- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
נדחתה עתירת אלמנתו של אזרח ישראל לקבלת מעמד מכוח חוק השבות
לפסק הדין בעניין ספיאשוילי נ' משרד הפנים
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע בהסתמך על בג"ץ הלל, כי מרגע שפקע קשר הנישואין בטרם סיומו של הליך ההתאזרחות, אין לבן הזוג של אזרח ישראלי זכות קנויה לקבלת מעמד בישראל ורק במקרים מיוחדים, יינתן מעמד מטעמים הומניטאריים.
העותרת נישאה לאזרח ישראלי שנפטר בטרם הסתיים הליך התאזרחותה. לטענתה, פנתה פעמים רבות בבקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטאריים, אך בקשתה לא הועברה לוועדה המוסמכת. כמו כן נטען, כי המוסד לביטוח לאומי הפסיק לשלם לה גמלת שארים. משכך, הוגשה עתירה זו בהתבסס על הוראות סעיף 4 א' לחוק השבות.
בהסכמת הצדדים, נדחו מועדי הדיון עד להכרעה בעניין דומה. בעקבות ההכרעה נטען ע"י משרד הפנים כי דין העתירה להידחות, ועל העותרת לפנות בבקשה לוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים, ועד שתתקבל החלטה בעניינה היא לא תורחק מישראל.
השופט ג'ובראן דחה את העתירה וקבע, כי בהתאם להלכת סטמקה, חוק השבות אינו חל על בני זוג לא יהודים של אזרחים ישראלים. הנישואין עצמם אינם מעניקים זכויות אוטומטיות מכוח חוק השבות ולכן עניינם ידון במסגרת חוק האזרחות ונהלי משרד הפנים עפ"י ההליך המדורג בו נבחנים מדדים מסוימים, כגון: קיומו של קשר נישואין תקף וניהול מרכז החיים בישראל. נוכח זאת, וכפי שנפסק בבג"ץ הלל, "לבן זוג זר של אזרח ישראלי, אין זכות לקבל מעמד בישראל מרגע שפקע קשר הנישואין בינו לבין האזרח הישראלי, בין מחמת גירושין ובין מחמת פטירה, וכל עוד לא הושלם הליך ההתאזרחות", כאשר במקרים מיוחדים, כך נקבע, יועבר העניין לוועדה הבין-משרדית שתבחן מתן מעמד מטעמים הומניטאריים, עפ"י נוהל שגובש במשרד הפנים.
לפיכך נפסק, כי העתירה נדחית. על העותרת להגיש בקשה בלשכת מנהל האוכלוסין ובמסגרתה להעלות טענות באשר לזיקתה לישראל ולמדינת מוצאה ובאשר לטעמים ההומניטאריים המצדיקים מתן מעמד. אם יתעורר הצורך, היא תוכל לתקוף את ההחלטה בפני הערכאה המתאימה ועד להכרעה סופית, לא ינקטו נגדה הליכי הרחקה.
- ב"כ העותרת: עו"ד גריגורי גיימן
- ב"כ המשיבה: עו"ד דניאל מארקס
לפסק הדין בעניין ספיאשוילי נ' משרד הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
חוקים קשורים
- חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994
- תקנות יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (העברת סוגי טובין מסוימים), התשס"א-2001
