אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> נגישות למשפט: עינויי דין - מיצוי זכויות משפטיות - כנס שדרות לחברה

נגישות למשפט: עינויי דין - מיצוי זכויות משפטיות - כנס שדרות לחברה

מאת: פנינה אלקיס | תאריך פרסום : 16/11/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

"...חז"ל אומרים, שאפילו אמר השופט לבעל הדין: המתן עד שאשתה כוסי – הרי זה עינוי דין ..."

זכות הגישה לבית המשפט הינה אבן מאבני היסוד של שלטון החוק והמשטר הדמוקרטי.

הכניסה בשערי בית במשפט הינה צעד ראשון בדרך ארוכה, מפותלת ,יקרה ומורכבת כשסיומה בקו היעד כרוכה בהבנת הטרמינולוגיה המשפטית, הפרוצדורות בסדרי הדין לצד הדין המהותי וזכויות היסוד.

עשיית הצדק במשפט מורכבת ממיצוי הזכות להליך שיפוטי הוגן לצד החובה לאפשר גישה והגנה שווה בפני החוק.

עניין זה של עשיית משפט וצדק, מופיע כבר בנאומו הראשון של משה בפרשת "דברים".

משה מקים מערכת משפט ומנחה את השופטים בקפדנות: "שמֹע בין אחיכם ושפטתם צדק... לא תכירו פנים במשפט; כקטֹן כגדֹל תשמעון" (דב' א: טז-יז).

הכוונה היא שעצם קיומה של מערכת בתי משפט אינה ערובה לעשיית צדק בין כתליה.

דו"ח ועדת וולף-אנגליה

במספר מדינות בעולם נעשו ניסיונות לבחון ולשפר את הנגישות לצדק בבית המשפט :

דו"ח ועדת וולף-אנגליה[1]

בשנת 1996 פרסמה את מסקנותיה ועדת וולף (אשר בראשה עמד השופט וולף), שמונתה ע"י הלורד צ'נסלור לבחון את כל ההליכים וסדרי הדין בבתי המשפט האזרחיים באנגליה. המטרות שהוצבו בפני הועדה היו:

  1. שיפור הנגישות לצדק והפחתת מחיר הליטיגציה.
  2. פישוט סדרי הדין ויצירת טרמינולוגיה מודרנית ומובנת לאזרח.
  3. הסרת השוני המיותר בהליכים בבתי המשפט השונים.

כוונתה העיקרית של ועדת וולף הייתה לסייע גם לאזרח הקטן שעדיין מנסה להיכנס לתוך כותלי בית המשפט.

עקרונות ועדת וולף

על מערכת במשפט לשאוף:

  • לעשות צדק בהכרעותיה.
  • להיות הוגנת כלפי מתדיינים ולדאוג לשוויון בניהם.
  • להציע הליכים מתאימים בעלויות סבירות.
  • לנהל את הדיונים בקצב סביר.
  • להיות מובנת לנזקקים לשירותיה.
  • לענות על הצרכים של ציבור המשתמשים.
  • לספק ודאות רבה ככל שניתן לגבי צורת ההליכים ותוצאותיהם.
  • להיות יעיל אגב ניצול נכון וצודק של המשאבים המוגבלים העומדים לרשות המערכת.

אחת ההמלצות שהגישה ועדת וולף היא מתן מידע , במיוחד למתדיינים לא מיוצגים, לגבי התיק ואפשרויות ליישוב הסכסוך בדרכים חלופיות.

בנוסף, שימוש בארגונים חיצוניים בתוך בתי המשפט שיתנו את הייעוץ  דוגמת:  Law Advice Center, CAB.

מדו"ח וולף עולה, כי כדי להביא לרפורמה של ממש יש לדאוג לא רק למערכת המשפט אלא גם לשירותי הסיוע המשפטי שהיא מעניקה.

נגישות לקבוצות מוחלשות בחברה

"יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם".

קיומה של מערכת משפט פורמאלית, אשר אינה בנויה לצורכי החלשים והמדוכאים תנציח את אי השוויון בכך שהחזקים ובעלי היכולת מצליחים בנקל לקבל סעד משפטי, ואילו החלשים – להם מייעצים לוותר, ולהתפשר, כי עד שיתברר משפטם יעברו שנים.

מערכת בתי המשפט בישראל המופקדת על עשיית צדק במסגרת הדין, נתונה לביקורת מצד קבוצות רבות בציבור החשות כי המערכת המשפטית אינה נוהגת כלפיהם בהגינות ובשוויון.

עיקר תחושת המתיחות עם מערכת בתי המשפט מתאפיינת בקרב המוקדים הבאים[2] :

  1. קבוצות המאופיינות ע"פ רקע דתי, לאומי, גילי, עדתי, מיני, כלכלי.
  2. קבוצות מיוצגות מול קבוצות לא מיוצגות.
  3. רמת הייצוג
  4. ייצוג בשכר או ממומן.
  5. אישי ציבור מול אזרחים מהשורה.

עו"ד יובל אלבשן במאמרו "נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט"[3]  מציין מס' חסמים המונעים נגישות  שוויונית למערכת המשפט .

  1. מחסום גיאוגרפי – נגישות שירותי משפט בפריפריות – אי כדאיות כלכלית לעוסקים בתחום.
  2. מחסום השפה – עולים חדשים ואזרחים ותיקים שהעברית אינה שגורה בפיהם.
  3. המחסום התרבותי – מחסום הקיים בעיקרו לאוכלוסיות מהגרות חדשות שטרם סיימו את תהליך התבוללותן..
  4. המחסום הפסיכולוגי – בית המשפט כאויב- מבחינת האוכלוסיות החלשות להיכנס בשערי בית המשפט במקרים רבים בחזקת "לישון עם אויב"
  5. מחסום כלכלי – התדיינות במערכת בית המשפט עולה ממון רב שידם של אותן אוכלוסיות חלשות אינה משגת.

יחד עם זאת, ראוי לציין כי עד היום עיקר המחקר בתחום השוואת פערים במשפט בישראל נעשה בעיקר בתחום הדין הפלילי ולא בדין האזרחי.

החשיבות לבחינת המצב במשפט האזרחי נובעת מהעובדה כי בית המשפט פוסק את דינו , בין השאר תוך התרשמות משני הצדדים ומהנסיבות, כלומר למסגרת החלטות בית המשפט  עלולות לחדור אמונות הרווחות בחברה , הנגועות בסטריאוטיפים ..

השופט מישאל חשין : "...אלוהים נתן הזדמנות לאדם הראשון להסביר את פשר אכילתו מפרי עץ הדעת הגם שידע מה עשה אדם- זו חובה המוטלת על בית המשפט אף הוא..."

מתדיינים בלתי מיוצגים

במערכת בתי המשפט מתנהלים כיום כחצי מליון הליכים ללא ייצוג משפטי. רובם המכריע של המתדיינים הבלתי מיוצגים הינם בתחום הוצל"פ, עבודה, ומשפחה- נושאים המאפיינים אוכלוסיות חלשות כגון: נשים, עובדי זוטרים ועובדי כפיים ואוכלוסיה שנקלעה למצוקה כלכלית.

בניגוד לאנגליה ולחלק ממדינות בארה"ב, ההשקעה לנפש בישראל בתחום הסיוע המשפטי קטנה פי שלוש ממדינות אלה. יחד עם זאת, קיימת מגמת עלייה בהשקעה התקציבית בשנים האחרונות.

על פי נתוני הסנגוריה הציבורית 2 מתוך 1000 נאשמים לא מיוצגים זוכו וסיכויי ההרשעה של נאשם ללא ייצוג גבוהים פי 48 מסיכויי ההרשעה של נאשם מיוצג.

לכך תורמים בעיקר הקושי בהתמודדות עם השפה המשפטית, הכרת הליכי הדיון והזכויות והחובות של הנאשם.

אחרית דבר

האחריות לקידום הצדק החברתי באמצעות המשפט ומימוש הנגישות לבית המשפט כזכות הכרחית לקיום הסדר הדמוקרטי, רובצת לפתחם של כל השותפים במערכת המשפט, החל במחוקק, דרך בתי המשפט, האקדמיה המשפטית, קהילת עורכי הדין הפרטיים והציבוריים. אזרחים פגועים המאמינים כי מערכת המשפט, מגילת זכויות האדם ושלטון החוק בכלל- הם כלים שנועדו לשרת את האליטות ואותן בלבד, ועל כן חייבים להלחם בהם- הם קהל שפוטנציאל הסכנה בו לשלטון החוק צריך להדאיג את כולנו[4]

ונסיים בדבריו של השופט עליון חיים כהן:

"...היכל המשפט אינו אלא זירת מלחמה – מלחמת הצדק. אין לכם במלחמות טהורה וקדושה ונשגבה מזו: עילתה היא הזכות, נשקה הוא החוק ותוצאתה היא דין צדק...אתם כלוחמי מלחמות הצדק... תיפתחו את לבכם לרווחה לכל העשוקים והנדכאים, הנרדפים והמוכים, הנחשלים והמופלים לרעה.

איש המשפט הער לאחריותו ולשליחותו המיוחדת לעולם לא יאמר לא עלי המלאכה לגמור ולמה לי טורחם ומשאם וריבם של  אלה – ומה גם שאין ידם משגת על פי רוב לשלם שכר..."

(שופט עליון חיים. כהן, 1980)


* המחברת הינה יו"ר הועדה למדד החוסן החברתי ומרכזת הפאנל המשפטי בכנס שדרות

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


[1] עו"ד פנחס מורגנשטייין , "דו"ח ועדת וולף - תמצית מנהלים לקראת שולחן עגול בנושא "נגישות למשפט" , האוניברסיטה העברית, 2003.

את הדו"ח הסופי ניתן למצוא  ב-http://www.dca.gov.uk/civil/final/contents.htm

[2]דן להב ,"יחס המערכת המשפטית בישראל לקבוצות שונות באוכלוסיה",  מרכז מחקר ומידע , הכנסת.

[3] עו"ד יובל אלבשן, " נגישות האוכלוסיות המוחלשות בישראל למשפט", עלי משפט ג', תשס"ד,עמ' 497-530

[4] שם, עמ' 530

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ