ביטוח לאומי קבע שמחלת הספר אינה קשורה לעבודתו. גם ביה"ד האזורי לעבודה - בתביעה שהוגשה נגד החלטתו - סבר שאין להכיר בצעיר. אבל היוצרות התהפכו בערעור לארצי
ספר יקבל הזדמנות נוספת לקבל הכרה כנפגע עבודה - כך הוחלט לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה. טענת הצעיר לפיה מחלת עור עימה אובחן קשורה לעבודתו נדחתה הן בביטוח לאומי והן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בניסיונו השלישי קבעו מ"מ הנשיא אילן איטח, השופטת חני אופק גנדלר והשופט דורי ספיבק, שהתיק יוחזר לאזורי לצורך מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי.
המערער (23) למד ספרות כנער, ובנוסף השתתף בקורס ספרי נשים במכללה כלשהי לעיצוב שיער. הוא החל לעבוד בפועל במקצוע לפני שש שנים, ביוני 2019, וזאת למעט תקופת עבודה קצרה קודמת. חודש בלבד לאחר מכן - ביולי אותה שנה - הוא פנה לרופאת עור בתלונה על תפרחת מגרדת בידיו, שנגרמה להבנתו ממגע עם חומרים כימיים בעבודתו.
על רקע תלונתו הופנה הצעיר למרפאת עור בבית החולים "שיבא", כאשר בנובמבר 2019 הוא אובחן רשמית כסובל ממחלת עור בשם "קונטקט דרמטיטיס". נקבע שנמצאה אצלו רגישות לחומר שנמצא בצבע לשיער איתו בא במגע בעת העבודה, וכי מדובר במחלת מקצוע. חרף האבחנה המלחיצה המשיך הצעיר לעבוד כספר עד לאוגוסט 2020, מועד בו פוטר - לטענתו מאחר שסירב לשטוף קערות צבע לשיער עקב התופעות האלרגיות הקשות.
בשלב זה פנה הצעיר לביטוח לאומי בבקשה שיכיר במחלתו כפגיעה בעבודה, אלא שלתדהמתו הוא נדחה. החלטת המוסד נשענה על חוות דעת רפואית שלפיה הצעיר אובחן עם אלרגיית עור בשם "אטופיק דרמטיטיס" כבר בגיל 5, כך ש"בלי שום מגמת ספק - מדובר במחלת עור טבעית שהופיעה שנים רבות לפני שהתובע התחיל לעבוד".
התעלמות מטענה מרכזית
הצעיר לא ויתר והגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, התוקפת את החלטת ביטוח לאומי בעניינו, אלא שגם שם הוא נדחה. הנשיאה הדס יהלום קבעה שלא הוכחה תשתית עובדתית להוכחת מיקרוטראומה (=פגיעות זעירות ורציפות בעבודה לאורך זמן ממושך, היוצרות לבסוף נזק). היא הדגישה לעניין זה שהצעיר עבד במקצוע תקופה קצרה ביותר עד לאבחנתו במחלה.
ואולם היוצרות התהפכו במסגרת ערעור שהגיש בן ה-23 על החלטת הנשיאה יהלום. כך, לדברי שופטי הארצי פסק דינה מתעלם, למעשה, מטענה מרכזית שהעלה מעצב השיער, והיא שיש להכיר במחלת העור שלו כ"מחלת מקצוע", אם וכאשר היא לא תוכר כפגיעה על דרך המיקרוטראומה.
"מעיון בפסק דינו של בית הדין האזורי עולה כי הוא דן אך בעילת המיקרוטראומה, ולא בחן כלל את עילת מחלת המקצוע - אף שהמערער טען בבית הדין האזורי כי עומדת לו גם עילת מחלת מקצוע", כתבו השופטים. הם הדגישו בהקשר לכך שלפי התקנות אין צורך בהוכחת חשיפה ממושכת כמו במיקרוטראומה, על מנת להכיר בליקוי העורי כמחלת מקצוע, אלא די להראות "עבודה בחומרים העשויים לגרום למחלות עור".
שיקול נוסף שלדברי השופטים נזקף לטובת קבלת הערעור, קשור לטענת הצעיר בבית הדין האזורי, שלפיה המחלה שאובחנה אצלו בנובמבר 2019 ("קונטקט") שונה מזו שנרשמה בילדותו ("אטופיק"). לדבריהם, משמדובר בטענה בעלת "אופי רפואי-תקדימי" הרי שהנכון ביותר יהיה למנות מומחה שיברר את הדברים לעומקם בהיבט הרפואי.
לפיכך השופטים הורו על החזרת התיק לבית הדין האזורי, וזאת לצורך מינוי מומחה לשם המשך בירור ההליך במסלול "מחלת מקצוע", ולא מיקרוטראומה, תוך ביטול הוצאות המשפט שהושתו על הצעיר.
- ב"כ המערער: עו"ד אלון צ'יצ'יאן
- ב"כ המשיב: עו"ד אפרת לבנוני
עו"ד אסף ברק
עוסק/ת ב-
ביטוח לאומי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.