

הרבנים יצחק מרוה (אב"ד), שמעון לביא ורפאל זאב גלב , שכתב את הנימוקים לפסק הדין, קיבלו את עמדת האישה. למסקנת האחרון - החזרה לגור באותה דירה אך בחדרים נפרדים וללא יחסי אישות, אף שנים רבות קודם לכן, אינה מהווה שלום בית אמיתי, באופן שיש לראות את ההסכם ככזה שלא נזנח מעולם.

"אין חולק שהמצב להם חזרו השניים איננו יכול להיקרא שלום בית נורמטיבי על-פי כל קנה מידה זה או אחר, ואף 'הנחתו' של האיש - שאילולא מחלתו היו מצליחים לחזור לשלום בית אמיתי - אין לה על מה להתבסס כלל", כתב הדיין. הוא העיר בהקשר הזה שהבעל כשל מלהראות אפילו פעולת קירוב אחת מצדו כלפי פרודתו באותן שנים, כהוכחה לכך שניסה לחיות עימה בשלום בית.

מסקנת הדיין הייתה שחרף החזרה למגורים משותפים נותרו הצדדים איתנים בדעתם להישאר במסלול הגירושין, ומשכך "אין שום היגיון שבעולם להגדירם כמי שחזרו לשלום בית, ולומר שהסכם הגירושין בטל מאליו".

גם ניסיון הבעל להיתלות בפגמים כביכול בכריתת ההסכם נדחו בתוקף על-ידי הדיין. הוא קבע כי העובדה שהבעל לא היה מיוצג במעמד אישור החוזה אינה מעלה או מורידה, בפרט כשגם האישה לא לקחה לעצמה עורך דין. התרשמותו הייתה שההסכם נעשה מתוך שיקול דעת והבנה מלאים, מבלי שהבעל הוטעה או היה אנוס לחתום עליו בניגוד לרצונו.

בנסיבות אלה התביעה נדחתה ונקבע שהאישה תוכל לרשום את הדירה על-שמה בטאבו מיד לאחר גירושי הצדדים - כפי שקובע ההסכם - וזאת אם לא יוגש ערעור על פסק הדין תוך שלושים ימים.

• ב"כ התובע: עו"ד אושרי פרי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דוריס גולשה נצר

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.